top of page

עבירות תכנון ובניה: ביצעו עבודה הטעונה היתר ללא היתר

תוכן עניינים
מבוא

סעיף 145 לחוק התכנון והבניה קובע רשימה ארוכה של פעולות המחייבות קבלת היתר ואשר כוללות למעשה כמעט כל שינוי במבנה למעט שינויים פנימיים (בכפוף לסייגים כגון אי שינוי האינסטלציה ותשתיות הבניין וכו') ובמקרים בהם מדובר בעבודות הפטורות מהיתר. בהמשך, פרק י' לחוק התכנון והבניה מטיל את אחריות הפלילית בגין עבירות על הוראות החוק, ואגב כך סעיף 203 לחוק מגדיר עבודה אסורה כ- "בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר". בהמשך סעיף 243 לחוק מטיל את האחריות בגין ביצוע פעולה אסורה.

מדי שנה מוגשים כתבי אישום רבים בגין עבירות בנייה כתוצאה מביצוע עבודות הטענות היתר מבלי שניתן להן היתר, וזאת בעקבות מספר גורמים, הכוללים: הגדרה רחבה לפעולות הטעונות היתר, היקפן הרב של הפעולות הנלכדות ברשת של הוראות החוק כתוצאה מכך, חוסר מודעות בקרב הציבור, הבנה מאוחרת של חשיבות האכיפה בידי רשויות האכיפה ועוד מספר גורמים נוספים – כל אלו מביאים למספר רב של עבירות בנייה.

אם כן, מהי אותה עבירה נפוצה על חוקי התכנון והבניה הנגרמת כתוצאה מביצוע עבודות הטעונות היתר מבלי שניתן לכך היתר? מה ניתן לעשות במקרה בו פנו אלינו הרשויות לצורך הסדרת חריגות בנייה? כיצד ניתן להכשיר חריגות בניה? וכיצד יש לנהל הליך פלילי בצורה נכונה?

כל התשובות לשאלות הללו במאמר שלפנינו?

עבודה אסורה לפי סעיף 203 לחוק - בנייה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר

חוק התכנון והבניה מטיל אחריות פלילית בגין עבירות בנייה המבוצעות בניגוד להוראותיו, כך שבגין ביצוע עבודות הטעונות היתר בנייה ללא היתר או בניגוד לתנאי ההיתר מביאים את מבצע הפעולה מסתכן בכך שיוגש נגדו כתב אישום. ברשימת הפעולות השכיחות המהוות עבירות על חוק התכנון והבנייה ניתן לכלול סגירת מרפסת, בניית פרגולה, התקנת גג מעל חניה, סגירת חניה, וכן עברות נוספת הנכללות במסגרת עבודות המצריכות היתר מבלי שניתן לכך היתר.

שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38
מהן עבודות הטעונות היתר?

מהן עבודות הטעונות היתר?

כפי שצוין לעיל, סעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה קובע תכולה רחבה לפעולות המבוצעות ואשר טענות היתר. משכך, ניתן להכליל כמעט כל פעולה המבוצעת במקרקעין כפעולה הדרושה היתר. מבין עבירות הבנייה השכיחות אשר מבוצעות ניתן למנות עבודות לפיצול הדירה, הפיכת שטח המיועד כמחסן לדירת מגורים, סגירת מרפסת, התקנת פרגולה וכיו"ב.

בנוסף על העבודות המפורטות לעיל ניתן למנות פעולות נוספות ופחות מוכרות המחייבות קבלת היתר כמו התקנת ג'קוזי בשטחי הגינה או הגג, התקנת בריכה, ביצוע פעולות המשנות את חזית הבניין וכיו"ב.

מהו היתר בניה
מהו היתר בנייה:

  • היתר בנייה מהווה למעשה אישור ממוסדות התכנון לביצוע עבודות במקרקעין.

  • לפי הוראות חוק התכנון והבניה על היתר הבניה להיות תואם לתכנית שמכוחה הוצא ההיתר. בחלק הארי של המקרים יהיה מדובר בתכנית המפורטת החלה על המקרקעין.

  • בשל ההיררכיה בין התכניות על התכניות המפורטת להיות תואמת לתכניות שמעליה.

  • היתר הבניה קובע את התנאים לבניה והיקפה, וכן את התנאים להוצאת טופס 4.

  • ביצוע פעולה הנוגדת את ההיתר ותנאי מהווה עבירה על חוק התכנון והבניה.

  • לפרטים נוספים היכנסו למאמר בעניין היתר בניה.

עבודות הטעונות היתר בניה

עבודות הטעונות היתר בניה

מהן עבודות הדרושות היתר?

כפי שצוין לעיל,תחולתו הרחבה של החוק תופסת מגוון רחב של עבודות אשר מבוצעות בתוך הנכס, מחוצה לו (בגינה, בגג, במחסן, מרתף וכו') וכן בסביבתו הקרובה.

בהתאם לכך ניתן למנות מספר פעולות שכיחות שמהוות חריגות בנייה ועבירה על חוק התכנון והבניה.

  • פיצול דירה: מספר יחידות הדיור שנקבעו בכל תא שטח נקבעו בהיתר בהתאם לאחוזי הצפיפות החלים על המקרקעין. לכן, כבר לאור שינוי אחוזי צפיפות והגדלת מספר יחידות הדיור ניתן לראות את הצורך בתיקון ההיתר באמצעות הקלה או הכנת תב"ע חדשה לפי הדרישות התכנוניות. בנוסף, סעיף 145 לחוק התכנון והבניה קובע כי יהיה ניתן לבצע שינוי פנימי שאינו מצריך קבלת היתר.

  • שימוש במחסן / מרתף למגורים: לעבודות אלו יש מספר דוגמאות וסיווגים. דוגמה ראשונה: במבנים רבים המוגדרים כבתים פרטיים ישנה חלוקה בין השטח המיועד למגורים לבין השטח המוגדרים כמחסן או כמרתף. הקצאת שטח למחסן פירושה ייעוד השטח למטרות אחסון בהתאם לשימושים המותרים עפ"י התכנית וההיתר. לכן, שימוש במחסן למגורים במקום לשימוש לא הוא נועד מהווה שימוש חורג בניגוד לתנאי ההיתר. במרבית המקרים על מנת לבצע את השימוש החורג יהיה צורך לבצע התאמות, כלומר הוספת כלים סניטרים למרתף, התקנת מטבח, הוספת שתתיות חשמל מים וגז, דלת יציאה נוספת. כל אותן פעולות מהוות עבודות בנייה שאינן תואמות את הפעולות שניתן לבצע במסגרת ההיתר.

  • בנייה נוספת בניגוד להיתר: היתר הבנייה קובע כמה מטרים בנויים יהיה ניתן לבנות, כלומר מהו ניצול הקרקע. הוספת שטח בנוי נסוף על הדשטח שניתן לבנות מכח ההיתר מחייב הגשת בקשה מתאימה להקלה או לחלופין הכנת תב"ע חדשה. אין משמעות אם התוספת נעשה באמצועת בניית קומות נוספות או הגדלת התכסית (השטח שמכסה את הקרקע).

  • סגירת מרפסת: בשנותיה הראשונות של המדינה רשויות האכיפה העלימו עין ואפשרו את סגירת מרפסות מבלי שניתן לכך היתר. הפעולה נהפכה לכל כך נפוצה עד שבשומות מכריעות מסוימות לא אושר גביית היטל השבחה בעבור סגירת מרפסות משום שהפעולה נהפכה לכל כך נפוצה עד שלא ניתן לחייב בגינה כתוצאה מאישור תכנית המתירה זאת. עם זאת, כיום המדיניות היא שונה וישנה כוונה הולכת וגוברת למניעת סגירת מרפסות בניגוד להוראות ההיתר.

