חוזים וסוגיות בנושאי שכירות
בשגרת היום-יום נחתמים הסכמי שכירות רבים, כשמרביתם עוסקים בהשכרת דירות למטרת מגורים. במרכז ההתחייבות עומדת השכרת הדירה לשוכר והסדרת הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים. עם זאת, מרבית חוזי השכירות נחתמים ללא ליווי וייעוץ משפטי, כך שהצדדים להסכם למעשה מסתמכים על חוזים שהורדו מהאינטרנט. מיותר לציין כי הסכמים אלו לא משקפים באופן מלא את הסכמות ורצונות הצדדים, וכן כי סעיפים רבים נכללים בהסכם מבלי שתוכנם הובן והוסבר כראוי.
משכך, אין פלא כי מתעוררות מחלוקות רבות בין שוכרים למשכירים במהלך תקופת השכירות, אמנם רובן של המחלוקות ניתנות לפתרון וגישור באמצעות ייעוץ והכוונה מתאימים. ברקע הדברים, ישנם שינויים רבים בתחום השכירות הן בשל פסקי דין הניתנים בעקבות מחלוקות אשר מצריכות הכרעות שיפוטיות וכן בעקבות שינויים בחקיקה כמו חוק שכירות הוגנת המהווה תיקון לחוק השכירות והשאילה.
העדר ידע ובקיאות בשינויים בתחום השכירות עלול להוביל לקבלת החלטות שגויות, ולעתים אף להפרות של הסכם השכירות. לכן, רצוי לבחון את תוכנו של ההסכם והוראותיו וכן את התאמתו למטרת השכירות, כך שניתן יהיה למנוע מחלוקות עתידיות שניתן היה לצפות אותן עוד במועד החתימה על ההסכם.
לאור האמור לעיל, ניתן להביא באופן ממצה ומסכם את דבריו של בית המשפט בהליך בש"א 183955/03 אגבאריה מחמוד חוסי נ' תחנת סונול מכבים בע"מ, בעניין התאמתם ותוקפם של סעיפים חוזיים בהסכם השכירות, כך:
"המשיבה מודה כי עשתה דין עצמי ופינתה את המושכר, בהסתמך על הוראת סעיף 14 ד' להסכם (ראה סעיף 12 לתצהיר המשיבה תחת הכותרת "פינוי המושכר").אין להשחית מילים, על אותם סעיפים המופיעים לא אחת בחוזי שכירות המאשרים "סעד עצמי" של פינוי בכוח ממקרקעין המוחזקים ע"י הצד, שאת פינויו מבקשים. סעיפים כאלו, חבל שהם ממשיכים להיכתב ולהופיע בחוזים, לאחר שבתי המשפט פסקו לא אחת, כי מדובר בסעיפים שתוכנם פסול, שהם בלתי חוקיים או סותרים את תקנת הציבור והם בטלים ומי שפועל על פיהם, מסתכן לעיתים בחריגה מהוראות הדין ובלאו הכי מסתכן בביצוע מעשה פלילי (ראה בכלל זה סעיף 189 לחוק העונשין, ראה ע"פ 71216/01 - 71310/01 מדינת ישראל נ' דניאל אזנגי [פורסם בנבו] בבית המשפט המחוזי בת"א).
במקרה דנן, גם אם סברה המשיבה, כי המבקש מחזיק במושכר שלא כדין, אין היא רשאית ליטול את החוק לידיה ולעשות שימוש בסעד עצמי בטרם ביררה באופן יסודי עם הגורם המוסמך (בית משפט) את טענותיו של המבקש, כי הוא מחזיק כדין ובזכות במשך למעלה מעשרים שנה במקרקעין, שכן חוק המקרקעין תשכ"ט - 1969 בסעיף 18, מתיר שימוש למחזיק כדין כנגד אדם שתפס את המקרקעין שלא כדין, תוך 30 יום מיום התפיסה"
לקבלת פרטים נוספים בנושאי שכירות ניתן להיכנס למאמרים שלהלן: