top of page
פיצוי לנוסע בגין טיסה שבוטלה או בעבור טיסה שיצאה באיחור

פיצוי לנוסע בגין טיסה שבוטלה או בעבור טיסה שיצאה באיחור

 

 

תוכן עניינים:​

 ​

  1. מבוא למדריך השלם לביטול הטיסה:

  2. על מי מוטלת האחריות לפצות נוסעים בגין טיסה שבוטלה או שיצאה באיחור?

    1. מה הגדרה לסוכנות נסיעות, מארגן טיסה ולחברת תעופה?

    2. חברת תעופה.

    3. מארגן טיסה.

    4. סוכנות נסיעות.

    5. מי אחראי לפצות את הנוסעים – חברות התעופה, מארגן הטיסה או סוכנות הנסיעות?

  3. מהי טיסה שבוטלה?

    1. תרחיש ראשון: איחור בטיסה גרם לעיכוב בהגעה ליעד הביניים ולהחמצה של טיסת המשך?

    2. תרחיש שני: החמצת טיסה בעקבות קביעת מרווחי טיסה קצרים?

    3. ביטול טיסה בעקבות רישום יתר.

  4. מהן זכויותיו של נוסע שטיסתו יצאה באיחור?

  5. מהו גובה הפיצוי (או הפיצויים) בגין ביטול טיסה?

    1. פיצוי בגין ביטול טיסה מכח החוק?

    2. כיצד נקבע הפיצוי?

    3. כיצד עלינו לחשב את המרחק?

    4. תשלום פיצוי בעקבות רישום יתר.

    5. פיצויים לדוגמה ללא הוכחת נזק.

    6. ייחוד עילה ו- פיצוי בגין עוגמת נפש.

    7. הטבות נוספות – כרטיס טיסה חליפי או השבה של הכסף.

    8. זכותו של הנוסע לדחות את הכרטיס החליפי.

    9. פיצויים נוספים מתי ובאילו מקרים?

  6. באילו מקרים יינתן לחברות התעופה פטור מתשלום פיצוי?

    1. האם כח עליון פוטר את חברות תעופה מתשלום פיצוי?

    2. האם שביתה פוטרת את חברות התעופה משתלום פיצוי?

  7. ​​צור קשר.

שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38

מבוא למאמר בעניין ביטול טיסה:

מבוא למאמר בעניין ביטול טיסה

 

כמות הנוסעים שפוקדים מדי שנה את שדה התעופה בנתב"ג הולכת וגדלה, כך שלפי נתונים שהתקבלו מאת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדובר בטיסות יוצאות של ישראלים בלבד)  בשנת 2017 לבדה יצאו ממדינת ישראל כ- 7,600,000 נוסעים לעומת כ- 6,780,000 נוסעים בשנת 2016.

כמו כן, עד לחודש 5/2018, עוד לפני החודשים החמים בענף, הספיקו כבר לפקוד את נתב"ג כ- 2,800,000 נוסעים. על כן, ובשים לב לנתונים לעיל, ברור מאליו גם מדוע לצד העלייה בכמות הטיסות חלה גם עלייה ביחס לטיסות שיצאו באיחור או לטיסות שבוטלו, וכן ביחס לאובדן כבודה של נוסעים.

לנוסעים יש קושי בעמידה על זכויותיהם והטבת נזקיהם.

מרבית הנוסעים מודעים לכך שמגיע להם פיצוי בגין איחור או ביטול טיסה, ואף מצפים לקבל זאת מאת חברות התעופה שאצלם הזמינו כרטיסים. אולם, מרבית הנוסעים לא יודעים כיצד עליהם לפעול כדי לקבל את הפיצוי המגיע להם או לחלופין חוששים מבירוקרטיה ארוכה, מתישה ומייגעת מצד חברות התעופה.

אם כך, חשוב לציין כי למרות החשש ניתן לפעול במהירות וביעילות לצורך מימוש הזכויות המגיעות לציבור הנוסעים שטיסותיהם יצאו באיחור או בוטלו, וכן גם ביחס לאלו שכבודתם אבדה או הגיע באיחור.

כיום ישנן הוראות חוק ברורות ומחייבות אשר מגדירות את הפיצוי לו זכאים הנוסעים.