  • בנייה על גג הבניין: בבניינים רבים מבוצעת בנייה לא חוקית על גג הבניין באמצעות הוספת חדר יציאה לגג. בחלק מהמקרים ישנן תכניות החלות על המקרקעין המאפשרות את בניית הגג, אך לא בוצעו הפעולות הדרושות כמו בקשה לקבלת היתר לביצוע העבודות, פרסום הבקשה וכו'. כמו כן, לא שולם היטל השבחה ויתר האגרות בעקבות ניצול זכויות הבנייה.

  • התקנת פרגולה: עבירת בנייה זו מבוצעת באמצעות חריגות בנייה אל שטח הגינה עשיות בעיקר בדירות ן, דירות גג ובבתים פרטיים. אמנם, תקנות הפטור מהיתר מאפשרות להתקין מצללה לפי ההנחיות ללא קבל היתר, אך אי עמידה ואף סטיב קלה מונעות את ביצוע הפעולה בכפוף לפטור. את חריגת הבניה מגלות הרשויות באמצועת פקחים הבוחנים את הנכסים מבחוץ, ביקורות של פקחים, תצלומי אוויר ותלונות של שכנים. מיותר לציין כי מדובר בעבירת בנייה מיותרת הניתנת למניעה ולאישור בקלות יחסית.

  • יציקת משטח בטון: מדובר בעבירות הנעשות בחצרות המוצמדות לדירות, כך שעל חלק מהגינה יוצקים משטח בטון המשמש כמפרסת. מיותר לציין שאף פעולה זו מצריכה היתר.

  • שינויים חיצוניים: שינויים חיצוניים המצריכים היתר מתייחסים כמעט לכל פעולה החל מהוספת חלון בחזית הבניין וכלה בהוספת דלת או מזגן בניגוד להנחיות של הרשות המקומית. במקרים רבים בעת ביצוע שימוש חורג בנכס המשמש כמחסן או כעליית גג חל הצורך לבצע התאמה על מנת שניתן יהיה להשתמש בו למגורים כמו הוספפת חלון, דלתות, הקמת גדר ופעולות נוספות. כל אותן מצריכות היתר בנייה. 

לנוחותיכם מצורפים מספר מאמרים בעניין עבירות בנייה וכתבי אישום שהוגשו בגינם:

על מי ניתן להטיל אחריות פלילית מכח החוק

על מי ניתן להטיל אחריות פלילית מכח הוראות החוק?

בדו"ח שניתן על ידי מבקשר המדינה צוין כי ישנם לפחות 10,000 מבנים במדינה שנבנו בניגוד לתנאי ההיתר. כמו כן, על הנתון הזה יש להוסיף עוד עבירות בנייה חדשות המבוצעות מדי שנה - נתונים המסבירים את הכמות העצומה של כתבי האישום הנפתחים מדי שנה. לצורך העמדת הגורמים הרלוונטיים אשר אחראים לחריגות הבניה חל הצורך שתחולתו של החוק תהיה רחבה מספיק כדי למנוע התחמקות מלאכותית מאחריות פלילית.

לפי סעיפים 242 ו- 243 לחוק התכנון והבניה מחיל אחריות פלילית על בעל השליטה במקרקעין, כלומר מי שנוהג מנהג בעלים במקרקעין אפילו עם העבירות בוצעו בהסכמתו או ללא הסכמתו. כמו כן, ניתן להטיל אחריות על הגורמים הבאים:

  • בעל ההיתר או מי שמוטלת עליו החובה להיות בעל ההיתר.

  • בעל השליטה במקרקעין.

  • מי שמחזיק בפועל במקרקעין.

  • מי שביצע בפועל את העבירה האמורה.

  • האדריכל, המהנדס, או ההנדסאי, האחראים לתכנון העבודה או לפיקוח עליה לפי הוראות חוק זה, או מי שתכנן בפועל את העבודה.

  • הקבלן הראשי - למעט עובדיו של הקבלן.

מכל האמור, ניתן לראות כי ישנה קשת רחבה של גורמים שניתן להטיל עליהם את האחריות לביצוע עבירות הבנייה. כך למשל ניתן להטיל את האחריות על חוכר במקרקעין ועל קבלן מבצע - אולם, לא ניתן להטיל את האחריות על עובדים שאינם מוגדרים כנושאי משרה או על שוכר במקרקעין (להבדיל מחוכר לדורות)​.

עבירות נפוצות על חוק התכנון והבניה:

עבירות נפוצות על חוק התכנון והבניה

עבירות על חוק התכנון והבניה – עבירות מסוג אחריות קפידה:

סיווג העבירות על חוק התכנון והבניה

 

סעיף 243(ז) לחוק התכנון והבניה קובע כי עבירות על החוק הן עבירות מסוג אחריות קפידה. אמנם, העבירה סווגה כאחריות קפידה לאחר תיקון 116 לחוק שנכנס לתוקף בתאריך 25.10.2017, אך מנגד קודם לתיקון הייתה קיימת כבר פסיקה ענפה שסווגה את העבירות כעבירות מסוג אחריות קפידה.

אם כך, מהי אותה אחריות קפידה? מהם מאפייניה? וכיצד ניתן להתגונן מפני עבירות אלו?

עבירות מסוג אחריות קפידה הן עבירות שדי בהוכחת היסוד העובדתי כדי להוכיח את התקיימות העבירה. לכן, בכל הקשור לעבירות על חוק התכנון ובניה די בהוכחה כי בוצעה בניה לא חוקית.

 

משכך, רשויות התביעה יוצאות לידי חובה בעצם הצגת תמונה על בניית פרגולה שלא כדין, סגירת מרפסת וכיו"ב.כמו כן, אין צורך בהוכחת יסוד נפשי בעבירות מסוג זה, לכו אין כל משמעות אם ישנה מודעות בעת ביצוע העבירה או כוונה.

 

הסיבה לסיווג העבירות מסוג אחריות קפידה נועדה לאפשר אכיפה מהירה ויעילה של העבירות מבלי רשויות התביעה תדרשנה לעמוד במבחני הוכחה לא ישימים. כמו כןף בחירה זו נועדה לבטא את העדפת המצב התכנוני של המקרקעין לפי התכניות מאשר מצב קיים נוצר בניגוד לחוק.

כאמור לעיל סיווג העבירות כאחריות קפידה נועד לקל על רשויות התביעה, ולכן הדרך היעילה ביותר היא לסתור את התקיימות היסוד העובדתי. אולם, במקרים בהם הליכה בדרך זו תגרור פולמוס מיותר ובזבוז זמן שיפוטי יקר ייתכן כי עדיף יהיה לבחור בדרך של הכשרת חריגות בניה, סגירת התיק בהסדר וכיו".

הליכים פליליים במסגרת חוק התכנון והבניה בין עבירות בניה

מהם הממשקים בין חוק התכנון והבניה לחוק העונשין​

  • חוק התכנון והבניה מפנה במספר סעיפים להוראות החוק של חוק העונשין.

  • בדרך זו מתחם הענישה נקבע בהתאם להוראות חוק העונשין.

  • אגב כך, ישנם סעיפים רבים הפנים להוראות החוק.

  • השלמות רבות ביחס לניהול הליכים מבוצעות באמצעות חוק העונשין והחסד"פ.

