איחור במסירת דירה מקבלן

 תביעת פיצויים מכח חוק המכר דירות בגין איחור במסירת הדירה בבית דין רבני

 
246x0w.jpg
שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38

050-99-24-24-4

 

מבוא - תביעת פיצויים מכח חוק המכר דירות בבית דין רבני:

 

את המאמר שלהלן מצאתי לנכון לפתוח בצורה מאירת עיניים וכנה – כשם ששוק הנדל"ן של הציבור החרדי הינו בעל מאפיינים שונים מזה שהציבור הלא חרדי (או דתי) מכיר, יתר הפעולות הנגזרות מביצוע עסקאות בשוק הנ"ל שונות. שוני זה אינו פוסח גם על תביעת פיצויים בגין איחור במסירת דירה מכח חוק המכר דירות.

 

בניגוד לתביעות אשר מתנהלות בפני בתי משפט אזרחיים או בהליכי בוררות שהדין המהותי חל עליהם, ניהול הליך משפטי בפני בית דין רבני על פי דין תורה קובע כללים שונים, סדרי דין אחרים והעדפת הנוסח החוזי שגובר לעתים על הפרשנות שניתנת להוראות חוק המכר דירות שלא ניתן להתנות עליהן.

 

במאמר שלהלן, יינתן תיאור נרחב של הליך בוררות שהתנהל במשך מספר חודשים בעקבות תביעת פיצויים שהוגשה בשם מספר רוכשי דירות מקבלן בפרויקט בשכונה רמה א' בעיר בית שמש.

מספר מילות פתיחה – הרקע להגשת התביעה:

משרדנו ייצג קבוצה של כ- 10 רוכשי דירות אשר תבעו מחברת נוף צורים (חברה הקשורה לחברה בנייה אחרת בתחום הנדל"ן יסודות צור) פיצויים מכח חוק המכר דירות בגין איחור במסירת הדירה. התובעים, רכשו דירה מקבלן, חברת נוף צורים, דירות בפרויקט שנבנה ברמה א' בבית שמש לאוכלוסייה. התביעה התבררה בבית דין רבני על פי דין תורה.

 

לפי הסכמי המכר שנחתמו בין רוכשי הדירות לבין הנתבעת סוכם כי הדירות תימסרנה לרוכשים בתוך 24 חודשים מהמועד בו התקבל היתר בנייה, כלומר עד לחודש 9/2017. בהמשך, התברר כי התקבלו מספר היתרי בנייה לפרויקט, כך שנדונה האפשרות להקדים את מועד המסירה בעקבות הוצאתם של היתרים מוקדמים יותר שהרוכשים לא ידעו על קיומם.

 

כפי שניתן לראות, היתרי הבנייה לפרויקט ניתנו על שם חברת יסודות צור, וזאת למרות שהסכמי המכר נחתמו עם חברת נוף צורים.

 

מאחר שחלק מהדירות נמכרו לפני שהתקבל היתר בנייה לפרויקט ולפני שהחלו עבודות הבנייה הנתבעת קבעה שכל סכום העולה על 7% משווי הדירה ישולם לחשבון נאמנות. בכך  למעשה, הנתבעת ביקשה לעקוף את המגבלות החלות עליה מכח תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (סייג לתשלומים על חשבון מחיר דירה), תשל"ה-1975, באמצעות פתיחת חשבון נאמנות והחתמת רוכשי הדירות על נספח נאמנות שצורף להסכם המכר.

 

עניין הקדמת התשלומים נדון בהרחבה במהלך הדיונים הרבים שהתקיימו במסגרת הליך הבוררות.

 

עוד נקבע בהסכמי המכר כי בהתחלה תסופק לרוכשים בטוחה בהתאם להוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה-1974 (להלן: "חוק המכר דירות") מסוג הערת אזהרה אשר תוסב בהמשך לערבות בנקאית. ואכן, לאחר שהסכמי המכר נחתמו נרשמו לטובת הרוכשים הערות אזהרה (לחלקם באיחור של מספר חודשים). רק בחודש אפריל 2017 ניתנה לרוכשים ערבות בנקאית שהונפקה על ידי בנק הפועלים (להלן קישור לאתר של בנק הפועלים לבדיקת קיומו של חשבון ליווי בנקאי).

