ליצירת קשר

סמסו או התקשרו

050-99-24-24-4

שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38
246x0w.jpg

נוסעים שפספסו טיסת המשך בגלל איחור בטיסה אחרת יפוצו ביותר מ- 25,000 ש"ח

עודכן ב: 28 יול 2018

נוסע שטיסתו בוטלה או שיצאה באיחור העולה על 4 שעות זכאי לפיצוי בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה"). אולם, למרות הוראותיו הברורות של החוק חברות תעופה רבות מתחמקות מתשלום הפיצוי ומערימות קשיים על נוסעים שמבקשים להטיב את נזקיהם. במרבית המקרים חברות התעופה יטענו לאי תחולת החוק על המקרה הנדון או לחלופין להתקיימותם של גורמים הפוטרים אותן מאחריות. אם כך, עולה השאלה באילו נסיבות מוצדק הפטור וכיצד יכול נוסע שאין ביכולתו להוכיח את חברות התעופה לממש את זכויותיו?

לקריאת מאמר מקיף בעניין פיצויים והטבות בגין ביטול טיסה - לחצו כאן!


חוק שירותי התעופה הוא חוק צרכני (ספציפי) שנועד לאזן את פערי הכוחות הקיימים בין נוסעים (צרכנים) לבין חברות התעופה (עוסק). במסגרת זו, נקבע בחוק פיצוי קבוע לכל נוסע שטיסתו בוטלה או יצאה באיחור, אך בה בעת מסדיר את המקרים שהתקיימותם תפטור את חברות התעופה מאחריות לביטול הטיסה.


סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי התעופה מחיל הוראה כללית (סעיף סל) אשר פוטרת את חברות התעופה מאחריות בכל מקרה בו הטיסה בוטלה בשל נסיבות שלא היו בשליטתה של ושלא היו ניתן למנוע את אותן נסיבות. היות שכך, חברות תעופה רבות מבקשות להסיר מעליהן אחריות לפיצוי בעטיין של תקלות טכניות בלתי צפויות, שיקולים ביטחוניים וכיו"ב אשר לשיטתם פוטרים אותן מאחריות.


איחור בטיסה שהוביל להחמצת טיסה אחרת
איחור בטיסה שהוביל להחמצת טיסה אחרת

בהליך תק (ת"א) 35646-04-17‏ ‏ מאיר דנן וארבעה נוספים נ' אייר פרנס, חברת חוץ , נדרש בית המשפט להחליט האם נסיבות המקרה מצדיקות לפטור את הנתבעת מאחריות לאיחור של כשעתיים וחצי בטיסת הראשונה שהוביל להחמצת טיסת ההמשך, כשבמקרה זה טיסת ההמשך יצאה בזמן רק ללא התובע שפספסו אותה. כמו כן, הנתבעת טענה כי היא אינה החברה הרלוונטית משום שהמטוס שאיחר היה שייך לחברה אחרת (אפילו שהנתבעת היא זו שמכרה את הכרטיסים).


מסיפור המקרה עולה כי התובעים הם חמישה בני משפחה שרכשו כרטיסי טיסה באמצעות הנתבעת מישראל אל ארה"ב ובחזרה. הנתבעת, חברת אייר פרנס, חברת חוץ (להלן: "חברת אייר פרנס") סיפקה לתובעים כרטיסים לטיסה במטוס ששייך לחברת תעופה אחרת אשר ביצעה בפועל את הטיסה. לפי התכנון, היה על התובעים לבצע 3 עצירות בתחנות ביניים שונות בדרכם ארצה, כשזמני ההמתנה בכל אחת מהתחנות נאמד בכשעתיים. אולם, כבר בדרכם לתחנת הביניים הראשונה חל עיכוב של כשעתיים וחצי שהוביל לפספוס של הטיסה השנייה (את הביטול מייחסים בפועל לטיסה הראשונה).


התובעים טענו כי האיחור בטיסה אל תחנת הביניים הוביל לכך שהם פספסו את טיסת ההמשך, כך שלאור תוצאות האיחור נגרם להם עיכוב העולה על 8 שעות. משכך, התובעים טענו לביטול טיסה המזכה אותם בפיצויים המתאימים לפי חוק שירותי תעופה וכן בפיצוי לדוגמא ללא צורך בהוכחת נזק בשל סירוב הנתבעת מתשלום הפיצוי המגיע להם כנדרש בחוק.