הליכים פליליים מכח חוק התכנון והבניה

הליכים מכוח חוק התכנון והבניה כנגד עבירות בניה או מהי הענישה בגין עבירות בנייה?

 

פרק י לחוק התכנון והבניה מסדיר את נושא אכיפת הוראות התכנון והבניה ואת הסנקציות העונשיות - פליליות שיושתו על מי שיעבור את הוראות החוק. כמו כן, לצורך הגברת ההתרעה והרחבת הכלים שיעמדו לרשותם של מוסדות התכנון, גופי האכיפה ורשויות התביעה תוקן תיקון מספר 116 לחוק התכנון והבניה אשר נועד ליישם זאת. מדובר, אם כן, בשינויים רבים שהוכנסו בחוק אשר נועדו להקל על אכיפתו במטרה שהמצב הקיים לפיו בנייה קודמת לתכנון תופסק, כך שיושג המצב הרצוי מלכתחילה (כפי שצוין במספר פסקי דין) - קודם תכנון ורק בסיום ההליכים - בנייה.

עבירות התכנון והבניה נאכפות בעיקר על ידי הוועדות המקומיות לתכנון ובניה, אך לא רק אלא גם על ידי המשרד לאיכות הסביבה, משרד הביטחון משרד החקלאות וכו'. כמו כן, מרבית עבירות התכנון והבניה יידונו בפני בית המשפט לעניינים מקומיים הנמצא בשטחו של מוסד התכנון בו בוצעה העבירה. בפני רשויות האכיפה ישנן מספר אפשרויות לאכיפת הוראות החוק, לרבות: הוצאת צו מנהלי להפסקת או הריסת העבודות, הגשת כתב אישום בגין העבירות שבוצעו, הגשת בקשה לצו הפסקה או הריסה שיפוטי וכן פעולות נוספות המפורטות בחוק התכנון והבנייה.

עם זאת, וכפי שיתואר בהרחבה בהמשך, "ארגז הכלים" העומד היום לרשות הגופים השונים שאמונים על אכיפת הוראות החוק כולל, בין היתר, את הכלים הבאים:

  • הגדרה רחבה לעבירה בנייה בשל בנייה בלתי חוקית ושימוש חורג לאחר תיקון 116 לחוק התכנון והבניה.

  • הסמכת מפקחים מטעם הרשויות המקומיות, וזאת לצורך ביצוע אכיפה בקמה המקומית והגדלת מספר העוסקים במלאכת האכיפה.

  • צו מנהלי לאכיפת עבודות כאמצעי יעיל ומהיר לעבירות בניה שמבוצעות.

  • צו מנהלי להריסת בנייה שנעשתה לאחר שהומצא צו הריסה מנהלי לצורך מניעת עובדה מוגמרת בשטח.

  • צו מנהלי להפסקת שימוש לצורך מניעת שימוש עתידי אשר עלול להוות תמריץ לעבור על החוק.

  • צו שיפוטי למניעת פעולות.

  • צו הריסה שיפוטי.

  • צו הריסה שיפוטי.

  • רישום הערות וצווים בפנקסי המקרקעין.

עם זאת, יש לציין כי הצווים לעיל לא נועדו להוות אמצעי להענשה בהגדרתם, אלא אמצעי להחזרת המצב לקדמותו, להתאמת המצב במקרקעין באופן העולה בקנה אחד עם ההיתר והתכניות החלות עליהם, אמצעי הרתעה וכיו"ב. לעומת זאת, החוק מטיל את העונשים הבאים:

  • עונשי מאסר בגין עבירות של בנייה בניגוד לתנאי היתר ו/או שימוש חורג בניגוד לתנאי היתר.

  • נסות בגין עבירות כאמור לעיל.

  • כפל קנס על עבירות מתמשכות.

  • קנסות ועונשי מאסר בגין אי קיום צווים.

יצוין כי, מדובר ברשימה חלקית בלבד של הכלים שברשות מוסדות התכנון ואמצעי הענישה שבידיהם.  

 

מהו צו מנהלי?
מהו צו מנהלי

 

יובהר כבר בתחילת הדברים כי צו מנהלי לא נחשב להליך פלילי, אלא לפעולה בה נוקטים גורמים מנהליים ברשות המקומית (יו"ר ועדה מקומית - ראש העיר, יו"ר עדה מחוזית, מתכנן/מהנדס העיר או המחוז וכו') אם ישנו יסוד סביר כי מבוצעות עבודות  ללא היתר, בסטייה מהיתר. הסמכות להוצאת צו מנהלי מוסדרת בסעיפים 226- 233 לחוק התכנון והבניה, אולם ישנם סייגים לסמכות להוצאת היתר בעיקר אם החל הליך משפטי בגין עבירות הבנייה.

מטרתו העיקרית של הצו היא הפסקה מידית של עבודות המתבצעות על מנת למנוע מצבים בהם חוסר היכולת לנקוט בפעולה מהירה יוביל לעובדה מוגמרת בשטח. הואיל והצו המנהלי נכלל בתחום המשפט הציבורי חלים עליו כללי מנהל תקין, ובכלל זאת החובה ללבחון את כל השיקולים הרלוונטיים להוצאת הצו, שקילת כל השיקולים וכן פירוט מינימלית בגוף הצו.

צו ההפסקה המנהלי תקף 30 יום בלבד, אלא אם הוגשה לבית המשפט בקשה מתאימה להארכת תוקף הצו. במידה והצו אושר על ידי בית משפט הוא הופך לצו שיפוטי אשר מתבטל רק אם הוחלט אחרת או אם בוטל הצו על ידי בית המשפט. הואיל וההליכים המתקיימים בעקבות חריגות / עבירות בנייה הם פליליים הערעור על הצו ייעשה כפי שמעררים על פסק דין פלילי. עם זאת, הצו לא נועד להוות אמצעי ענישה, אלא אמצעי זמני לעצירת הבנייה הבלתי חוקית.

במקרים בהם מבוצעת עבודה נוספת לאחר שהצו הוצא רשאי יו"ר הוועדה המקומית / המחוזית להורות על הריסת העבודות. כמו כן, במקרים בהם בוצעו עבודות בניגוד צו ניתן להטיל קנס יומי בהתאם לסעיף 237 לחוק. לחלופין, מי שהוצע כנגדו צו מנהלי זכאי לתבוע את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהוצאת הצו.

יש לציין בנוסף כי ישנה בפסיקה ארוכה וענפה שניתנה בעניין של צווי הפסקה מנהליים שהוצאו שלא כדין לצד התייחסות מחמירה להפרות שבוצעו על ידי מי שהוצאו כנגדם צווי מניעה במהלך ביצוע העבודות אשר הושתו בגינם קנסות גבוהים, הוחמרו העונשים ואף נגזרו עונשי מאסר בפועל. כמו כן, ישנם הנחיות שהוצאו מאת המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בעניין צווי אכיפה מנהליים אשר מטילים על הרשות המקומית חובת זהירות מוגברת הכוללת איסור חמור על הוצאת צווי מנהליים משיקולים "זרים" או שרירותיים וכן הימנעות מהוצאת צווים בהם נפלו פגמים צורניים.

מהו צו שיפוטי?
מהו צו שיפוטי

 

ההוראות למתן צו שיפוטי מוסדרות בסעיף 234 לחוק התכנון והבניה והן נועדו להסדיר את המעבר מהשלב שבו ניתן צו מנהלי לשלב מתקדם יותר בו הצו מוסב לצו הניתן על ידי ערכאה שיפוטית. חרף המעבר לצו הניתן מערכאה שיפוטית מדובר בהליך ביניים במסגרת ההליך הלילי שאינו מחייב הגשת כתב אישום ואינו מעיד על הכרעה בעובדות המוצגות בתיק.