כפי שצוין לעיל, בשם הקשיים שבפניהם ניצבים הנוסעים, חלקם (אם לא רובם), יפעילו שכנוע עצמי, שגוי ומוטעה אשר יגרום להם לוותר על הפיצוי המגיע להם בעקבות חשש מניהול הליך מול חברות תעופה גדולות וחזקות או בשל טענות מופרכות מצד האחרונות שיגרמו להם להאמין כי ביחס למקרה שלהם אין חובה לשלם פיצוי.

אך זהו לא מצב הדברים בפועל, שכן הוראות החוק בעניין הפיצוי ברורות, וגם פסקי הדין הרבים שניתנו על ידי בתי המשפט השונים נחרצים וחד משמעיים – כל עוד לא הוכח על ידי חברות התעופה כי התקיימה סיבה הפוטרת אותן מתשלום פיצוי, יש לשלם פיצוי מלא בגין האיחור (רק במקרים שיפורטו בהמשך) או ביטול הטיסה כשסירוב לשלם עלול להוסיף תשלום נוסף בגין פיצויים לדוגמה ללא הוכחת נזק.

 

לפי דברי ההסבר לחוק שירותי תעופה, הידוע כחוק טיבי או כחוק פיצוי ביטול טיסה בעגה לא מקצועית עד למועד אישור החוק לא ניתן מענה הולם לנוסעים שטיסתם יצאה בעיכוב ולנזקים הלא ממוניים שנגרמו להם בשל כך, ולכן חל הצורך לחוקק חוק שיסדיר את הכשלים שהשתרשו בעקבות זאת.

לרשימת מאמרים בנושא פיצוי כספי בעקבות איחור או ביטול טיסה - לחצו כאן!

משרד עו"ד כפיר חיון מזמין אתכם להיפגש בכנס בעלי דירות ו- ועדי בתים שיחתום את הוועידה הארצית השנתית להתחדשות עירונית – 2020 בתל אביב.

 

לדף מידע וסדר יום של הכנס – לחצו כאן.

לרישום (ללא עלות) לבעלי דירות וועדי בתים – לחצו כאן.

נגרם לכם עיכוב משמעותי בטיסה העולה על 8 שעות או שטיסתכם בוטלה?

צרו עמנו קשר ואנו נפעל להשגת הפיצוי המגיע לכם!

לצורך השארת פרטים וקבלת פרטי התקשרות עם משרדנו - לחצו כאן

על מי מוטלת האחריות לפצות נוסעים בגין טיסה שבוטלה או שיצאה באיחור?

על מי מוטלת האחריות לפצות נוסעים

 

את הסיבות לגידול העקבי מדי שנה במספר הנוסעים לחו"ל ניתן לזקוף לזכותם של מספר גורמים כמו: הסכם שמים פתוחים, טיסות לואו-קוסט (חברה לטיסות חסך), טיסות שכר, מנועי חיפוש לטיסות זולות, אפליקציות לחיפוש טיסות וכיו"ב.

ואולם, הגורמים שבזכותם מחירי הטיסות ירדו מהווים לעתים גם כחסמים שבעטיים הנוסעים מתקשים לעמוד על זכויותיהם. כך למשל, הסכם שמיים פתוחים הביא לריבוי חברות זרות ממדינות רבות בעולם, אך בעקבות ריבוי החברות נוצר קושי דמיוני אצל הנוסע מלפנות לחברה לא מקומית בשפה זרה וכיו"ב, ואף אם אותו נוסע יפנה – כיצד יקבל את כספו ממדינה הנמצאת מעבר לים. יש לציין כי, לעומת התיאור המסובך הפתרון לכך הוא די פשוט.

כמו כן, גם למנועי החיפוש לטיסות זולות ולאפליקציות השונות יש השפעה רבה על מחירי הטיסות, אך מנגד גם הם מגדילים את כמות השחקנים בתחום, כשלעתים אפילו חברות אלו נחשבות לחברות זרות שלא לכל הנוסעים קל לפנות אליהם או לתבוע מהם את נזקיהם.

מהי ההגדרה לסוכנות נסיעות, מארגן נסיעות ולחברת תעופה?

 

לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012, (להלן: "חוק שירותי התעופה") הידוע בכינויו גם כ- "חוק טיבי" האחריות כלפי הנוסע מוטלת על 3 גורמים: חברת התעופה, מארגן הטיסה וסוכנות הנסיעות.

ההגדרה לחברה תעופה, סוכנות ומארגן טיסה

חברת תעופה:

 

לפי חוק שירותי תעופה, חברת תעופה מוגדרת בסעיף 1 לחוק כ- מפעיל טיסה הפועל לשם הובלת נוסעים וכבודה ממדינת ישראל, אליה או בשטחה. לפי האתר של רשות שדות התעופה נכון להיום יש כ- 100 חברות תעופה שונות שמפעילות טיסות אל הארץ ואליה.

לכן, מבחינת פרשנות החוק והפסיקה חברת תעופה היא למעשה סוכנות נסיעות שמפעילה צי מטוסים לצורך אספקת שירותיה השונים בתחום התעופה (מדובר בהגדרה לא מקצועית שנועדה לפשט לקורא את מודל העבודה של חברת התעופה בעיניי החוק).

לעניין זה, יש לציין כי מרבית האחריות בגין ביטול טיסות מוטלת על חברות התעופה אשר מחויבות לספק את השירות לו הן התחייבו בזמן.

הסדרתם של חברות התעופה מעוגנת במספר חוקים ותקנות, אך הרלוונטי לעניינו הוא חוק רישוי שירותי התעופה, תשכ"ג-1963.

חברת תעפה
מארגן טיסה

מארגן טיסה:

 

מארגן טיסה הוא מי ששוכר או חוכר קיבולת של מטוס כולה או חלקה, כך שהוא קונה כמות מסוימת של מושבים במטוס, ובהמשך הוא פועל לשיווקם במקום המחכיר או המשכיר.

בהתאם לכך, חוק שירותי התעופה אשר נועד לספק מענה הוליסטי לנוסע, מתייחס ומטיל אחריות גם על מארגן הטיסה ובכך מקנה הגנה לנוסע, וזאת כדי למנוע יצירה של מודליים עסקיים שיקומו מתוך אינטרס לצמצום תחולתו של החוק עליהם.

כך למשל, חברות רבות כיום אשר מוכרות לציבור כיום כחברות אשר מוכרות חבילות נופש באמצעות הרכבתם מספקים שונים מרחיבות את היקף השירותים הניתנים על ידיהם באמצעות חכירת מטוסים, ואף חברות אשר מוכרות לנו כחברות תעופה עצמיות חוכרות מקומות בטיסה מחברות אחרות.

בסדרת מאמרים שהועלו לאתר זה בעניין ביטול טיסות ובעניין חברות הפועלות כמארגני טיסה נבחנו מספר פסקי דין שסקרו את חובותיהן של חברות אלו, כשבעניין זה נקבע כי החובה לפצות נוסעים חלה גם על מארגן הטיסה.

סוכנות נסיעות

סוכנות נסיעות:

 

סוכנות נסיעות מוגדרת חוק שירותי תיירות, תשל"ו-1976 (להלן: "חוק התיירות"), כארגון המבצע, בין היתר, פעולות למכירת סיורים, נופשים, כרטיסי טיסה, שירותי לינה בישראל ומחוצה לה. במרבית המקרים, סוכנות הנסיעות תפעל כגורם מקשר בלבד, אך נהוג לראות את היקף פעילותה ואחריותה מעבר לכך.

על מי מוטלת האחריות לפצות נוסעים בגין ביטול טיסה

על מי  מוטלת האחריות לפצות נוסעים - חברת התעופה, מארגן הטיסה או סוכנות הנסיעות?

מי אחראי לפצות נוסע בגין ביטול טיסה?

 

חוק שירותי התעופה מטיל את האחריות על חברות התעופה לספק שירותי סיוע לנוסעים שטיסתם יצאה באיחור, וכן לשלם (בין היתר) פיצוי כספי לנוסעים שטיסתם יצאה באיחור.

