השפעתו של הסכם ממון על תשלומי מס השבח והרכישה:
נדל"ן | התחדשות עירונית (תמ"א 38) | מיסוי מקרקעין | תכנון ובנייה
תוכן עניינים:
-
מבוא.
-
תקציר הנוהג הקיים כיום.
-
בין הסכם ממון והלכת שיתוף הנכסים וחוק מיסוי מקרקעין.
-
מושגי יסוד במיסוי מקרקעין הרלוונטיים לחישוב מס השבח והרכישה במקרים של הפרדה רכושית.
-
מפסק דין "אן מרי" ועד לפסק דין "קיויתי".
-
פסק דין "אן מרי".
-
פסק דין "פלם".
-
הוראת ביצוע 5/2011.
-
תחולת הלכת פלם על עסקאות שבוצעו לפי יצירת התא המשפחתי ללא הסכם ממון.
-
יישום הלכת פלם על מקרים בהם נרכשה דירת מגורים לאחר יצירת התא המשפחתי, מבלי שהדירה נרשמה על שני בני הזוג.
-
יישום הלכת פלם על מכירת דירות בפטור ממס שבח לאחר יצירת התא המשפחתי.
-
יישום הלכת פלס לאחר פירוק התא המשפחתי.
-
-
פסק דין "זגורי".
-
פסק דין "שלמי".
-
פסק דין "טויסטר".
-
פסק דין "קויתי".
-
-
צ'ק ליסט להפרדה רכושית אגב הסכם ממון ( לא מחליף התייעצות עם עו"ד).
הסכם ממון והשפעתו על מס שבח ורכישה
מבוא
עקרון התא המשפחתי מחיל מעין פיקציה משפטית לפיה בני זוג וילדיהם עד גיל 18 נחשבים למוכר/רוכש אחד, כך שכל הנכסים שנרשמו על שם כל אחד מהם ייחשב כאילו הינו בבעלות של כל אחד מבין היחידים בתא המשפחתי. אולם, בפסיקה נקבע כי עקרון התא המשפחתי המשפחתי הינו חזקה הניתנת לסתירה, כך שבאמצעות הוכחה כי לא הייתה כוונה לצור שיתוף נכסים יהיה ניתן להפריד בין היחידים ולבצע "הפרדה רכושית" כשבמסגרת זו ייחוסו לכל אחד מהיחידים הנכסים שברשתו בלבד.
לכאורה, הנושא נראה פשוט - אולם המציאות היום יומית מצריכה מענה על שאלות רבות אר מטשטשות את הגבול בין הכוונה לצור הפרדה רכושית מלאה לבין תכנוני מס לא לגיטימיים. בעקבות זאת, נדונו מקרים רבים בפסיקה אשר הגיעו עד לבית המשפט העליון אשר התווה כללים והוראות בירורים בקשר לסתירת חזקת השיתוף בתא המשפחתי, לדוגמא:
-
מהו מס הרכישה שיחול במקרה בו בני הזוג רכשו ביחד דירה לאחר נישואיהם כשלאחד מבני הזוג דירה שרכש מלפני הנישואים?
-
מהו מס הרכישה שיחול על דירה שנרכשה לאחר הנישואים כשלבני הזוג יש דירה הרשומה על שם בן הזוג השני?
-
מה מס השבח שיחול במקרה של מכירת דירה יחידה של בין הזוג, אולם לבין הזוג השני ישנה דירה הרשומה על שמו?
לשאלות הנ"ל יצטרפו גורמים נוספים אשר הצריכו להבדיל בין מקרה למקרה ולקבוע כללי אצבע אשר בחלק מהזמן הגמישו את התנאים ולאחר מכן הקשיחו אותם. בכל מקרה, לפני ביצוע כל פעולה בה מבוקש לבצע הפרדת נכסים מומלץ להתייעץ עם עו"ד נדל"ן הבקיא בתחום מיסוי המקרקעין.
תקציר הנוהג הקיים כיום:
-
בהלכת שלמי ובהלכת קיויתי נקבעו התנאים שמכוחם ניתן להחריג את תחולת התא המשפחתי:
-
הסכם ממון.
-
הפרדה רכושית.