בהתאם לכך, עקרונות היסוד של ההליך לצו השיפוטי (בין אם להפסקת עבודות / הפסקת שימוש או הריסת בנייה) הן כי מדובר בהליך ביניים בו נבדקות ראיות לכאורה בלבד - וזאת מבלי שמתקיים דיון לגופן של טענות ולבחינת נכונותן ומהימנותן. משכך, אף הוצאת הצו אינה מהווה הכרעה בהליך השיפוטי בדבר האשמה או החפות של הצו להליך. בכלל הליך ביניים זה אינו מחייב כי יוגש כתב אישום בגין העבירות שבגינן מבוקש הצו השיפוטי.

רמת הוכחת הראיות בהליך הבקשה לצו שיפוטי מסווגת כ- נמוכה ביותר (די בהצגת ראיה קלושה), כך שדי בהצגת תשתית ראייתית מצומצמת ביותר. כך למשל על מנת להוכיח כי מבוצעת בנייה בניגוד להיתר מספיק להציג את ההיתר שניתן, את התכניות החלות על המקרקעין ותצהיר של גורם מקצועי מטעם רשות התכנון הרלוונטית כי מבוצעת בנייה בניגוד להית בדרך דומה ניתן גם להוכיח הוכחת ביצוע עבודות בניגוד לתכנית.

המטרה שלשמה מוגשת בקשה לצו שיפוטי נועדה למנוע מצבים בהם אי עצירת המשך הבנייה או השימוש יובילו לקביעת עובדה מוגמרת בשטח שלא יהיה ניתן לחזור ממנה. הדיפת נקודת ה"אל - חזור" נועדה לאפשר את אכיפת דיני התכנון והבניה, כך שיתאפשר להקפיא את המצב בשטח עד לבירור הטענות. ויוטעם, לאור העובדה כי הצו השיפוטי ניתן עוד לפני שמוגש כתב אישום ולפני שבוצע בירור הולם של הראיות - אישור הצו אינו מהווה סנקציה עונשית או מעיד על פליליות הנובעת מהמעשה.

את הפעולות המועלות כנגד בקשה לצו שיפוטי ניתן לייחס ביחס לסמכות לבקשו או ביחס לנסיבות המאפשרות את נתינתו. כך למשל, במקרים רבים מועלות טענות המציגות את הפעולות שמבוצעות כעבודות הפטורות מהיתר, כי הצו מבוקש בניגוד לכללי מנהל תקין וכו'. להתנהלות בשלב זה עשויה להיות השפעה רבה על המשך ההליכים, כך למשל בחירה באפיק של הכשרת חריגות בנייה עשויה למנוע בקשות לקבלת צו הריסה, לסיים את ההליך הפלילי בענישה מקלה, מניעת המשך ביצוע עבודות בניגוד לצו שיפוטי שניתן (נסיבה המחמירה את הענישה ואשר עלולה להוביל להשתת קנס יומי). לכן, יש לתת חשיבות יתרה לשלב זה ולבחון את מכלול הפעולות שיכולות להביא לביטול הצו או לניהול הליך יעיל יותר.

מה ההבדל בין צו מנהלי לצו שיפוטי?

צו​ מנהלי ניתן על ידי מוסדות התכנון, ומשכך הוא מבוצע ללא פיקוח משפטי נדרש. לכן, לכל צו שניתן יש זכות ערר למי שרואה עצמו נפגע וכן תוקף מוגבל בזמן. מטרת התוקף נועדה למנוע הוצאה וחידוש של הצו מעת לעת מבלי שיינקטו הליכים פלילים ומבלי שתינתן ביקורת על ידי ערכאה שיפוטית.

מכיוון שהצו המנהלי ניתן על ידי רשויות התכנון ישנה דרישה קפדנית לפירוט ולתיעוד של הפעולות המבוצעות. כך למשל על נותן הצו לציין את פרטי המקרקעין, העבודות שעל בסיסן הוחלט להוציא את הצו, קיום היוועצות, הסבר בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו וכיצד ניתן לצור קשר עם נותן הצו. כמו כן, ישנה התייחסות נוספת וצמצום בתוקף צו ארעי שניתן.

כמו כן, הואיל והצו המנהלי ניתן על ידי גופים סטטוטוריים (גפים שהוקמו מכוח חוק) כללי המשפט הציבורי חלים עליו, ובכלל זאת עמידה במנהל תקין. לכן, בחלק מהמקרים יהיה ניתן לטעון על אכיפה בררנית מצד הרשת התכנונית, שיקולים זרים המונחים בבסיס ההחלטה, הסתמכות על הבטחה שלטונית וכו'. לעומת זאת, צו שיפוטי ניתן על ידי ערכאה משפטית אשר דנה בנושא ובראיות המובאות - אולם, כפי שניתן לראות לעיל הדיון אינו ממצה (אחרת היה ניתן לסיים את המחלוקת המשפטית לאחר דיון אחד) מכיוון שנדרשות ראיות לכאורה ברמת סיווג קלושה. עם זאתף היקף בחינת הצו השיפוטי הינה רחבה יותר, ולאחר שנשקלות מכלול הנסיבות.

לצר האמור לעיל,​ בין הצו המנהלי לבין הצו השיפוטי יש גם דמיון הובע מהיותם של הצווים מוקדמים להליך הפלילי, נטולי ענישה ועוד נקודות דומות המפורטות במאמרנו. 

ההבדל בן צ שפוטי לצו מנהלי

ההליך הפלילי:

ההליך הפלילי

חוק התכנון והבניה מכיל מגוון רב של תחומי משפט היוצרים תמהיל המורכב ממספר רב, ואף יש לומר רבדים, של דינים כגון: כללים מתחום המשפט הציבורי והמנהלי, דיני החוזים, דיני החיובים, דיני המס ובייחוד בכל הקשור לנושא המאמר דיני העונשין. בהתאם לכך, חוק התכנון והבניה מטיל אחריות פלילית על מבצע עבירות תכנון ובניה הכוללת ענישה המתחילה בקנסות בגובה אלפי ועשרות אלפי שקלים ועד לעונשי מאסר בפועל.

הכפפת ההליכים הפליליים לדיני העונשין מטילה על מוסדות התכנון וגופי התביעה לאמוד בכללי התקינות המנהלית ולעקרונות הדין הפלילי, לרבות: חיקור העבירות, קיום שימוע לפני הגשת כתב אישום (הזדמנות למסור גרסה),הגשת כתב אישור, סדרי הדין והעלאת טענות הגנה (לרבות טענות הגנה מקדמיות), דיון הוכחות, הכרעת דין, טיעונים לעונש וגזר דין. 

נכון להיום הרשויות המקומיות הן אלו שאמונות על אכיפת דיני התכנון והבניה והן כפופות להנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה. את הסכמות לדון בתיקים הללו קנה בית המשפט לעניינים מקומיים. עם זאת, וכפי שיובהר בהמשך ניתן לסגור תיקים בהליך של הסדר מותנה ולאו דווקא באמצעות הליך פלילי. לאופן ניהול ההליך הפלילי השפעה רבה על גזר הדין, העונש שיושת על הנאשם ואף על הכשרתן של חריגות הבניה בעתיד.

ייצוג על ידי עורך דין הבקיא בתחום דיני התכנון והבניה, דיניה העונשים בכלל ובפרט בעבירות בנייה רצוי ונחוץ בהליכים אלו. שכן, באמצעות ייצוג הולם ומקצועי ניתן לצמצם את גובה הקנסות שיוטלו בגין העבירות (גובה הקנס נקבע לפי מספר פרמטרים הכוללים את חומרת העבירה ואופן ניהול ההליך על ידי הנאשם), ביטול עונשי מאסר, עריכת הטיעונים באופן מקיך וממצה (נסיבות מקלות, הסתמכו על מצגים של הרשות, התנהלות הרשות וכו').

לייצוג המשפטי יש חשיבות רבה בימוחד לאור תיקון 116 לחוק התכנון והבניה שמרחיב את האמצעים העומדים לרשות מוסדות התכנון, רשויות האכיפה וגופי התביעה, לרבות: מתן כלים נוספים לאכיפת הוראות החוק, יצירת , הרחבת תחולת הוראות החוק על עבירות נוספות, הגברת האכיפה והחמרת הענישה בתופעת עבירות הבניה שהוגדרה זה מכבר כמכת מדינה.

ייצוג טוב ויעיל מתחיל כבר בשלבים הראשונים של ההליך הפלילי עת מועלות הטענות במסגרת מסירת הגרסה וביסוס הטענות באופן המתקבל על הדעת. כמו כן, חל צורך להכין רשימה של טענות מקדמיות רלוונטיות, לנתח את סיכויי המקרה ואת מהות האשמה לפי היקף האישומים ומהותם - ובהתאם לכך לנהל הליך.

הסדר מותנה:
הסדר מותנה

 

שלבי ההליך הפלילי מתחילים בחשד לביצוע עבירה שבגינו נפתחת חקירה, וכך כל עוד מדובר בשלבי חקירה הנחקר מוגדר כחשוד - ולאחר מכן, במידה ומוגש נגדו כתב אישום הוא יוגדר כנאשם. במידה ובסיום החקירה התביעה הגיע למסקנה שאין די ראיות או לחלופין שאין אינטרס לציבור בהמשך ניהולו של התיק - תדרש התביעה לסגור את התיק. בתווך שבין ההליך הפלילי לבין הזיכוי, משתרע הליך ביניים הנקרא "הסדר מותנה".

תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר תיקים פליליים בהסדר מותנה, כך שניתן בהליך קצר, מהיר ונוח יחסית לסגור תיקים פליליים מבלי שיתנהל הליך פלילי או יוגש כתב אישום. במצב זה, רשויות האכיפה מפנות את הנאשם להסדר מותנה לאחר בחינת חומרת העבירה, נסיבותיה וכן מאפייניו האישיים של הנאשם. בהתאם לכך, גם עבירות התכנון והבניה אשר מסווגות (בחלק מהמקרים) כעבירות בעלות חומרה נמוכה יחסית מופנות להסדר מותנה.

סגירת תיק בהסדר מותנה מאפשרת לסגור תיקים בזמן מהיר יחסית, לחסוך בכח אדם ובזמן שיפוטי ולהקצות משאבים ביעילות. זאת ועוד, ההסדר מטיב גם עם הנאשם שלא נאלץ להתמודד עם הליך פלילי מתיש ומלחיץ שעתיד לגבות ממנו בסופו של דבר זמן יקר והשקעה כלכלית לא מבוטלת. כמו כן, מכיוון שעבירות על חוק התכנון והבניה מוגדרות כעבירות מסוג אחריות קפידה, קרי עבירות שדי בהוכחת היסוד העובדתי, הרי שבכול מקרה הוכחת קיום העבירה והאשמה הם למעשה הליך אחד.

לכן, בהתחשב בכך שלא אחת תוצאות ההליך הפלילי והאפשרות להכשיר את חריגות הבניה נקבעות לפי התנהגות הנאשם וניהול ההליך הפלילי על ידו - רצוי, בנסיבות מסוימות, לשקול את הבחירה בהסדר מותנה או לחלופין לקבל החלטות שלא יאריכו את ההליך הפלילי ואת הזמן השיפוטי.

התביעה חייבת לשקול האם יש להציע לנאשם או לחשוד לסגור את התיק במסגרת הסדר מותנה, אך מעבר לבחינת האפשרות אין חובה שהבדיקה תסתיים בהצעה משום שלפי שיקול דעתה של התביעה המקרה אינו מתאים להיסגר בהסדר מותנה. עם זאת, במקרים בהם מאפייניהם של המקרה ושל הנאשם עולים בקנה אחד עם הקריטריונים לקיום הסדר מותנה עליה להציע לנאשם לסגור את התיק בהסדר מותנה. אולם, העדר הצעה אינה סותרת את חזקת התקינות המנהלתית של התביעה.

בית המשפט ייטה שלא להתערב ולהחליף את שיקול דעת התביעה במקרים בהם נבחנה סגירת התיק בהסדר מותנה - אמנם, העדר בחינה של התיק עשוי להוביל להחלטה לבטל את כתב האישום. לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה - על גופי התביעה לערוך רשימה של התיקים המנהלים אצל ולבחון אלו תיקים מתאימים לסגירה בהסדר. אולם, על מנת למנוע הפללת יתר על התובעים לוודא כי ישנה תשתית ראיתית המספיקה להגשת כתב אישום וכן שקיים אינטרס ציבורי.

החלטה להפנות את התיק להסדר מותנה מותנית בהתקיימותם של מספר קריטריונים הכוללים את נסיבות ביצוע העבירה, תדירותה, האם מדובר בעבירה המהווה חלק ממכלול של עבירות, חלקו היחסי של החשוד בעבירה, התמשכות העבירה, התנהלות הנאשם לאחר הביצוע (הודאה בעבירה, ניהול מסורבל של ההליך, הפרת צווים), נסיבות אישיות ונסיבות מקלות (התנהלות הרשות הסתמכות הנאשם על מצגים וכו').

ישנם מקרים שצביון העבירה ישקף רמת חומרה נמוכה יחסית כמו ביצוע חריגות בניה קלות, בניה למטרה שאינה מסחרית, ביצוע עבודות הכלולות בתקנות הפטור מהיתר, שימוש חורג מהיתר (להבדיל מתכנית) ושימוש שאינו יוצר פגיעה משמעותית מהתכנון החל המקרקעין. לעומת זאת, ייתכנו פעולות שייחשבו לחמורות יותר, כגון: הפרת צווים (מנהליים או שיפוטיים), מסירת ידע כוזב, מתן היתר שלא כדין, ביצוע עבודות ושימוש חורג בניגוד לתכנית וכו'. על כן, ייתכנו מקרים בהם חומרת העבירה תגרור אינטרס ציבורי שיחייב לדעת גופי התביעה ניהול הליך פלילי.

סגירת תיק בהסדר מחייבת הודאה של הנאשם / החשוד, התחייבות לתשלום קנס שלא יעלה על סכום של כ- 30,000 ש"ח (קצת מעל), התחייבות להימנע מעבירה למשך פרק הזמן שנקבע בתיק ההסדר ושלא תעלה על שנה, נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם, לרבות: התחייבות להסרה, הריסה וסילוק של העבודות או השימוש שבעטיים נפתח ההליך וכן עוד פעולות נוספות (אימוץ נהלים פנימיים, התפטרות מתפקיד ועוד). את ההסדר לא ניתן להציע לנאשם שהורשע בחמש שנים שקדמו להליך, אין תיקים נוספים - פתוחים שאינם כלולים בהסדר המותנה.

מדיניות ענישה בגין חריגות בנייה:
מדיניות ענישה

היקפן הנרחב של העבודות הדרושות היתר בנייה הביא ללכידת פעולות רבות ברשת הפעולות הטעונות היתר, אולם בשל גורמים שונים חברתיים - כלכליים - התנהגותיים - תודעתיים וכו - מבוצעות עבודות רבות הטעונות היתר ללא היתר. משכך, נקל לראות מדוע מספר העבירות נמצא בעלייה מתמדת וכן מדוע עבירות הבנייה הוגדרו כמכת מדינה. הגדרתן של עבירות אלו נועדה לשקף את חומרתן ואת הפגיעה הנוצרת כתוצאה מעשייתם בשלטון החוק.

בעוד שהפעולות המהוות עבירת בנייה מוסדרות בחוק התכנון והבניה ותקנותיו, הרי שקביעת מתחם הענישה נעשית באמצעות חוק העונשין והוראות חוק התכנון והבניה. בכך למעשה הערכאות המשפטיות שומרות על מתחם ענישה אחיד המאפשר להטיל את העונש המתאים לכל עבירה לפי נסיבותיה וחומרתה.

 

את מתחם הענישה קובעים לפי העונשים שהושתו בגזרי דין קודמים שניתנו בעבירות על חוק התכנון והבניה, העלאת טענות להחמרה או להקלה בענישה לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו וקביעת העונש בסופו של התהליך.

 

באמצעות יצירת מתחם ענישה מבטאות הערכאות השונות את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מהעבירה, וכן את העונש שראוי לתת בצדה. כך למשל - ייתכנו מקרים בהם תבוצע חריגת בנייה של 10 מ"ר בנסיבות מקלות ביותר לעומת סטייה של 500 מ"ר שתיחשב לחריגה רחבה עד כדי שהבנייה תיחשב כאילו היא בוצעה ללא היתר.

נסיבות אלו כמובן מהוות גם את חלק מהשיקולים להקלה או להחמרה. אולם, יש לזכור כי גזר הניתן ניתן בשלב מאוחר יחסית לאחר שניתנת הכרעת הדין בה קובעים האם הנאשמים זכאית או מורשעים, ורק לאחר מכן קובעים את עונשם. לעניין זה ראוי להביא את הדברים הבאים שהוזכרו בגזר הדין שניתן בהליך רע"פ 5509/13 סאלח סלימאן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "מבוא העמקים, כך:

"חשיבותם של דיני התכנון והבניה לשמירה על שלטון החוק, הסדר הציבורי והמדיניות התכנונית, כמו גם חומרת העבירות על חוקי התכנון והבניה והצורך במיגורן, הודגשו בפסיקת בתי המשפט"

כאמור, את חומרת העבירה מדרגים לפי נסיבות העבירה ובהן: היקף עבירות הבנייה, סוג עבירת הבנייה שבוצעה, כמות חריגות הבנייה שבוצעו, מבחן המגרש הריק, משך הזמן שעבר מאז שבוצעו החריגות, התנהלות הנאשם בהליך וכו'. כך למשל יינתן משקל שונה לעבירה שבוצעה תוך כדי הפרת צו שיפוטי לעומת משקל נמוך שיינתן לחריגת בנייה הרבה לפני מתן גזר הדין.

בעת קביעת העונש ישנה חשיבות רבה להתנהלות לאורך ההליך, לטיעונים המועלים במהלכו ובמהלך שלב הטיעונים בגזר הדין וכמובן לייעוץ המשפטי הניתן לכל אורך הדרך. כך למשל אפילו במקרים בהם לא מבוקש עונש מאסר (כעט ברוב המכריע של המקרים) מבקשת התביעה (המאשימה) להטיל קנסות שנעים בין אלפים בודדים לבין עשרות ומאות אלפי שקלים.

התיישנות

חוק התכנון והבניה מטיל אחריות פלילית על מבצעי עבירות בניה, ומשכך הוראותיו הרלוונטיות לעניין זה כפופות לדיני העונשין. בהתאם לכך, מי שמואשם בעבירות התכנון והבניה זכאי לטעון טענות הגנה, לרבות טענות הגנה מקדמיות. טענת ההתיישנות נמנית על טענות ההגנה המקדמיות והיא נועדה לתחם בזמן את התקופה שבגינה ניתן להגיש כתב אישום כנגד ביצוע עבירה.

את טענת ההתיישנות יש להעלות בהזדמנות הראשונה (שעשויה להתרחש לפני הגשת כתב הגנה אפילו), אחרת אי העלאת הטענה בזמן עשויה בסבירות גבורה לאיין את תוקפה של הטענה ולהפוך אותה מזכות דיונית לזכות מהותית. מכוון שעבירות התכנון והבניה הן כמעט באופן גורף (למעט חריגים) עבירות מסוג עוון, הרי שניתן לטעון להתיישנות כעבור 5 שנים ממועד ביצוע העבירה.

לפיכך,  ביצוע עבירה מכח סעיף 243 לחוק התכנון והבניה (הסעיף שמחליף את סעיף 204 לפני תיקון 116 לחוק התכנון והבניה) בגין בניה ללא היתר מתיישנת כעבור 5 שנים, כך שלאחר תקופה זו לא יהיה ניתן להגיש כתב אישום בגין עבירות הבניה שבוצעו. עם זאת, לטענת ההתיישנות יש מספר חריגים:

  1. הגשת כתב אישום בגין שימוש חורג בניגוד להיתר: עבירות של שימוש חורג בניגוד להיתר מאופיינות כעברות המתחדשות מדי יום, ומשכך לא חלה התיישנות בגינן. מקרים שכיחים לעבירות מתחדשות מיוחסות לעבירה של פיצול דירה, כך שייתכן כי העבודות לפיצול הדירה התיישנו כעבור 5 שנים, אך עבירת השימוש עקב שימוש מדי יום בשתי יחידות דיור בתא שטח המסומן כיחידת דיור אחת על פי ההיתר מתחדש כל יום. 

    כך למשל גם הסבת מחסן או משרד לדירת מגורים מהווה עבירה שימוש חורג, לרבות השינויים שבוצעו בנכס להתאמתו למגורים כמו תוספת כלים סניטריים, הוספת חלונות, הוספת דלת וכו'. גם את העבירות הללו ניתן לציין במסגרת כתב אישום בגין שימוש חורג, וזאת להבדיל מהאישום בגין ביצוע עבודות בניה בניגוד להיתר.
     

  2. הריסה ללא הרשעה מכוח סעיף 239 לחוק התכנון והבניה: חוק התכנון והבניה מאפשר למוסדות התכנון לנקוט בהליך להריסת מבנה שבנייתו בוצעה בניגוד לתנאי ההיתר מבלי שיוגש כתב אישום (ועל כן ללא הרשעה), אולם לצורך כך חל הצורך להוכיח אינטרס ציבורי מיוחד וכן שיתקיים לפחות אח מהתנאים הנוספים המעוגנים בחוק התכנון והבניה, כך: לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבירה, מסירת ההזמנה לדין אינה מעשית, לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבירה האסורה, מבצע העבירה קטין או שחלה בגין העברה התיישנות כאמור לעיל ובמקרים בהם אין עניין לציבור להעמדה לדין. הצו לא יבוצע לפני שיחלפו לפחות 21 ימים מעת המצאתו.