לפי הוראות החוק, חברות התעופה צריכות לספק שירותי סיוע (שתיה, מזון, אירוח בבית מלון במידת הצורך, שירותי הסעה, שיחות טלפון ודוא"ל) באמצעות הקמת דלפק בשדה התעופה שיספק את השירותים הללו או לחלופין באמצעות נציג מטעם חברת התעופה.

כמו כן, החוק מחייב את חברות התעופה במקרה של ביטול טיסה לספק, בנוסף לשירותי הסיוע, טיסה חליפית או השבה של הסכום ששולם בעבור הטיסה ו- פיצוי כספי בגין ביטול הטיסה לפי הסכומים שנקבעו בחוק (קישור למאמר חיצוני מהאתר).

אי מילוי אחר הוראות החוק מצד חברות התעופה עשוי להטיל עליהן חובת תשלום של פיצויים לדוגמא ללא הוכחת נזק עד לסכום של 10,000 ₪. עם זאת, יש לציין כי בתי המשפט נוהגים לפסוק פיצויים לדוגמא בצמצום ובסכום נמוך בהרבה מתקרת הפיצוי שנקבעה בחוק.

כפי שניתן לראות, החוק ובתי המשפט מטילים את האחריות על טיסות שיצאו באיחור או לחלופין על טיסות שבוטלו על מפעילי טיסה, וזאת מהטעם העיקרי שהם אלו שסיפקו את השירות בפועל, ומשכך הם גם אלו שצריכים לשאת באחריות לאיחור או לביטול הטיסות.

קישור
נושא המאמר
תמונה
https://www.kfirhy-law.com/blog/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA
האם סוכנות הנסיעות תפצה? מהו היקף האחריות של סוכות הנסיעות
https://www.kfirhy-law.com/blog/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%94
מי יפצה (ובכמה) נוסע שטיסתו ליעד הסופי בוטלה בעקבות עיכוב בטיסת ביניים?
https://www.kfirhy-law.com/blog/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A2
הטיסה איחרה ב- 16 שעות - מי אחראי לפיצוי הנוסעים

מהי טיסה שבוטלה?

מהי טיסה שבוטלה

סעיף 1 לחוק שירותי התעופה מגדיר טיסה שבוטלה כטיסה שלא התקיימה בכלל או לחלופין כטיסה שיצאה באיחור העולה על 8 שעות. לכאורה, מדובר בהגדרה ברורה שקובעת אילו מקרים ייחשבו לטיסה שבוטלה ואילו לא.

לעומת זאת, ניתן להגדיר כטיסה שיצאה באיחור את כל המקרים שלא נכללים במסגרת ביטול טיסה, לרבות איחור הנמוך מ- 8 שעות, אך לא כולל טיסה שלא התקיימה ולגביה נקבעה טיסה חליפית במועד מאוחר יותר.

אולם, וכפי שנראה בהמשך, ההגדרה הברורה שניתנה בחוק לטיסה שבוטלה לא מנעה דיונים שהצריכו הכרעה ביחס למקרי קצה, ותרחישים מסוימים בעלי רמת שכיחות וחשיבות שונות, שבמרכזן טענות שנועדו למתוח את גבול ההגדרה למונח טיסה שבוטלה, והכל כמפורט להלן:

תרחיש ראשון – איחור בטיסה עיכב הגעה ליעד הביניים ולהחמצה של טיסת המשך:

איחור בטיסה הביל להחמצת טיסת המשך

 

נוסעים רבים שמעוניינים להוזיל את עלויות הטיסה מוכנים להאריך את דרכם ליעד הסופי, לטוס יותר שעות, להוסיף עצירה ביעד ביניים (לעיתים אפילו מספר עצירות), להגדיל את כמות הטיסות שיאלצו לבצע ולהעביר את זמם בהמתנה בין טיסות קונקשיין (טיסות שכר).

עם זאת, לא אחת ההגעה ליעד הביניים מתעכבת (לעתים מדובר בעיכוב זניח שלא עולה על שעה) אשר מוביל לכך שהנוסע מחמיץ את טיסת ההמשך, כך שאותו נוסע נאלץ להמתין זמן נוסף עד שתצא הטיסה החלופית שנמצאה בעבורו.