-
-
לא ברור מה נשאר מהלכת פלם ומהוראות ביצוע 5/2011, אך סביר להניח שלא ניתן להסתמך עליהן כיום מבלי לבחון לעומק את פסקי הדין האחרונים בנושא.
בין הסכם ממון והלכת שיתוף הנכסים וחוק מיסוי מקרקעין:
חוק יחסי ממון בין בני זוג נחקק בשנת 1973כשבמסגרת זו נקבע חזקה לפיה תחול על בני זוג הלכת שיתוף הנכסים. עוד נקבע במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג כי בני זוג יהיו רשאים להחריג את הלכת חזקת השיתוף באמצעות חתימה על הסכם ממון, כשלעניין זה - קודם לנישואים ניתן לחתום על הסכם ממון ללא אישור בית המשפט ואילו לאחר הנישואים יש לעשות כן באמצעות אישור של בית המשפט. חזקת שיתוף הנכסים קיבלה בפסיקה משמעות דיפרנציאלית לפיה ייבחנו באופן שונה בני זוג שנישאו לראשונה לעומת בני זוג שזהו פרק ב' בחייהם. פסיקה זו שייכת לתחום דיני המשפחה ובה נקבעו כל מיני תנאים אשר יהוו אינדיקציה לכוונת שיתוף בין בני זוג, ובנסיבות אחרות להעדר כוונת שיתוף.
כחלק מכוונה של בתי המשפט לצור הרמוניזציה בין הוראות ופרשנות החקיקה בוצעה התאמה בין חוק מיסוי מקרקעין, תכלית ומהות חקיקת המיסוי לבין הפרשנות שניתנה בדיני המשפחה. כך שבאמצעות הקבלה זו בוצעה התאמה בין עקרון התא המשפחתי הרואה בבני זוג כרוכש/מוכר אחד לבין דיני המשפחה הקובעים מתי יבוצע שיתוף בין בני זוג.
קודם לחוק יחסי ממון הוחלה חזקת השיתוף בין בני זוג אשר נועדה לתת מענה לבעיות שהתעוררו בעת גירושי בין בני זוג לפי הלך הרוח החברתי באותם הימים. בקיצור ייאמר, כי מדובר בהלכה לפיה יראו בבני הזוג כמי שרצו לצור שיתוף בנכסי התא המשפחתי למרות שבפעול הנכסים רשומים על שם אחד מבני הזוג בלבד. הלכה זו, הוחלה הן על ידועים בציבור והן על זוגות נשואים וזאת כחלק ממתן מענה למהות של התא המשפחתי ולא לאופן הצורני בו הוגדרה המשפחה.
בכל מקרה, בהשלכה למיסוי מקרקעין ולעקרון התא המשפחתי חוק יחסי ממון בין בני זוג עולה בקנה אחד עם הוראות סעיפים 49(ב) ו- 9(א)(ב)(2) לחוק מיסוי מקרקעין הקובעים כך:
"יראו מוכר/רוכש (לפי הצורך) ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילד נשוי - כרוכש/מוכר אחד;.
אולם, ההתנגשות בין חוק יחסי ממון לבין חוק מיסוי מקרקעין מתרחשת כשבני זוג טוענים להפרדה רכושית ביניהם אשר מחייבת להחריג את חוק יחסי ממון והן את חזקת התא המשפחתי מעל היחסים ושיתוף היחסים ביניהם, כלומר: היכולת להחריג את שיתוף הנכסים בין בני זוג מתנגש עם עקרון התא המשפחתי המשפחתי בו נקבע כי בני זוג לפי חוק מיסוי מקרקעין ייחשבו כמוכר/רוכש אחד. ראוי לציין, כי בשנת 1980 תוקן חוק מיסוי מקרקעין, כך שלאחר התיקון נקבע כי בני זוג הגרים בנפרד (פרודים) לא יחשבו כמוכר/רוכש אחד לעניין מיסוי מקרקעין, כך שתחולת התא המשפחתי לא תחול על פרודים. תיקון זה, העלה מספר טענות בדבר כוונתו של המחוקק להחיל הפרדה רכושית בין בני זוג בעקבות חתימה על הסכם ממון, שכן לו הייתה כוונתו הרי שבוודאי שהיו מחילים אותה במסגרת התיקון לחוק.