 

הרוכשים, אשר פנו אל הנתבעת זמן קצר לאחר שחלף מועד המסירה התבקשו לחכות עוד 60 יום מאחר שעומדת לחברה תקופת גרייס [60 ימי חסד מכח חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר דירות")], וזאת למרות שהיה ברור לכולם שהדירות לא תימסרנה בעתיד הקרוב. ואכן, גם בחלוף שנתיים ממועד המסירה הדירות לא נמסרו.

 

הנתבעת סירבה לשלם פיצוי הולם מכח חוק המכר דירות על פי תחשיב של דמי שכירות ראויים אשר מוכפלים במקדם הפיצוי (150% או 125%), גם לאחר שחלפו מספר חודשים מתקופת הגרייס.
 

במכתב התראה לפני נקיטה בהליכים משפטיים שנשלח אל הנתבעת צוין כי אי תשלום פיצוי ייחשב להפרה יסודית של הסכם המכר אשר תזכה את הרוכשים בפיצוי מוסכם בשווי של 10% משווי הדירה (בנוסף לפיצוי בגין האיחור במסירת הדירה), אך גם מכתב זה לא הועיל לתובעים שלא קיבלו פיצוי, אלא רק בחלוף חודשים רבים.

 

בנוסף, הנתבעת נדרשה לשלם פיצויי עוגמת נפש עקב סירובה לשלם פיצוי מדי חודש בגין האיחור במסירת הדירה.

מספר מילים על חוק המכר דירות:

חוק המכר דירות (קישור לדברי ההסבר לחוק) הוא חוק צרכני אשר מתמקד באיזון פערי הכוחות בין יזמים וקבלנים לבין בעלי דירות והסדרת כשלי שוק שהשתרשו במהלך השנים.

 

החוק הראשון בסדרת החקיקה המסדירה נחקק בשנת 1975, ומאז נוספו עוד חוקים ותקנות שנועדו לשפר ולעייל את השוק, וכן לתת מענה להתפתחויות השונות בשוק הנדל"ן שידוע כתחום אינטנסיבי ודינמי.

 

ניתן לחלק את הנושאים שחוקי המכר דירות באים להסדיר לפי הבטחת כספיהם של רוכשי הדירות (מוסדר בחוק המכר דירות הבטחת השקעות ותקנותיו) ובאיזון פערי כוחות שמשפיעים על תנאי ההתקשרות ועל הזכויות והחובות של רוכשי הדירות (מוסדר בחוק המכר דירות ובתקנותיו).

 

בזכות אותה חקיקה מסדירה יזמים מחויבים לספק היום לרוכשי הדירות מפרט טכני, לרשום את זכויותיהם כתת חלקה נפרדת בבית משותף, הגבלת גובה ההוצאות המשפטיות ל- 5,850 ₪, תיקון ליקויי בנייה במהלך תקופת הבדק והסטיות המותרות בשטח הדירה ובכמות הפריטים (קישור לצו המכר דירות).

כן מסדירים החוק והתקנות כי בניית הדירה תעשה בהתאם לדיני התכנון והבניה, תשלום פיצויים מכח הוראות חוק המכר דירות, מתן בטוחה מכח חוק המכר דירות, הגבלת התשלומים בבטוחה שאינה ערבות בנקאית והוכחת השלמת הבנייה באמצעות אישור מהנדס.

כך למשל, כשם שסעיף 5.א לחוק המכר דירות מסדיר את גובה הפיצוי, כך חוק המכר דירות הבטחת השקעות ותקנותיו מגביל את התשלומים בעד הדירה לפי קצב התקדמות הבנייה. למרות שמדובר בשני חוקים שונים, קורה לא פעם שנוצר ביניהם קשר בל ינותק.

 

לאורך השנים, מאז שהחוק נחקק ועד להיום, רוכשי הדירות נאלצו להתמודד עם מגוון רחב של טענת מטענות שונות שהעלו יזמים, כאשר כולן ללא יוצא מן הכלל נועדו להסיר מעליהם את האחריות לשלם פיצויים. בהתאם לכך, לא פעם אנו נתקלים ביזמים שטוענים כי לפי חישוב שמרני שהם ערכו יצא שהם אינם חייבים בפיצויים, הגם שתקופת הפיצוי נמשכת מעל שנה.

