באילו מקרים נקבל פיצוי לטיסה שבוטלה בעקבות תקלה טכנית?

מבוא:

נוסעים רבים פונים לחברות התעופה לצורך קבלת פיצוי בעקבות עיכוב משמעותי בטיסתם או ביטולה. אולם, לא אחת חברות התעופה דוחות את הבקשה לפיצוי וטוענות כי מגיע להן פטור בשל נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. בהתאם לכך, חברות תעופה רבות טענות כי שינוי קיצוני ולא צפוי במזג האוויר חייב אותן לשנות את מסלול הטיסה או לחלופין שתקלה טכנית נדירה ויוצאת דופן גרמה לעיכוב. אולם, ברור כי ההתמודדות עם טענות אלו כמעט בלתי אפשרית מבחינת הנוסע, ומשכך ברור מאליו גם הקושי שטענות אלו מטילות על מימוש זכויותיו. אם כל, עולה השאלה כיצד נוסע שטיסתו בוטלה יכול לדרוש את הפיצוי המגיע למרות הקשיים שמערימות חברות התעופה?

לקריאת מאמר מקיף בעניין פיצויים והטבות בגין ביטול טיסה - לחצו כאן!

לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי התעופה), טיסה מוגדרת כטיסה הממריאה מתחומי מדינת ישראל או אליה, לרבות עצירת וביניים, ואילו טיסה שבוטלה מוגדרת כטיסה שלא התקיימה או טיסה שיצאה באיחור של 8 שעות.

בהמשך, חוק שירותי התעופה מזכה נוסע שטיסתו בוטלה בשירותי סיוע, השבת התמורה או כרטיס חלופי ופיצוי סטטוטורי מכח החוק אשר משתנה בהתאם למרחק הטיסה שהיה עליו לעבור (בטיסה שעוכבה פחות מ- 8 אין פיצוי סטטוטורי). בהתאם לכך, אלו הם הפיצויים הניתנים לפי מרחק הטיסה:

1. עד 2000 ק"מ: 1,280 ₪.

2. עד 4,500 ק"מ: 2,050 ₪.

3. מעל 4,500 ק"מ: 3,080 ₪.

כמו כן, החוק מאפשר להטיל פיצויים לדוגמא ללא הוכחת נזק עד לגובה של 10,000 ₪ במקרים בהם חברות התעופה נמנעות מלשלם פיצוי או זיכוי כלשהו המגיע לנוסעים מכח חוק שירותי התעופה. במסגרת זו, בית המשפט לוקח בחשבון שיקולים של אכיפת החוק והרתעה מפניו, עידוד הנוסע למימוש זכויותיו, הפרות חוזרות מצד הנתבעת, חומרת ההפרה ונסיבותיה ו- שוויה הכספי של העסקה שבעניינה מבוקש הפיצוי.

ואולם, החוק מקנה לחברות התעופה גם פטור בהתקיימות אחת מהנסיבות המבטלות, נסיבות מיוחדות את מתן הפיצוי הסטטוטורי (יש לציין שלא כל שירותי הסיוע וזיכויים מתבטלים בעקבות התקיימותן של נסיבות מיוחדות). כמו כן, הזכות לפיצוי מתבטלת גם בשל שביתות, נקיטת אמצעי זהירות מפני חילול שבת.

כאמור לעיל, חברות התעופה עושות שימוש נרחב בפטור הניתן להם מפיצוי בשל נסיבות מיוחדות, וכך לא אחת נדרשים בתי המשפט להכריע אלו מקרים נכללים תחת ההגדרה לנסיבות אלו והאם המקרה שהובא לפתחם מצדיק מתן פטור מפיצוי בשל ביטול טיסה. להלן, יפורטו חמישה מקרים שניתן לגביהם פסקי דין אשר מהווים מעין "אבן בוחן" לטענות העולות בהקשר של נסיבות מיוחדות, כך:

מקרה 1: טענה לפטור שהתרחשה לפחות 3 או 4 פעמיים בשנתיים האחרונות

בפסק הדין שניתן בהליך תא (רח') 69167-11-16‏ ‏ אורי רגב נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ, נדרש ביתה המשפט לתביעות קטנות להכריע בתביעתם של נוסעים שעשתה את דרכה חזרה מרוסיה לארץ, אולם זמן קצר לאחר שמטוסם המריא הם נאלצו לחזור לשדה התעופה במוסקבה בשל תקלה טכנית שהתגלתה.