על כך יש להוסיף שלעתים ההמתנה לטיסה החליפית לא מתעכבת באופן משמעותי, כך שהנוסע מגיע ליעד הסופי באיחור הנמוך משמונה שעות. לכן, במקרים שכאלו, עולה השאלה האם החמצת טיסה נחשבת לטיסה שבוטלה כפי הגדרתה בחוק או שמדובר בעיכוב שלא מזכה בפיצוי נוסף.

במספר פסקי דין שניתנו על ידי המשפט ביחס למקרים דומים, נקבע כי טיסה שהוחמצה נכנסת תחת ההגדרה של מקרים בהם הטיסה לא התקיימה, ולכן במקרים אלו מגיע לנוסעים פיצוי מלא בגין ביטול טיסה.

עם זאת, עצם העובדה כי חברת התעופה סיפקה טיסה חלופית מונע מלטעון שהוראות חוק שירותי התעופה אינן חלות בשל היותה של סיבת הביטול מכח אי התקיימות טיסה.

תרחיש שני – החמצת טיסה בעקבות קביעת מרווחי טיסה קצרים:

ביטול טיסה בעקבות מרווחי זמן קצרם

 

התרחיש הבא ידוע ומוכר לנוסעים רבים שנאלצים לבצע עצירה ביעד ביניים בדרכם ליעד הסופי.

 

נוסע מסוים עושה את דרכו ליעד הביניים, ומשם הוא עולה על טיסה נוספת בדרכו ליעד הסופי, כשמרווחי הזמנים בין הטיסות עומד על כשעה בעוד זמן ההמתנה לאיסוף הכבודה, בידוק בטחוני, הליכה אל הטרמינל לטיסת ההמשך וכו' אורך למעלה משעה.

במקרה זה, הנוסע יחמיץ את טיסתו בעקבות לוח זמנים צפוף שנקבע בין הטיסות.

משכך, עולה השאלה על מי מוטלת האחריות לפספוס הטיסה בנסיבות אלו – על הנוסע שלא הקפיד על מרווחי הטיסה ולא דיווח בזמן אמת על החשש לפספוס טיסות, על סוכנות הנסיעות (ככול שישנה) לנוכח תכנון טיסה לקוי או על חברת התעופה שאישרה את מסלול הטיסה במתווה הנוכחי.

גם במקרים אלו נפסק כי מדובר בביטול טיסה אשר מזכה את הנוסע בפיצוי ובכל הסעדים שעומדים לרשותו מכח החוק, לרבות החובה לדאוג לטיסה חליפית.

תרחיש שלישי – ביטול טיסה בעקבות רישום יתר:

 

בפסקי דין רבים חברות התעופה טענו כי הן מבצעות רישום יתר כדי להגן על עצמם מפני הפסדים מפני ביטול טיסות ויצירת מקומות פנויים בטיסות, כך שמדובר למעשה באמצעי הגנה מפני הפסדים כלכליים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי רישום יתר מוביל לסירוב של חברות התעופה לספק לנוסע את השירות לו הם התחייבו.

עם זאת, ייתכנו מקרים נוספים בהם יתבצע רישום יתר בשל נסיבות שאינן בשליטת חברות התעופה כמו תקלה טכנית במטוס שמחייב מציאת מטוס חלופי.

 

כעת, נניח כי המטוס החלופי בעל קיבולת קטנה יותר עם פחות מושבים מהמטוס הקודם. לכן, כעת תתקבל התוצאה כי הטיסה יצאה במועדה, אך לא ניתן היה לתת שירות לכל הנוסעים בשל רישום יתר.

ביטול טיסה בעקבות רישום יתר

באופן מפתיע, החוק מתייחס למקרים של רישום יתר, אך לא מבדיל בין רישום יתר שנוצר מתוך שיקולים כלכליים לבין רישום יתר שנוצר מנסיבות שאינן בשליטת חברות התעופה. עם זאת, במקרים אלו חברות התעופה יכולות לטעון כי מדובר בטיסה שבוטלה בשל כח עליון ובהתאם לכך לדרוש פטור מתשלום פיצוי.