 

מסיבה זו, נקבעה בחוק הוראה אשר אוסרת להתנות על הוראות החוק, אלא לטובת הקונה, ושכל התניה אסורה תתבטל מדעיקרא.

 

כמו כן, נקבעה בחוק הוראה אשר אוסרת על דחיית מועד המסירה, אלא אם מדובר בנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהוא לא יכול לצפות אותן או להיערך להן. סעיף זה, זכה להתייחסות נרחבת בפסיקה שהולידה תילי תילים של הלכות.

 

אולם, צירוף שני הסעיפים הם אלו שמקנים לחוק המכר דירות את כוחו הרב, ומונעים ממנו להפוך לאות מתה – כך שאין לדחות את מועד המסירה, אלא בנסיבות חריגות, ואין להתנות על הוראה זו.

ניהול הליך הבוררות:

אחרי עיכובים רבים ומספר פניות של התובעים המחלוקת בין הצדדים החלה להתברר בפני בי"ד רבני בבית שמש. באותו המועד האיחור במסירה עמד על כמעט כשנה, ומרבית התובעים טרם קיבלו פיצוי.
 

התובעים טענו כי הנתבעת חייבת להם פיצוי בגין איחור במסירת הדירה אשר נמשך כמעט שנה, ומשכך על הנתבעת לשלם להם פיצוי מצטבר שעומד על 150% מדמי השכירות החודשיים בעבור דירה בעלת מאפיינים דומים, ואילו על יתר החודשים סכום של 125% מדמי השכירות החודשיים. כן הנתבעים טענו להפרה יסודית, דרשו פיצויי עוגמת נפש והוצאות משפטיות.

 

לעומת זאת, הנתבעת טענה כי יש להעמיד את גובה דמי השכירות על סכום לא הגיוני, ודרשה לצמצם את תקופת האיחור במסירה בחודשים רבים מאחר שלפי טענתה חלו נסיבות אשר מצדיקות את דחיית מועד המסירה בשל איחור של התובעים בתשלום התמורה בעבור הדירה.

מחלוקת ראשונה – גובה דמי השכירות:

כבר בפתיחת ההליכים התובעים דרשו פיצוי גבוהה יחסית אשר התבסס על נתונים אמפיריים של שכר דירה הדומה לזה של דירות דומות בסביבה, ומתוך זה גזרו את שוויו של מ"ר אחד. על הסכום הממוצע שיצא התובעים הוסיפו סכום נוסף שיש להוסיפו לאור העובדה כי מדובר בדירה חדשה מקבלן שכוללת ממ"ד, מרפסת, מחסן, חניה וכיו"ב.

 

לעומת זאת, הנתבעת טענה לפיצויים בסכומים נמוכים יותר שלא עולה בקנה אחד עם דמי השכירות המבוקשים בסביבת הפרויקט. לבסוף, התובעים המציאו חוות דעת של מתווכת שנקטה בגישת ביניים והעמידה את דמי השכירות בסביבות 3,500 ₪ לערך (לפני המקדם של חוק המכר דירות).

 

עם זאת, וחרף העובדה כי התקבלה הכרעה לגבי דמי השכירות כבר בתחילת ההליך, ניסיונותיה של הנתבעת להקטין את דמי השכירות לא פסקו. וכך, גם כעבור כשנה מאז שהליך הבוררות החל ניסתה לקבוע את דמי השכירות לפי דירות שנמצאות בבניינים שלא התקבל לגביהן טופס 4 (בפרויקטים אחרים).

 

רק לאחר שהובהר לבי"ד כי מדובר בדירות שנמצאות באתר בנייה, ללא כבישים סלולים, ללא דרכי גישה, עם חדרי מדרגות לא מרוצפים, ללא אספקה סדירה ותקינה של חשמל מים, ללא מעלית וכיו"ב  - רק אז נדחתה ניסיונה של הנתבעת אחר כבוד.

מחלוקת שנייה – דחיית מועד המסירה עקב איחור לכאורה בתשלום מצד התובעים:

במשך יותר משלוש שנים (מאז מועד החתימה על הסכם המכר ועד שהוגשה התביעה) הנתבעת לא הלינה על האיחורים שחלו בתשלומים בעבור הדירה, ואף גילתה הבנה לכך מאחר שחלק לא מבוטל מהאיחורים חלו באשמת הנתבעת.