הכשרת חריגות בניה:

הכשרת עבירות בניה

כפי שצוין במאמרנו לעיל, למוסדות התכנון, רשויות המקומיות, וגופי האכיפה ובעיקר לערכאות משפטיות יש סמכות לפתוח בהליכים פליליים כדי להגן על האינטרס הציבורי - חברתי הנובע מאכיפת דיני תכנון ובניה וכן להחזיר את המצב לקדמותו באמצעות הוצאת צווי הריסה. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להימנע מהריסת הבניה שנעשתה בניגוד או ללא היתר ולפעול להכשרת חריגות הבניה במקום הריסתן.

הכשר חריגות הבניה מכונה לעתים גם כלגליזציה של עבירות הבניה כשפעולה זו נועדה לאפשר למי שביצע עבירות בניה להימנע מהריסתן באמצעות הגשת בקשה מתאימה  במסלול רישוי לקבלת להיתר בניה התואם את מצב הבניה בפועל או לחלופין להגיש בקשה לקבלת הקלה או שימוש חורג. כמו כן לעתים היקפן הרחב של חריגות יחייב לנקוט בהליכי תכנון לפני הליכי הרישוי המפורטים לעיל.

במקרים בהם מתקיימים הליך פלילי תלוי ועומד בגין עבירות הבניה שבוצעו מומלץ להתחיל בפעולות להכשרת החריגות ללא דיחוי ולבקש מבית המשפט להקפיא את ההליכים עד שיסתיימו הליכי הרישוי לקבל היתר לחריגות שבוצעו. עם זאת, מומלץ לא לחכות עם הכשרת החריגות עד שיפתחו הליכים פליליים, אלא להסדיר את הנושא עוד קודם לכן.  

 

בנוסף, רצו להכשיר את חריגות הבניה כיוון שהן מקשות על מכירת הנכס לצד שלישי, על העברת זכויות בלשכת רישום המקרקעין, נטילת משכנתא, קבלת אישור למימוש זכויות בניה בנכס וכו'. לפיכך, ניתן לראות כי לחריגות הבניה יש השפעה לא רק בהליכים פליליים שננקטים בגינן, אלא גם בעת מכירת נכס כשהאחריות במרבית המקרים לכך חלה על המוכרים. לכן, במספר פסקי דין הוטלה האחריות על הפרת ההסכם בגין חריגות על המוכרים כשההצדקה לכך הייתה כי למוכרים מרבית הזיקה לנכס ומרבית הכלים לדעת את מצבו. משכך, לא נוקטים בדרך כלל בגישת "יזהר הקונה".

את הבקשה להכשרת חריגות הבניה מוסדות התכנון בוחנים לפי שיקולים תכנוניים ולפי שיקולי מדיניות המאזנים בין הצורך להרתיע מפני ביצוע עבירות בניה לבין הימנעות מפגיעה יתרה ולא מדתית בקניינו של בעל הנכס. כיום ישנם מספר שיקולים תכנוניים לבחינת הבקשה כשהעיקרי שבהם נעשה לפי מבחן המגרש הריק. לעומת זאת, מבחני המדיניות יתעמקו יותר בהיקף חריגות הבניה שבוצעו, בהפרת צווים שיפוטיים, עלות הריסת המבנה וכו'. במאמרי המשנה שלהלן ישנה התייחסות מפורטת ביחס לכל אחד משיקולי הוועדות המקומיות וכן ביחס לקריטריונים נוספים המשפיעים על הכשרת חריגות הבניה.

במקרים מסוימים (וחריגים) בהן מבוצעות עבירות בניה רבות וחריגות בניה בהיקף רחב עשויה התביעה (בדר"כ המאדימה בהליך שיתקיים בפני בית המשפט לעניינים מקומיים תהיה הוועדה המקומית לתכנון ובניה) תבקש למנוע מהנאשמים (מבצעי העבירה) לפעול להכשרת חריגות הבנייה באמצעות יהול הליכי רישוי במקביל.

יש לציין כי סוג הפעולות ומשך הזמן שייקח לבצען עשוי להשתנות ככול שמדובר בהכשרת חריגות בניה שנעשו בבית משותף לעומת הכשרת חריגות בניה בבית פרטי.

מדיניות היועץ המשפטי לממשלה בקשר לעבירות בניה
מדיניות היועץ המשפטי לממשלה בעניין הסדרת חריגות בנייה:

בדיקה באתר של היועץ המשפטי מגלה כי ישנן מספר רב של הנחיות בכל הקשור לדיני התכנון והבניה, כשבבדיקה זריזה ניתן למנות לפחות 12 הוראות / הנחיות בתחום זה. מבין הנחיותיו של היועמ"ש ניתן למנות 8 הנחיות המשליכות באופן ישיר על ניהולם של הליכים פליליים בעקבות עבירות על חוק התכנון והבניה. לצורך הנחות תינתן התייחסות קצרה למספר הנחיות בעלות משמעות 

  • דחיית הליך פלילי בשל הגשת בקשה להיתר או לתכנית: הנחיה זו של היועמ"ש מתייחסת למקרים בהם מבוקש לעכב הליכים פליליי עד לסיום הפעולות הדרושות לאישור תכנית שנועדה להכשיר את עבירות הבנייה. לעיין זה יש לציין כי ניתנה בעבר הנחיה של היועמ"ש המתירה ומבכרת המשך בהליכים פליליים חרף בקשות להוצאת היתר כאמצעי להכשרת חריגות הבנייה, אך הליכים לאישור תכנית לא ניתנה התייחסות עד כה. בעקבות זאת, ניתנה הוריה לפי אין מניעה לניהול מקביל של הליכים פליליים יחד עם בקשות לאישור תכנית. עוד נקבע כי למוסדות התכנון אין סמכות לעיכוב דיון באותן תכניות המועלות לאישור חרף ההליכים הפליליים המתקיימים בגינם. עם זאת, למוסדות התכנון יש סמכות לדחות את התכניות המוגשות כחלק מהשיקולים המועלים כהרתעה, מניעת פגיעה בשלטון החוק וכיו"ב

  • התערבות המדינה באיפת עבירות התכנון והבניה במקום הרשויות המקומיות: הנחיה זו של היועמ"ש נועדה להסדיר את חלוקת התפקידים בין גופי האכיפה השונים ואת מידת ההתערבות במקרה הצורך. ככלל, ניתן לראות כי ישנה מגמה שלא להתערב בענייניה של הרשות המקומית, אולם להנחיה זו יש משמעות כשתלונותיו של גורם מסוים לא מטופלת.

  • מסירת הודעה למתלוננים שלא להעמיד לדין וזכות להגיש ערר: הנחיה זו של היועמ"ש נועדה לחדד את כי על גורמי האכיפה הכפופים לרשויות המקומיות ישנה חובה להודיע למתלוננים על סגירת תיק מבלי שהחשוב יועמד לדין וכן על זכותם להגיש ערר על ההחלטה לסגור את התיק בהתאם להוראות סעיפים 63 ו- 64 לחסד"פ.

  • הסמכת תובעים ברשויות המקומיות: הנחיה זו של היועמ"ש היא בעלת השפעה נמוכה יותר על הציבור, כיוון שהיא מכוונת יותר לרשויות המקומיות. אולם, באמצעות הנחיה זו ניתן לעקוב אחר החובות וההנחיות המוטלות על התובעים ועל היקף הדרישות החלות עליהם מכח מנהל תקין ודיני העונשין השונים.

