שאלות ותשובות בנושאי שכירות

ישנה ביקורת רבה על שוק השכירות הישראלי, בייחוד לנוכח העובדה כי השכירות משך תקופת השכירות קצרה מאוד מבחינה השוואתית למדינות אחרות בעולם. כך למשל רוב הסכמי השכירות נחתמים היום לשנה אחת כשהארכת ההסכם נעשית בדרך כלל לפי אופציה. להתנהלות זו ישנה השלכה על מערכת היחסים בין משכירים לבין שוכרים. שכן, מצד אחד מבחינת המשכיר תקופת השכירות הקצרה מפחיתה את תחושת השייכות בין השוכר לנכס, ואילו מבחינת השוכר במרבית המקרים הליקויים שמתגלים נובעים מתוך בלאי סביר של הדירה.

​

בשל הסיבה לפער שנוצר בקשר להסתכלות של כל אחד מהצדדים לליקויים שנגרמו ואשר דרושים לתיקון מתגלים מחלוקות רבות אשר מאופיינים בקשיי הוכחה כלפי כל אחד מהצדדים. ככלל, על המשכיר לשלם בעבור תיקון בלאי סביר בנכס, פעולות המשביחות על הנכס, וכן בעבור יתר הנושאים שנקבעה לגביהם חובת תשלום לפי חוק שכירות הוגנת. בנסיבות אלו, בהם המשכיר לא מתקן את הדירה עומדות לשוכר האפשרויות הבאות:

​

• לא לשלם בעבור החודש בו הדירה לא הייתה ראויה למגורים בשל אי תיקון הליקויים.

• להודיע למשכיר על הפרה של ההסכם.

• להודיע על סיום תקופת השכירות.

• לשלם בעבור התיקון ולדרוש את החזר החיוב מהמשכיר.

• בעבור הוצאות הנובעות מהשבחת הנכס חל הצורך לקבוע הסדר פרטני בין הצדדים.

​

יובהר כי, ביצוע כל אחת מהפעולות הנ"ל צריך להתבצע בזהירות (הן מצד השוכר ואין מצד המשכיר) לאחר ניסיון להגיע להסכמות או להבנות בעניין זה, שכן צד הפועל באופן חד צדדי בניגוד להוראות הסכם השכירות שנחתם מסתכן בהפרה של ההסכם. לפיכך, נקיטה בפעולות חד צדדיות אינה מומלצת אפילו אם אנו בטוחים בצדקתנו.

​

לעומת זאת, בעבור תיקון ליקויים הנובעים מנזק שנגרם באשמת השוכר, לרבות מעשה או מחדל, הרי שחובת התשלום תחול על השוכר. כמו כן, תיקונים שעלותם נמוכה כמו החלפת מנורה למשל ישולמו אף הם על חשבון השוכר.