לעומתם, הנתבעת טענה כי הוראות חוק שירותי תעופה אינן חלות על המקרה שלפנינו משום שלא ניתן לראות בה כמפעיל הטיסה או כספק לפי הוראות החוק. כמו כן, הנתבעת טענה כי עצם היותה מוכרת הכרטיסים אינה מטילה עליה אחריות לאיחור שנגרם משום שהמטוס היה שייך לחברה אחרת. הנתבעת הוסיפה וטענה כי מכירת הכרטיסים על ידה נעשתה כחלק משיתוף פעולה בינה לבין חברות תעופה נוספות, וזאת מבלי שתחול עליה אחריות כלשהי בגין שיתוף הפעולה ביניהן.


בנוסף, הנתבעת טענה כי אין לראות בהחמצה של טיסת ההמשך כביטול של טיסה, וזאת מהטעם שלא נגרם לתובעים איחור העולה על 8 שעות, וכן מכיוון שהטיסה המקורית יצאה במועדה, אך ללא התובעים.


תחילה, נקבע כי החמצת הטיסה מהווה ביטול טיסה למרות שלא חלפו מעל 8 שעות ולמרות שהטיסה המקורית יצאה במועדה, וזאת לאור הזמן שנאלצו התובעים להמתין לטיסתם החלופית ובשל העובדה שנבצר מהם להגיע לטיסתם המקורית. ואכן, בית המשפט חזר בעניין זה על סדרה של הלכות קודמות שניתנו בנושא ובהן נקבע כי החמצת טיסה משולה לביטול טיסה. זאת ועוד, נעשתה חזרה על הלכות קודמות לפיהן יש לתת פרשנות מרחיבה להגדרה של טיסה שבוטלה ולא פרשנות מצמצמת שלא תשרת את מטרות החוק.


בהמשך, נקבע כי הנתבעת לא יכולה להתנער מאחריותה כלפי התובעים, וזאת מהטעם העיקרי כי כל הכספים בעבור הטיסות שולמו לידיה, הכרטיסים הונפקו על ידה ושאחריותה כלפי התובעים לא הוחרגה במסגרת העסקה. לכן, נקבע כי נחתם בין הנתבעת לתובעים הסכם מחייב שהיא לא יכולה להתנער ממנו. עוד נקבע כי יש לראות בנתבעת כמפעיל טיסה או לכל הפחות כמארגן טיסה הנושא באחריות כלפי התובעים מכח חוק שירותי תעופה.


למעלה מכך, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות הנתבעת שלה אין נציגות בארץ ועל ניסיונותיה להשתמט מאחריות מבלי לסייע לתובעים לקבל הטבת הנזק המגיע להם. לעניין זה, בית המשפט הדגיש את ההלכה לפיה חוק שירותי תעופה הוא בעל אופי צרכני מובהק, כך שהוא נועד להגן על זכויותיהם של הנוסעים הנמצאים בעמדת נחיתות מול חברות התעופה מבחינת פערי כוחות, ולכן אין מקום לצפות כי הנוסע יכתת רגליו בין חברות התעופה השונות בשל רצונו לקבל את זכויותיו המעוגנות בחוק. לפיכך, נקבע כי האחריות לפיצוי מוטל על חברת התעופה ששמה מוטבע על גבי כרטיס הטיסה.


שיתוף פעולה בין חברות תעופה - על איזו חברה חלה האחריות לפיצוי
שיתוף פעולה בין חברות תעופה - על איזו חברה חלה האחריות לפיצוי

בהתאם לכך, נקבע כי הנתבעת אחראית בגין העיכוב בטיסה שהוביל לביטול טיסתם של הנוסעים, ומכיוון שהונפק לתובעים כרטיס טיסה חלופי על הנתבעת לשלם להם פיצוי נוסף בגין האיחור (במקום השבה של הסכומים ששולמו). לכן, נפסק כי לאור העובדה שמרחק הטיסה של התובעים עולה על 4,500 ק"מ יש לפסוק להם פיצוי בסך של 3,070 ₪.


כמו כן, נפסקו לתובעים פיצויים לדוגמא בסך של 2,000 ₪ לכל תובע, ובסך הכל 10,000 ₪ רק בעבור פיצויים לדוגמא. בית המשפט נימק את החלטתו בצורך להטיל פיצוי עונשי על מנת להרתיע מפני הישנותם של מקרים כאלו בעתיד, הרצון לעודד נוסעים שזכויותיהם נפגעו לפנות לערכאות משפטיות והעלאת טענות לא מבוססות מצד הנתבעת.