כתוצאה מכך חל עיכוב של כ- 17 שעות בהמראתם של הנוסעים ארצה לעומת המועד המקורי. במענה לדרישת התובעים לקבלת פיצוי בגין העיכוב, חברת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (להלן: "חברת אל-על") טענה כי יש לפטור אותה מכיוון שמדובר בנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת החברה, וכך גם אם היא הייתה עושה על שיש בידה לא הייתה יכולה למנוע את העיכוב שנגרם לטיסה

לפי הוראות חוק שירותי התעופה "), מאחר שהמרחק בין יעדי הטיסה הוא עד 4,500 ק"מ – מגיע לכל נוסע לפי החוק פיצוי בסך של 2,050 ₪.

בנוסף, כל אחד מהנוסעים דרש פיצויים נוספים לדוג' ללא הוכחת נזק בסך של כ- 10,000 ₪ בגין סירובה של הנתבעת לשלם פיצוי. אולם, כדי לפסוק פיצוי זה חל הצורך להוכיח כי הנתבעת לא נאותה לשלם את הפיצוי למרות שהיה ידוע לה שעליה לשלם לתובעים את הפיצוי הסטטוטורי שנתבע על ידי התובעים.

משכך, ולצורך הכרעה בדרישת התובעים לאיחור בגין הפיצוי שנגרם, חל הצורך להכריע האם טענותיה של הנתבעת לפטור עולות בקנה אחד עם הוראות החוק ומצדיקות את הגדרת התקלה שארעה כ- "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת החברה"?

בעקבות טענותיה של הנתבעת לפטור מחובת תשלום בשל תקלה טכנית, בית המשפט סקר פסקי דין קודמים שניתנו ביחס לטענות ונסיבות דומות בקשר לפטור מתשלום פיצוי, כשבמרבית פסקי הדין שנסקרו נדחו טענות דומות לאלו של הנתבעת, ולא זו בלבד שנקבעה בהם הלכה לפיה תקלה טכנית לא מהווה נסיבה מיוחדת – כח עליון.

לעניין זה, בית המשפט מצא לנכון להעיר כי חוק שירותי התעופה הוא חוק צרכני שנועד להגן על הצרכן, ולכן יש להתיר במשורה חריגה מהוראות החוק שנועדו להגן עליו. קבלת טענות לפטור בשל תקלה טכנית כעניין שבשגרה תוביל לכך שהוראות החוק יהפכו לאות מתה וריקה מתוכן.

עוד נקבע, שרק טענות מיוחדות ויוצאות דופן כמו מזג אוויר קיצוני ופתאומי, אסונות טבע, מלחמות, שביתות רוחביות ובלתי צפויות, תקלה מובנית בכל המטוסים וכיו"ב יצדיקו מתן פטור.

לגופו של עניין, בית המשפט שלל את טענת הנתבעת כי יש לפטור אותה מחובת פיצוי בשל תקלה טכנית, שכן התקלה שנטענה לא הוכחה כנדירה, וממילא עצם העבודה כי טכנאי הנתבעת נאלצו לתקן תקלות דומות 3 או 4 פעמים בשנתיים האחרונות שוללת את היותה של התקלה לא צפויה. זאת ועוד, העד מטעם הנתבעת, טכנאי החברה, לא הציג בפני בית המשפט את מהות התקלה, מסמכים, ראיות בזמן אמת המלמדות על המאמצים שנעשו לפתרון הבעיה, מהו מערך התקלות העומד לפתרון תקלות מסוג זה, כיצד טופלה התקלה ואיך המקרה שקרה מהווה אבן בוחן להישנותם של מקרים כאלו בעתיד.

על כן, נפסק לכל קבוצת התובעים פיצוי כולל בסך של 92,000 ₪, אך ללא פיצויים לדוג' בסך של 10,000 ש"ח מכיוון שלא הוכח שהנתבעת לא שילמה פיצוי ביודעין.