לינק
נושא המאמר
תמונה
https://www.kfirhy-law.com/blog/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99-%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3
האם נוסע שפספס טיסה בגלל לוח זמנים צפוף זכאי לפיצוי?
https://www.office.com/1/?auth=2&home=1&from=PortalLanding&client-request-id=0b3c476e-909f-4ff7-8a7b-a41b3d460441
רישום יתר בטיסות: משפחה שטיסתה הוקדמה תפוצה בכ- 50,000 ₪
https://www.kfirhy-law.com/blog/%D7%A4%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A
נוסעים שפספסו טיסת המשך בגלל איחור בטיסה אחרת יפוצו ביותר מ- 25,000 ש"ח
מהן זכויותיו של נוסע שטיסתו יצאה באיחור

מהן זכויותיו של נוסע שטיסתו יצאה באיחור?

 

חוק שירותי תעופה מבדיל בין נוסע שטיסתו יצאה באיחור לבין נוסע שטיסתו בוטלה, כך שבמקרים בהם הטיסה יצאה באיחור יהיה זכאי הנוסע לשירותי סיוע בלבד אשר לפי סעיף 3 (א) לחוק שירותי תעופה כוללים את השירותים שלהלן:

  1. אספקת מזון ושתיה בהתאם למשך האיחור.

  2. אירוח בבית מלון אם העיכוב עולה על לילה אחד או יותר או שמדובר בשהייה העולה על זו שתוכננה על ידי הנוסע.

  3. שירותי הסעה מבין המלון לשדה התעופה או ממקום אחר שנבחר על ידי הנוסע אשר נמצא במרחק סביר.

  4. שירותי תקשורת – שתי שיחות טלפון ומשלוח הודעת פקס או דוא"ל.

בכל המקרים בהם מדובר באיחור טיסה שאינו עולה על 8 שעות יהיה זכאי הנוסע לקבלת שירותי סיוע. כמו כן, לפי הוראות החוק העדר אספקת שירותי סיוע מצד חברות התעופה עשוי להשית עליהם קנס של פיצויים לדוגמה בעקבות אי יישום הוראות החוק על ידן.

 

פיצויים אלו נועדו למנוע ולהרתיע את חברות התעופה מפני התחמקות במילוי חובותיהן על פי חוק שירותי התעופה. ואכן, במקרים מסוימים חויבו חברות תעופה בתשלום פיצויים לדוגמא בסכומים הנעים בין מאות שקלים לבין אלפי שקלים במקרים בהם לא סופקו שירותי תעופה.

הטבות לטיסה שיצאה באיחור

מהו גובה הפיצוי לו זכאי נוסע שטיסתו בוטלה?

 

כאמור לעיל, נוסעים שטיסתם בוטלה זכאים, בין השאר, לפיצוי סטטוטורי הקבוע בחוק (לצורך הנוחות הפיצוי יקרא פיצוי בגין ביטול טיסה), וכן לסעדים נוספים הקבועים בחוק.

פיצוי בגן בטול טיסה

פיצוי בגין ביטול טיסה מכח החוק:

 

כאמור לעיל, נוסעים זכאים, בין השאר, לפיצוי סטטוטורי הקבוע בחוק (לצורך הנוחות הפיצוי יקרא פיצוי בגין ביטול טיסה), וכן לסעדים נוספים הקבועים בחוק.

פיצוי בגין ביטול טיסה מכח חוק שירותי תעופה:

סעיף 6(א)(3) לחוק שירותי תעופה קובע פיצוי קבוע וידוע מראש בעבור טיסה שבוטלה לפי המרחק הקצר ביותר בין יעד המוצא לבין היעד הסופי של הטיסה, כמפורט להלן:

  1. עד 2,000 ק"מ ישולם פיצוי בגובה של 1,280 ₪.

  2. בין 2,500 ק"מ ועד 4,500 ק"מ ישולם פיצוי בגובה של 2,050 ₪.

  3. מעל 4,500 ק"מ ישולם פיצוי בגובה של 3,080 ₪.

לפי החוק תקופת ההתיישנות בעבור פיצויים אלו מסתיימת בתוך 4 שנים.

עם זאת, במקרים בהם הוצע לנוסע טיסה חלופית, והוא בחר לקבל את ההצעה יופחת הפיצוי ב- 50% אם התקיימו התנאים הבאים:

  1. חל