 

כך למשל, דו"חות מצב חשבון שהנפיקה הנתבעת בעצמה לפני שחלף מועד מסירת הדירות ולפני שהיא נתבעה בשל כך – לא כללו ריביות פיגורים מופרכות בעבור חודשים רבים. עם זאת, בדוחו"ת מאוחרים הנתבעת עשתה תיקונים רטרואקטיביים שבהם הוטמעו ריביות פיגורים, שונו תשלומים שבוצעו וכיו"ב.

מסיבה זו, הנתבעת טענה כי עומדת לה האפשרות לדחות את מועד המסירה כנגד תקופה זהה של איחור בתשלומים, וכן לקזז את הריביות בתשלומים מגובה הפיצוי שייפסק לטובת רוכשי הדירות.

 

איחורים  לכאורה עד למועד בו התקבל אישור בנקאי לפרויקט:

הסכמי המכר שנחתמו עם התובעים קבעו לוח תשלומים שמתעלם במפגיע ממגבלת הגבייה שקיימת בהוראות חוק המכר דירות הבטחת השקעות ובתקנותיו. לכן, ולצורך עקיפת הוראות אלו, הנתבעות קבעו כי הכספים שיוקדמו יועברו לחשבון נאמנות שינוהל על ידי עוה"ד שייצג את הנתבעת בעסקאות.

 
 
 
 
 

הקדמת תשלומים לחשבון נאמנות:

למרות שהתובעים טענו כי הקדמת התשלומים לחשבון נאמנות אינה עולה בקנה אחד עם הוראותיו המחייבות של חוק המכר דירות, ושעל פי חוות דעת של הממונה על חוק המכר חשבון נאמנות אינו נחשב לבטוחה.

 

לעומת זאת, הנתבעת טענה כי היא מחזיקה באישור של הממונה על חוק המכר דירות הקודם בתפקיד אשר התיר לה לגבות כספים בחשבון נאמנות. להוכחת טענתה התובעת צירפה הודעה שנשלחה על ידה בחודש 10/2014 ועוד הודעה שנשלחה על ידה בחודש 12/2014. אולם, התייחסות של הממונה על חוק המכר לא הומצאה.

 

מכל מקום, התובעים טענו בנוסף שלא רק שהקדמת התשלומים לחשבון נאמנות הייתה אסורה, אלא גם המועד שבו הנתבעת העבירה את הכספים מחשבון הנאמנות החוצה נעשתה בניגוד להוראות הדין.

 

התובעים טענו כי תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות) (סייג לתשלומים על חשבון הדירה), מונעים מהנתבעת לגבות סכום העולה על 7% עד שלא תירשם הערת אזהרה לטובתם ועד שלא תהיה יציקה של הקומה הראשונה.

 

עוד נטען כי הנתבעת הפרה את הוראות חוק המכר דירות כאשר לא שלחה לתובעים בזמן אמת אישור מהנדס בדבר השלמת הבנייה כפי שמצוין בתקנות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות) (הוכחת בנייה).

 

מחלוקת ביחס למועד בו הנתבעת יצקה את הקומה הראשונה:

מאחר שהתובעת המציאה בשלב זה של ההליך היתר בנייה שהתקבל בחודש 9/2015, הובהר מפורשות שעד למועד זה הנתבעת לא יכלה בוודאות לגבות סכום העולה על 7% מאחר שללא היתר בנייה לא היה ניתן לגבות סכום מעבר לזה שנקבע בתקנות ולא היה ניתן להעביר כספים לחשבון נאמנות.

לכן, בנוסף לטענה כי התובעת שינתה את גובה החיובים בחלוף שנתיים, נטען שלא התקבל היתר בנייה שיאפשר לתובעת לגבות סכומים העולים על 7%.

 

בנקודה זו, שהתרחשה מספר חודשים לאחר שהדיונים החלו, הנתבעת המציאה לראשונה היתר חפירה ודיפון נוסף שניתן בסוף חודש 4/2015. למרות שבהיתר הבנייה צוין בבירור כי מתיר לחפור את קומת המרתף, לבנות כלונסאות ולהוסיף קורות קשר בלבד – הנתבעת טענה שהיא יצקה מכח אותו ההיתר את הרצפה הראשונה.