מקרה 2: תקלה טכנית נדירה שמחייבת הזמנת חלקי חילוף מחו"ל (חלק א')

בהליך אחר שנדון רתק (ת"א) 28972-08-16 מאיר בן שבת נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ בפני בית המשפט המחוזי בדיון שנערך אגב ערעור בפסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות נקבע כי תקלה טכנית שהתגלתה מצדיקה לפטור את הנתבעת מחובת פיצוי, וזאת מהטעמים הבאים.

במקרה שנדון בפסק הדין הנ"ל התובע, מר בן שבת, נתבקש פיצוי בגין הפסד לילה בבית מלון, עלויות נסיעה, פיצוי בגין איחור בטיסה ופיצויים לדוג'. אולם, לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה מרבית תביעותיו נדחו, למעט החזר כספי בסך של 400 ₪ למונית.

במסגרת הערעור נדחו מרבית טענותיו של התובע כנגד החלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות, ובתוך שכך נקבע כי הוכח שמדובר בתקלה טכנית נדירה ביותר שחייבה הזמנת חלקי חילוף מחו"ל, וכן שהנתבעת עשתה כל שיש בידה כדי למצוא טיסה חלופית, אך ללא הועיל.

גם בהליך שלפנינו נדחו טענותיו של התובע אשר הפנה לפסקי דין בהם נקבע ברחל בתך הקטנה כי תקלה טכנית לא מהווה נסיבה מיוחדת. לכן, למרות פסקי הדין הרבים אשר שוללים את היותה של תקלה טכנית כנסיבה מיוחדת, עדיין יש לבחון כל מקרה לגופו.

מקרה 3: תקלה טכנית נדירה שמחייבת הזמנת חלקי חילוף מחו"ל (חלק ב')

במקרה נוסף, שנדון בהליך תק (קריות) 4863-01-16 ישי מזרחי נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ, נדרש בית המשפט להכריע האם עיכוב שנגרם כתוצאה מפגיעה של ציפור במטוס נחשב לנסיבה מיוחדת הפוטרת את הנתבעות מתשלום פיצוי בגין עיכוב בטיסה אשר עולה על 8 שעות, כך שמדובר למעשה בטיסה שבוטלה.

לטענת התובע, חל עיכוב בטיסתה של הנתבעת אשר עלה על 8 שעות, כשדחיית הטיסה נעשתה לפרקים, וכשלכל אורך הזמן לא ניתן להם עדכון לגבי מועד הטיסה המשוער.

לטענת הנתבעת הראשונה, סוכנות הנסיעות, התובע שגה בכך שצירף אותו לתביעה משום שכל תפקידה היה לספק את חבילת הנופש מבלי שתהיה לה אחריות לזמני הטיסה. הואיל וטענה זו נתקבלה התביעה כנגדה נמחקה.

לעומת זאת, הנתבעת הנוספת, חברת התעופה אייר בולגריה, טענה כי התגלתה תקלה שמקורה במערכת הבלמים שנוצרה כתוצאה מפגיעת ציפור. עוד טענה הנתבעת כי היא סיפקה לתובעים שירותי סיוע אשר כללו, בין היתר, מזון ומשקאות.

במקרה זה עלות שתי שאלות עיקריות, האחת האם התובע זכאי לדרוש את הפיצוי המגיע לו בשם יתר בני משפחתו שטסו עמו (למרות שלא צורפו כתובעים), וכן האם הוא זכאי בכלל לפיצוי בגין העיכוב בטיסה לנוכח טענת הנתבעת לפטור בשל נסיבות מיוחדות.

במקרה שלפנינו לא הייתה מחלוקת כי התובע ובני משפחתו קיבלו שירותי סיוע בזמן ההמתנה, וכן שלא היה צורך בביצוע השבה כספית משום שהתובע בחר לטוס בטיסה שהתקיימה לגביה עילה מזכה (כלומר הטיסה שחל לגביה עיכוב העולה על 8 שעות).

עם זאת, נותר ספק לגבי חובת הפיצוי של הנתבעות בגין ביטול הטיסה. לטענת הנתבעת התקלה הטכנית מהווה נסיבה מיוחדת, ולראיה היא הציגה את "יומן הטיסה וספר הרישומיים הטכניים בו מצוינת התקלה".