לסיכום, לטובת התובעים נפסק סכום פיצוי כולל בסך של 26,684 ₪ בגין הוצאות משפטיות, פיצויים לדוגמא, פיצוי בגין ביטול הטיסה ועוד.


החלטה זו מצטרפת לפסקי דין קודמים בהם נדחו טענות של חברות תעופה לפטור מחובת פיצוי בשל גורמים המצדיקים זאת. כך למשל, נדחו טענותיהן של חברות תעופה לפטור מאחריות הנובע מתקלות טכניות שהתגלו מסדק בחלון המטוס, השבתת מטוס, העדר אחריות לקביעת לוח זמנים צפוף בין טיסות או לשינוי מקום מושבו של הנוסע באותה מחלקה ועוד טענות נוספות.


כפיר חיון, עו"ד - דיני תיירות ותעופה












התקנת חלון או דלת – על שינויים חיצוניים ברכוש המשותף ודרכי התמודדות

התקנה של חלון או דלת בקיר חיצוני מחייבת את הסכמתם של בעלי הדירות בבניין, אחרת הם יכולים לדרוש בכל עת להחזיר את המצב לקדמותו, זאת למעט חריגים

התקנת חלון או דלת – על שינויים חיצוניים ברכוש המשותף ודרכי התמודדות

נפילת אריחים – מהי משכה של תקופת הבדק וכיצד יש להתנהל מול היזם

נפילת אריחים ובעיות רטיבות נחשבים לליקויים חמורים שהופעם בהיקף נרחב נגרמת בדרך כלל מעבודה בנייה לא מקצועית, כך שמוטב לטפל בהם בתקופת הבדק.

נפילת אריחים – מהי משכה של תקופת הבדק וכיצד יש להתנהל מול היזם

האם דירה ללא מים חמים ראויה למגורים ומהו פיצוי לו זכאי השוכר?

ככלל, על המשכיר לתקן ליקויים בתוך פרק זמן סביר שנע בין 3 - 30 ימים, אחרת אי תיקון הליקוי השוכר מאפשר להפחית משכר הדירה, לנכות ממנו את עלות

האם דירה ללא מים חמים ראויה למגורים ומהו פיצוי לו זכאי השוכר?

השכן מרחיב את דירתו - כך תפעלו אם נגרם נזק לרכוש המשותף או לדירתכם

בעלי דירות שמרחיבים את דירתם נדרשים לבצע זאת תחת מגבלות , ובהן: העדר נזק לשכנים או פגיעה בזכויותיהם. סטיה מכך עלולה להקים לנפגע עילת תביעה

השכן מרחיב את דירתו - כך תפעלו אם נגרם נזק לרכוש המשותף או לדירתכם

שלב אחרי שלב: הרוכשים לחצו, בדיקות לא נעשו והתשלום בעבור המגרש הועבר לנוכלים

שלב אחרי שלב: כל נכשלה עסקה לרכישת מגרש בשל לחץ של הרוכשים שטעו לחשוב כי מדובר בהזדמנות, חתימה על הסכם בתוך 6 ימים ואי ביצוע בדיקות מקדמיות

שלב אחרי שלב: הרוכשים לחצו, בדיקות לא נעשו והתשלום בעבור המגרש הועבר לנוכלים

רכישת דירה יד 2 – האם אי המצאת אישורי מסים מהווה הפרה יסודית?

איך יכול להיות שבמהלך העסקה הכי חשובה בחייכם או בסופה אתם מגלים שלא עיגנתם את זכותכם לבטח את הדירה לפני המסירה בפועל, להציגה לשמאי מטעם הבנק

רכישת דירה יד 2 – האם אי המצאת אישורי מסים מהווה הפרה יסודית?

איחור במסירת דירה: האם איחור בתשלום וכח עליון פוטרים את הקבלן מלשלם פיצוי?

יזמים רבים פוטרים את עצמם מתשלום פיצוי בגין האיחור במסירת הדירה בשל כח עליון, איחור בתשלומים, קריסת קבלן מבצע וכו'. אולם, במרבית המקרים בתי

איחור במסירת דירה: האם איחור בתשלום וכח עליון פוטרים את הקבלן מלשלם פיצוי?

האם (ומתי) ניתן להרוס דירה שהורחבה בהסמכת השכנים וללא הסכמתם?

האם בעל דירה בבית משותף שהסכים לכך שאחד (או יותר) משכניו ירחיב את דירתו ויבנה על הרכוש המשותף – רשאי לאחר מכן לדרוש כי החלק שהורחב ייהרס?

האם (ומתי) ניתן להרוס דירה שהורחבה בהסמכת השכנים וללא הסכמתם?

האם תשריט איחוד וחלוקה חייב בהיטל השבחה?

תשריט איחוד וחלוקה הוא כלי תכנוני להשבחה ומקסום זכויות, כשלפי החוק על פעולות תכנוניות מסוימות חל היטל השבחה בשווי 50% מהרווח.

האם תשריט איחוד וחלוקה חייב בהיטל השבחה?

ליקויי בנייה: אחריות היזם לאי התאמות וכשלים שבניגוד לתקן, לתקנות ולמפרט

רוכשי דירות רבים לא מצליחים לזהות ולאתר ליקויים וכשלים רבים שהיו קיימים במועד המסירה, במיוחד כאלו שרק בעל מקצוע יכול לאתר.

ליקויי בנייה: אחריות היזם לאי התאמות וכשלים שבניגוד לתקן, לתקנות ולמפרט

מחיקת הערת אזהרה לטובת רוכשים פרויקט תמ"א 38 - סיבות והשלכות

בית המשפט הורה למחוק הערות אזהרה והשאיר את הרוכשים כאחד הנושים. החלטה זו, החזירה את השאלה האם לרכוש דירה כשניתנת בטוחה מסוג הערת אזהרה

מחיקת הערת אזהרה לטובת רוכשים פרויקט תמ"א 38 - סיבות והשלכות

עילת ביטול צו ההריסה: האצלת סמכות שגרמה לפגם מנהלי חמור

צו הריסה מנהלי מתואר בפסקי דין כסמכות דרסטית ומרחיקת לכת שמחייבת הפעלת שיקול דעת בטרם הפעלתה. ביטול צו ההריסה המנהלי נעשה לפי העילות שבחוק.

עילת ביטול צו ההריסה: האצלת סמכות שגרמה לפגם מנהלי חמור

אחריות יזם לתיקון אריחים שנפלו מהקיר החיצוני של בניין

נפילה של אריחים מקירותיו החיצוניים של הבניין נמנית עם ליקויי הבנייה הנפוצים והחמורים ביותר אשר מתגלים בבתים משותפים, וזאת ללא הבדל אם הבניין

אחריות יזם לתיקון אריחים שנפלו מהקיר החיצוני של בניין

הוספת חדר על הגג: בוטל היתר בניה שהתיר לנצל זכויות בניה השייכות לשכנים

האם ניתן למנוע מהבעלים של דירות בקומה האחרונה לבנות על הגג כשישנה תכנית שמתירה זאת, והאם הזכויות מכח אותה תכנית שייכת לכל בעלי הדירות בבנין

הוספת חדר על הגג: בוטל היתר בניה שהתיר לנצל זכויות בניה השייכות לשכנים

עדכון תקנות חוק המכר דירות - הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה

עודכנו תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה שעוסקות בתנאים למסירת הדירה

עדכון תקנות חוק המכר דירות - הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה

דירה ששטחה קטן מזה שבחוזה ומהשטח המינימאלי הקבוע בתקנות – ירידת ערך

איך נדע ששטחה של הדירה בפועל תואם לזה שבחוזה?
מהי סטייה מותרת שתפטור את היזם מתשלום פיצוי?
מהו השטח המינימאלי של דירה וחדריה לפי התקנות?

דירה ששטחה קטן מזה שבחוזה ומהשטח המינימאלי הקבוע בתקנות – ירידת ערך

תשכחו מפיצוי - מתי איחור ברישום הזכויות מצד הקבלן ייחשב להפרה של הסכם המכר

לפי סעיף 6.ב. לחוק המכר דירות היזם מחויב להשלים את רישום הזכויות בתוך שנה וחצי ממועד המסירה או מעת סיום הפעולות התכנוניות - לפי המאוחר

תשכחו מפיצוי - מתי איחור ברישום הזכויות מצד הקבלן ייחשב להפרה של הסכם המכר