 

לפיכך, הנתבעת טענה כי יציקת הקומה הראשונה התאפשרה מכח אותו היתר בנייה שניתן בחודש 4/2015, ובאמצעות טענה זו הכשירה את הקדמת הכספים לחשבון נאמנות ואת העברת הכספים באותו המועד מחשבון נאמנות לחשבונה.

 

להשלמת טענותיה, הנתבעת צירפה אישור מהנדס לפיו בתוך כ- 14 מיום הוצאת היתר הבנייה מחודש אפריל, היא השלימה את עבודות החפירה, ואת יתר עבודות הבנייה הדרושות לצורת יציקה של קומה ראשונה.

 

לאורך כל הדיון התובעים טענו כי אישור המהנדס שהומצא הינו יכול לשקף את העבודה שנעשתה היות שהעבודות שצוינו מחייבות להמתין הפסקות עבודה שאורכת כשבועיים לפחות בין שלבי העבודה.

 

כעבור שנה לאחר מכן, ובתום סבב דיונים מפרך נראה כי בי"ד אימץ את גישת הנתבעת לפיה היתר הבנייה מיום 30/04/2015 היתר את יציקת הרצפה הראשונה ושהאישור של המהנדס אותנטי.

 

בקשתם של התובעים מביה"ד לברר את היקף העבודות בוועדה המקומית לתכנון ולבניה בבית שמש נתקלה בסירוב לא מוסבר (התובעים ביקשו זאת זמן קצר לאחר שהנתבעת המציאה את היתר הבנייה), ולכן רק בחלוף שנה – התובעים פנו ללא אישור לעיריית בית שמש וקיבלו אישור כי היתר הבנייה מיום 30/04/2015 לא אפשר לצקת את רצפת הקומה הראשונה.

 

בשלב זה, הנתבעת לא הרימה ידיים, וכעבור כשנה מאז שהמציאה היתר בנייה חדש מיום 30/04/2015 ולאחר שהיא טענה בתוקף שאין עוד היתר בנייה – היא המציאה היתר בנייה חדש ליציקת רצפה ראשונה שהתקבל ביום 11/05/2015.

 

במקביל, הנתבעת טענה כי אישורי המהנדס (שהוכיחו לכאורה את התקדמות הבנייה "בפועל") עדיין תקפים ושניתן היה להשלים את העבודה של חפירת מרתף, דיפון, ברזול, הוספת קורות, התקנת כלונסאות – כל זאת בפחות משבוע.

 

מכיוון שהנתבעת לא  טענה בדיונים כי היא שלחה לרוכשים הודעות בזמן אמת באשר להתקדמות הבנייה, היא ציינה כי העדכונים נעשו טלפונית. כעת, עם שינוי הגרסאות – היא לא יכלה לאחוז עוד בטענותיה אלו.

 

מהי הרצפה הראשונה – האם מדובר ברצפה שמעל קומת הקרקע או של קומת המרתף?

אבל בכך לא די, על מנת לקבוע כי התשלום לחשבון הנאמנות הוקדם, וכך גם התשלום מחשבון הנאמנות לחשבונה של נוף צורים – חל הצורך להוכיח האם הדרישה של התקנות ליציקת הקומה הראשונה רלוונטית לקומת הקרקע או שדי בקומת המרתף.

 

למרות ניסוחן הברור של תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות) (סייג על תשלומים על חשבון הדירה) – מהן עולה כי סכום העולה על 7% ייגבה אך ורק לאחר יציקת הרצפה הראשונה שמעל העמודים או בקומה הראשונה באין קומת עמודים (קומת הקרקע) – הנתבעת טענה כי אין קשר בין הרצפות – אלא שדי ביציקת רצפה.

 

גם העובדה כי במשך תקופת הדיונים (הארוכה) התקנות תוקנו – כך שהחל מחודש 4/2019 ניתן היה לגבות סכום העולה על 7% עם יציקת מפלס תחתון (לאור שינוי הנוסח היה ברור כי במצב הקודם קומת שנמצאות מתחת לקומת הקרקע אינן מאפשרות לגבות מעל 7%) – לא הועילה לתובעים.