עיקר החשיבות של הנחיות היועמ"ש ביחס לפרטים, השפעתן על העבירות המבוצעות ועל ההליכים הננקטים בגינם זוכה לתשומת לב בעקבות עמדתו של היועמ"ש ביחס לסוגיות עקרוניות וביחס לעמדות שהובעו אשר בעזרתן מביעים את השלבים שעתידים להתבצע בהמשך. כמו כן, ישנו משקל נוסף גם להנחיות של המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה (לשעבר המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין).

המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה:

להנחיותיה של המחלקה להנחיית תובעים השפעה רבה על הליכים פליליים וניהולם. בהתאם לכך, ניתן למנות עשרות הנחיות שהוצאו תחת ידיה של המחלקה אשר מתייחסות באופן ישיר לאכיפת דיני התכנון והבניה ואשר לתחולתן יש השפעה רחבה. כל למשל במאמר שנכתב באתרינו זה בעניין זיכוי נאשמת מכח טענה של הגנה מן הצדק הוחלט לזכות בשל אי קיום הליך מסירת גירסה בהתאם להנחיות המחלקה.

להלן התייחסות לרשימה חלקית של הצהרות המחלקה:

  • הנחיות בדבר מתן הזדמנות למסור גירסה: הנחיות של המחלקה בעניין החשיבות של מסירת גירסה של חשוב לפני הגשת כתב אישום והפיכתו לנאשם וצאות מעת לעת על ידי המחלקה אשר מציינות את החשיבות של הקפדה אחר חשיבותה של הוראה זו. להנחיה מיום: 26.6.17

  • בחינת טענות אנונימיות: הוראות אלו נועדו להגביר את פעילות האכיפה בידי רשויות מקומיות והפסקת המדיניות שאוסרת על טיפול בתלונות אנונימיות.

  • כניסה למקרקעין לשם ביצוע בדיקה: הנחיה זו ניתנה לפי סעיף 257 לחוק התכנון והבניה מאפשר לרשויות המקומיות או הוועדות המחוזיות להיכנס למקרקעין לצורך ביצוע חיפוש, ובלבד שהכניסה מבוצעת לאחר שנשלחה הודעה בת 24 שעות מראש, הפעולה תבוצע בשעות היום וכי בנכס נמצא הבעלים או מי שמחזיק בהם כדין. מיותר לציין כי אי עמידה של הרשויות בהנחיות הללו הוכרה כנסיבה מקלה להפחתת העונש בגזר הדין (ניתן לעיין בחלטה במאמר העוסק בהרשעה בגין עבירות בנייה חרף פגמים שהתנהלו בהתנהלות המאשימה), אולם אי עמידה בהוראות אלו לא הוכרו כסיבה מספקת לביטול פסק הדין.

  • רישום צווים בפנקסי לשכת רישום המקרקעין או ברשות מקרקעי ישראל: חוק התכנון והבניה קובע חובה על רישום צו הריסה בנסיבות מסוימות, וכן על רישום צווים נוספים שאינם בגדר חובה. בהנחיה זו של היועמ"ש מוטלת חובה על התובעים לבקש רישום צווים הדרושים לרישום בנסיבותיו של המקרה וזאת בעיקר לצורך שיקוף מצבו של הנכס באופן פומבי, הרתעה מפני ביצוע עבירות, הקשחת התנאים על ידי הבנקים לשעבוד הנכס וכו'.

  • רענון הנחיות בעניין צו הפסקה מנהלי: הנחיה זו עוסקת בעיקר בשיתוף בין הגורמים האחראים על הוצאת הצו לבין התובע מטעם אותה רשות מקומית, וזאת על מנת למנוע מצבים בהם מוצאים צווים שלא לצורך או ללא ביצוע אכיפה. כן מופיעות בהנחיה הוראות נוספות הקשורות להוצאת הצו ולנקיטת אמצכי זהירות נוספים. לפרטים נוספים ניתן למצוא תחת הכותרת לעיל בעניין "צו מנהלי".

את חומרת העבירה מדרגים לפי נסיבות העבירה ובהן: היקף עבירות הבנייה, כמות חריגות הבנייה שבוצעו, מבחן המגרש הריק, משך הזמן שעבר מאז שבוצעו החריגות, התנהלות הנאשם בהליך וכו'.

השפעת עבירות תכנון ובניה בעת מכירת ורכישת דירה:

השפעת עבירות בניה על מכירת דירה

עבירות התכנון והבניה משפיעות במידה ניכרת על שוויו של נכס, ובתוך שכך על התמורה שתתקבל בעת מכירתו. הסיבה לכך נעוצה בירידת הערך הנגרמת על פי הערכת שמאי. לירידה זו משמעות רבה בייחוד במקרים בהם הנכס ממומן באמצעות משכנתא, כך שאם שווי הנכס יהיה נמוך מגובה המשכנתא ייתכן שלא תאושר משכנתא.

במרבית המקרים לאחר שלא מאושרת אין לרוכש יכולת לשלם את הנכס, ועל כן הצדדים נקלעים לאשמות הדדיות על אחריותו של הצד השני להפרת ההסכם באופן יסודי.

קביעת פגישת ייעוץ:

צור קשר

כעורכי דין המוצר אותו אנו מספקים הוא שירות אשר ניתן ללקוחותינו באמצעות ידע רב, מקצועיות, איכות וניסיון מוכח שנצברו במשרדנו. כמשרד העוסק באופן ייחודי וממוקד בתחום המקרקעין על רבדיו השונים אנו מרכזים בעבורכם את כל הפתרונות והידע הנחוצים לכם  - כשכל זאת עומד לרשותכם כבר מהרגע הראשון לאחר פנייתכם למשרדנו אשר נמשך בנוסף על פני מספר פגישות אותן אנו עורכים עם לקוחותינו ועד לסיום הטיפול.

את ניסיונו הרב רכשנו באמצעות פעילות ענפה ואינטנסיבית בתחום המקרקעין אשר כוללת ליווי של יזמים בפרויקטים מגוונים החל מהשלבים הראשונים ועד לסיומם. היקף פעילותינו, תדירות העסקאות המלוות על ידינו (כל פרויקט כולל בדרך כלל עשרות עסקאות למכירת דירות) יוצרים למשרדנו רצף אשר משמר את הידע שנצבר  ואת התאמתם לנושאים שבאמת חשובים ללקוחותינו. כך למשל, ביכולתכם להתרשם מניסיוננו במאמר שקראתם זה עתה אשר משקף מכלול סוגיות ונושאים הנובעים מעבירות בנייה, אולם מדובר רק בחלק קטן מהידע אותו אנו מעבירים ללקוחותינו.

במאמר שנכתב לעיל הושקעו זמן, ידע ומשאבים רבים מתוך מטרה לשתף את הידע שנצבר במשרדנו עם ציבור הרחב, מטרתנו זו מושגת בעזרת מספר אמצעים הכוללים ניהול קבוצת whatsapp ו- facebook הכוללות מאות משתתפים פעילים. אנו מאמינים כי הכוונה נכונה ומתן ייעוץ וליווי משפטי מקצועי על ידי עורך דין מקרקעין הבקיא בתחום וביעל ידע רב בתחום המקרקעין משרת את מטרותיכם ואת רצונכם לשפר את תנאי העסקה ולעבור אותה ללא הפתעות.

ניסיונו המוכח בתחום המקרקעין עומד לרשותכם בכל עת, כך שהנכם מוזמנים לפנות למשרדנו לצורך קבלת ייעוץ וליווי משפטי בעת מכירת דירתכם.

לעדכונים נוספים הצטרפו לקבוצות פייסבוק ו- whatsapp "שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38

שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38
שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38
bottom of page