עם זאת, טענת הנתבעת להעדר אחריות מצדה ומתן פטור לפיצוי נדחתה משום שלא הוכיחה כי נקטה בכל האמצעים למצוא פתרונות למצב כדי לצמצם את הפגיעה בנוסעים, לרבות השכרת מטוס או בדיקה למקומות פנויים בטיסות חלופיות.

הדרישה למציאת פתרון חלופי לצמצום העיכוב נבחנית לפי נסיבות המקרה והיא לא תחול בכל תקלה שתתגלה. אולם, במקרה שלפנינו מאחר שהיה ברור לנתבעת שייקח מספר שעות לתיקון התקלה היה עליה לעשות מאמצים כדי לצמצם את העיכוב. ולכן, משלא עמדה הנתבעת בחובתה זו היא לא יכולה לטעון להגנה בשל נסיבות מיוחדות.

עם זאת, נדחתה טענת התובע לפיצוי בעבור יתר בני משפחתו משום שלא צורף על ידו אסמכתא כלשהי כי הם טסו עמו, כמה מתוכם היו ובגרים, ואף ביחס לאשתו (בגירה) לא צורף כתב הסכמה. לכן, נדחו טענותיו של התובע בעניין הרחבת הפיצוי.

מכל האמור, בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך של כ- 2,200 ₪. פיצוי זה מורכב מפיצוי סטטוטורי וכן מהוצאות שכ"ט עו"ד ויתר הוצאות משפט.

מקרה 4: תקלה טכנית נדירה שמחייבת הזמנת חלקי חילוף מחו"ל ומזג אוויר קיצוני שהשתנה במפתיע (חלק ג')

לעומת זאת, בהליך אחר שנדון בפני בית המשפט לתביעות קטנות בת"ק (ראשל"צ) 33035-05-13 אלירן מזרחי נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ דחה בית המשפט את טענת הנתבעת לפיה מזג אויר קיצוני ותקלה טכנית מהווים נסיבות מיוחדות אשר פוטרות אותה מתשלום פיצוי.

מעובדות המקרה של פסק הדין שניתן בעניינו של התובע, מר מזרחי, עולה כי הוא עשה את דרכו בטיסה לפראג, אך בשל מזג אוויר נאלצו לבצע עצירת ביניים בעיר מינכן. לאחר המתנה של כשעתיים במטוס התברר כי הם לא יוכלו להמשיך בטיסתם במהלך הלילה, ולכן נאלצו לשהות במלון במינכן. לבסוף, הטיסה הגיע ליעדה באיחור של כ- 25 לעומת מועד הנחיתה המקורי.

משכך, נטען על ידי התובע כי נגרמו לו נזקים רבים בעקבות אובדן ימי חופש, תשישות וסבל בעקבות זמני המתנה ארוכים בדרכם ליעד שבהם הוא לא שתה או אכל בשל טעמי כשרות. כמו כן, גם לאחר הגעתם הם נאלצו להמתין כשעה וחצי לכבודה.

תחילה, הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי התקלה נגרמה בשל ריקון מכלי מים בכנף השמאלי אשר גרמה להתראות קצר במטבח המטוס, אך בהמשך בעדותו של מנהל מחלקת איתור תקלות בחברה נטען לתקלה טכנית נדירה יחסית במערכת הניווט של המטוס. כן נטען כי מאחר שמדובר בתקלה נדירה יחסית ובחלקי חילוף יקרים לא נהוג להחזיקם במלאי של החברה.

בנוסף, נציג אחר של הנתבעת, חברת אל על, הדגיש כי הנחיתה בוצעה במינכן ולא בפראג בשל שינוי פתאומי בתנאי מזג האוויר אשר לא אפשרו לצוות הקיים לבצע את הנחיתה, כך שחל הצורך להטיס צוות אחר בעל הכישורים והמיומנות הדרושים. עוד צוין כי במועדים הרלוונטיים לטיסה שינויי מזג אויר קיצוניים הם עניין שבשגרה.

בדיון שנערך ביחס לטענות הצדדים הוחלט לקבל את התביעה באופן חלקי, וכך לזכות את התובע בפיצוי שמגיע לו, וזאת מהטעם העיקרי שהנתבעת לא הוכיחה את התקיימותן של נסיבות מיוחדות המצדיקות לפטור אותה מתשלום פיצוי.