 

עם זאת, במהלך חילופי ההודעות הרבות שנערכו במהלך הדיונים, ובשים לב לכך שהנתבעת סמכה ידיה על מדיניותו הקודמת לכאורה של הממונה על חוק המכר דירות – לפיה היה ניתן לעקוף את הוראות החוק ולגבות סכומים בשיעור הגבוהה מזה שנקבע בתקנות באמצעות העברת הכספים לחשבון נאמנות, ובהתאם לבקשתה של הנתבעת להחיל את הדין שהיה תקף במועדים הרלוונטיים – התובעים דרשו להחיל את הוראות החוק שהיו תקפות במועדים הרלוונטיים.

 

על מנת להוכיח את טענתם בצורה חד משמעית, ברורה ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים – התובעים המציאו, כפי שנתבקשו, חוות דעת מעת הממונה על כך שהתקנות בנוסח הקודם לא אפשרו לגבות סכום העולה על 7%. 

 

ואכן, התובעים פנו אל הממונה על חוק המכר דירות והשיגו את האישור המבוקש.

השלב הבא – הנתבעת טוענת (שלא בצדק) כי לא הייתה קומת מרתף:

לאחר שנטען כי הנתבעת לא יכלה לגבות סכום העולה על 7% לפני שהתקבל היתר בנייה וללא אישור מהנדס.

 

אחרי שנטען כי היתר הבנייה מחודש 4/2015 אינו מתיר לבנות רצפה ראשונה, הגם שהתברר כי האישור של המהנדס שהנתבעת המציאה אינו עולה בקנה אחד עם התכנות השלמת בנייה רציונאלית.

למרות שהתגלה כי הנתבעת הסתירה היתר בנייה נוסף, שהתקנות לא מתירות לגבות סכום העולה 7% עם הרצפה של קומת המרתף – אלא של קומת הקרקע – פתאום הנתבעת טענת שאין קומת מרתף.

 

לאחר דיונים רבים בהם הנתבעת הציגה היתר חפירה ודיפון ובהמשך היתר ליציקת רצפה קומה ראשונה – הנתבעת טענה שהיא לא בנתה קומה תת קרקעית – כך שלא ברור מדוע היא דרשה לבצע עבודות חפירה.

 

עם זאת, בדיקה של מסמכי הרישוי, לרבות: האישור העקרוני והמילולי (החלטת ועדה) של הוועדה המקומית לתכנון ובניה בית שמש ושל התכניות שהוגשו (כולל תכניות הבינוי) – העלתה בבירור כי הנתבעת בנתה קומת מרתף בכל אחד מהבניינים שנבנו על ידה.

 

טענה כי התובעים איחרו בתשלומים מכח המשכנתא כשלא ניתן היה להוציא משכנתא:

בפרויקט המדובר, סופקה בהתחלה לתובעים בטוחה מכוח הוראות חוק מכר הבטחת השקעות מסוג הערת אזהרה, וכעבור מספר חודשים הבטוחה הוסבה לערבות בנקאית.

 

משכך, החל מחודש 1/2017, החודש בו הונפקה ערבות בנקאית  - הנתבעת ביקשה להקדים את כל התשלומים על חשבון הדירה, תשלומים שהרוכשים התכוונו לשלם באמצעות כספי משכנתא.

 

דא עקא, למרות שהונפקה לרוכשים ערבות בנקאית באותו החודש – הם לא היו יכולים להוציא משכנתאות מהטעם שלא הונפקו אישורי מסים לחברה היזמית בקשר לעסקה. מסיבה זו, ברור היה כי הוצאת ערבות חוק מכר אינה רלוונטית, שכן הנתבעת לא יכלה להמציא את המסמכים שמצופה ושמקובל כי כל יזם ימציא.

סיכום:

סיכומו של דבר – כוחו של חוק המכר דירות לא נחלש במהלך הדיונים שנערכו, ותוקפו כחוק צרכני שנועד ליתן הגנה לרוכשי דירות ושלא ניתן להתנות עליו – נותר בעינו.