ואכן, בית המשפט דחה את טענות הנתבעת ביחס למזג האוויר מהטעם שבזמן ההמתנה במינכן המשיכו לנחות טיסות בפראג, ולכן הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה כי היא עשתה כל שיש בידה כדי למנוע את העיכוב כתוצאה משינוי פתאומי במזג האוויר.

כמו כן, בית המשפט ביקר את גרסותיה הסותרות של החברה ביחס לתקלה הטכנית, וקבע כי טענתה לעיכוב שנגרם מריקון מכלי המים רחוק מלהיות נסיבה מיוחדת, וכך גם ביחס לטענה הנוספת והמאוחרת לפיה מקור התקלה הוא במערכת הניווט נדחתה. שכן, המרחק בין מינכן לפראג הוא בסך הכל 300 ק"מ, ולכן ללא כל ספק יכלו למצוא פתרון מהיר יותר לשינוע הנוסעים.

במקרה זה, נפסקו לתובע פיצויים בסך של 2,000 ₪ בעבור פיצוי סטטוטורי (מכח החוק) בגין ביטול הטיסה, 500 ₪ בשל כך שלא סופק לתובע מזון ושתיה בזמן ההמתנה ועוד 300 ₪ הוצאות משפט. כן הומלץ לקבוע סכום דומה לבת זוגתו של התובע.

במסגרת פסק הדין נעשו חישובי המרחקים בין המדינות באמצעות אתר האינטרנט http://www.distance-between.info/

מקרה 5: תקלה שהתגלתה במטוס חדש

במקרה אחר, בתיק תק (פ"ת) 21330-11-15 דרור מנור נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ נדון איחור נוסף בטיסה שעלה על 8 שעות, כך שלמעשה מדובר בביטול של הטיסה. לטענת הנתבעת, העיכוב נגרם בשל תקלה שהתגלתה באחד ממנועי המטוס, כשלעניין זה יצוין כי מדובר במטוס חדש יחסית שעובר תקיפות תקופתיות. כן ציינה הנתבעת כי היא לא המתינה לתיקון המטוס ושכרה מטוס חלופי על חשבונה.

לפי דרישות התובעים, על הנתבעת לשלם להם פיצוי בסך של כ- 5,800 ₪ בעקבות ביטול יום חופש, חניה מיותרת בשדה התעופה, הוצאות דלק, מזון ומשקאות שנרכשו, ארוחת ערב בעת ההגעה ליעדם וכן עוגמת נפש בסך 5% משווי חבילת הנופש שהזמינו.

בדיון שנערך נקבע על ידי בית המשפט כי העובדה שמדובר במטוס חדש מצמצמת את הסיכוי שתהיה בו תקלה, ולכן נתקבלה טענת החברה לנסיבות מיוחדות המצדיקות מתן פטור מחובת תשלום פיצוי.

עם זאת, הנתבעת חויבה ב- 3,000 ₪ בגין פיצויים לדוגמא בשל כך שלא דגה למתן מזון ושתיה בעת המתנת התובעים, כך שלמעשה מדובר באי עמידה של מלוא הוראות החוק במקרה של עיכוב או ביטול טיסה, ומכיוון שנסיבות מיוחדות אינה פוטרות מאחריות זו יש להטיל על הנתבעת חובה לפצות את התובעים.

לכן, בסופו של דבר נקבע לתובעים בסך של 3,300 ₪ כולל הוצאות משפט.

לסיכום, ניתן לראות כי בתי המשפט בוחנים בקפידה את טענותיהן של חברות התעופה ביחס לפטור מתשלום פיצוי סטטוטורי הניתן להן בשל נסיבות מיוחדות. כמו כן, ניתן לראות כי נקודת המוצא היא שתקלות טכניות לא חוסות תחת הפטור הניתן לנסיבות מיוחדות, אך לעיתים מתקבלות על החלטות שסוטות מהלכה זו, כך שבסופו של דבר כל מקרה נבחן לגופו. כן ניתן לראות כי ישנן טענות נוספות מצד התובע שיכולות להטיל על חברות התעופה אחריות בשל אי ביצוע כל הפעולות הדרושות לצורך ביטול הנסיבות המיוחדות.