 

עם זאת, לא תמיד ניתנה לחוק פרשנות ותחולה רחבה אשר זהה לזו שנתנו בתי המשפט לחוק בפסקי הדין השונים, ולא פעם ניתנת העדפה ברורה להוראות הסכם המכר שנוסח על ידי החברה היזמית שנתבעת על פני חוקי המגן הצרכניים.

 

© כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לערוך, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - כל חלק שהוא מהחומר הכלול במאמר זה.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי בכל דרך וצורה

כפיר חיון, עו"ד | מרקעין - נדל"ן
 

התקבלו טענות של רוכשים להגדלת הפיצוי בשל ליקויים ונדחו טענות של היזם להקטנת הפיצוי בשל הזמנת שינויים

March 25, 2019

איחור במסירת הדירה – מה פסק בית המשפט לגבי עיכובים שבאשמת רשות הכבאות וחברת החשמל?

March 19, 2019

האם קריסה של קבלן מבצע פוטרת יזם מתשלום פיצוי בגין איחור במסירת הדירה לפי חוק המכר דירות

March 6, 2019

רוכש שהסכים לקבל חזקה בדירה לפני שניתן טופס 4 לפרויקט יקבל פיצויים מופחתים:

February 16, 2019

1/1
Please reload

 

קביעת פגישת ייעוץ:

כעורכי דין המוצר אותו אנו מספקים הוא שירות אשר ניתן ללקוחותינו באמצעות ידע רב, מקצועיות, איכות וניסיון מוכח שנצברו במשרדנו בליווי מספר רב של עסקאות. כמשרד עוסק באופן ייחודי וממוקד בתחום המקרקעין על רבדיו השונים אנו מרכזים בעבורכם את כל הפתרונות והידע הנחוצים לכם לאורך כל שלביה של עסקה במקרקעין - כשכל זאת עומד לרשותכם כבר מהרגע הראשון לאחר פנייתכם למשרדנו אשר נמשך בנוסף על פני מספר פגישות אותן אנו עורכים עם לקוחותינו ועד לסיום הטיפול.

את ניסיונו הרב רכשנו באמצעות פעילות ענפה ואינטנסיבית בתחום המקרקעין אשר כוללת ליווי של יזמים בפרויקטים מגוונים החל מהשלבים הראשונים ועד לסיומם. היקף פעילותינו, תדירות העסקאות המלוות על ידינו (כל פרויקט כולל בדרך כלל עשרות עסקאות למכירת דירות) יוצרים למשרדנו רצף אשר משמר את הידע שנצבר  ואת התאמתם לנושאים שבאמת חשובים ללקוחותינו לפני עסקה במקרקעין ולאחריה. כך למשל, ביכולתכם להתרשם מניסיוננו במאמר שקראתם זה עתה אשר משקף מכלול סוגיות ונושאים הנובעים מאיחור במסירת דירה, אולם מדובר רק בחלק קטן מהידע אותו אנו מעבירים ללקוחותינו.

במאמר שנכתב לעיל הושקעו זמן, ידע ומשאבים רבים מתוך מטרה לשתף את הידע שנצבר במשרדנו עם ציבור הרחב, מטרתנו זו מושגת בעזרת מספר אמצעים הכוללים ניהול קבוצת whatsapp ו- facebook הכוללות מאות משתתפים פעילים. אנו מאמינים כי הכוונה נכונה ומתן ייעוץ וליווי משפטי מקצועי על ידי עורך דין מקרקעין הבקיא בתחום וביעל ידע רב בתחום המקרקעין משרת את מטרותיכם ואת רצונכם לשפר את תנאי העסקה ולעבור אותה ללא הפתעות.

ניסיונו המוכח בתחום המקרקעין עומד לרשותכם בכל עת, כך שהנכם מוזמנים לפנות למשרדנו לצורך קבלת ייעוץ וליווי משפטי בעת מכירת דירתכם.

לעדכונים נוספים הצטרפו לקבוצות פייסבוק ו- whatsapp "שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38

שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38
שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38
שירותים נוספים:
עורך דין מקרקעין / נדל"ן..
עורך דין התחדשות עירונית / תמ"א 38 / פינוי בינוי.
עורך דין תכנון ובניה.
עורך דין מיסוי מקרקעין.
עורך דין שכירות.
נייד: 050-99-24-24-4.
דוא"לkfirhy.law@gmail.com