אולם, וכפי שנראה במרוצת השונים ניתנה פרשנות שונה לתחולת חזקה התא המשפחתי ולסתירה, כך שהעדר החרגה של עקרון זה בחוק מיסוי לא מנעה בחינה מהותית של השיתוף הכלכלי בתא המשפחתי במקרים של בני זוג.
מושגי יסוד במיסוי מקרקעין הרלוונטיים לחישוב מס השבח והרכישה במקרים של הפרדה רכושית:
מס השבח מוטל בשיעור מסוים על הרווח שנוצר במכירת זכות במקרקעין אשר נצבר בתקופה שבין יום הרכישה ליום המכירה, כשכל הרווח שנוצר ניתן לנכות הוצאות שהוצאו לצורך השבחת הנכס, הוצאות בגין שכר טרחת עורך דין, שכר טרחת שמאי ומתווך וכיו"ב. כמו כן, על יתרת שווי המכירה יתווסף פחת ותשלומים נוספים אשר מפורטים במאמר מס השבח. בעבר, ניתן פטור ממס שבח בגין מכירת דירה כל 4 שנים, אולם נכון להיום הפטור בוטל, כך שהפטור הנפוץ ביותר כיום הינו פטור ממס שבח בגין מכירת דירת מגורים מזכה.
אם כך, במקרה של מס השבח תתגלה, במרבית המקרים, התנגשות בין הרצון לקבל פטור ממס שבח בגין מכירת מגורים מזכה לבין עקרון התא המשפחתי המחיל חזקת שיתוף על כל הנכסים של בני הזוג. אחד מהתנאים לקבלת פטור ממס שבח בגין דירת מגורים מזכה נעוץ בהיותה של הדירה הנמכרת דירתו היחידה של המוכר.
לכן, מחלוקת זו תתעורר בעיקר באחד מבין המקרים הבאים:
-
בין זוג אחד טוען כי הדירה הנמכרת על ידו הינה דירתו היחידה (בעוד שלבין הזוג השני יש דירה הרשומה על שמו) מכח הפרדה רכושית הקיימת בין בני הזוג.
-
לאחד מבני הזוג הייתה דירה לפני שנישאו אשר נמכרה בפטור ממס השבח, וכעת לאחר שנישאו נמכרת דירה אחרת שנרכשה לאחר הנישואים על ידי שני בני הזוג בטרם חלפו 4 שנים או 18 חודשים לפי הצורך. במקרה זה, בין הזוג השני שלא מכר דירה לפני הנישואים יבקש פטור בגין מכירת מגורים מזכה.
-
כל אחד מבני הזוג מעוניין למכור דירה שבבעלותו אשר לגביה מתקיימת הפרדה רכושית.
כאמור, כל קשר המקרים לעיל נדונה בפסיקה באירועים שונים אשר שילבו ביניהם שאלות משפטיות מורכבות ונושאים עובדתיים סבוכים אשר מקשים על קבלת ההחלטה לפי ניסבותיו של כל מקרה. בהמשך יתוארו פסקי הדין הללו בהרחבה.
מס רכישה מוטל על רכישת זכות במקרקעין כשגובה המס נקבע לפי מדרגות מס הרכישה, קרי: לפי מדרגות דירת מגורים יחידה או דירת מגורים רגילה. כמו כן, לעתים ייתכנו הקלות במס הרכישה לפי פטור חלקי שיינתן לנכה/עולה חדש או בעת מימוש פטור לצורכי ילד נכה. עם זאת, כיוון שרוכש יכול לנצל את הפטורים פעמיים בלבד במהלך חייו יתכנו מקרים כי נישומים יעדיפו שלא לנצל אותם.
שיעור מס רכישה נמוך ניתן מכח מדרגות מס רכישה לפי מדרגות דירת מגורים יחידה, כשלצורך כך על הרוכש להוכיח למיסוי מקרקעין כי זוהי דירתו היחידה.
בהתאם לכך, עיקר המחלוקות בעניין גובה מס הרכישה בהתקיים הסכם ממון/הפרדה רכושית יתעורר במקרים הבאים:
-
לאחד מבני הזוג ישנה דירה שנרכשה קודם לנישואים שלגביה מתקיימת הפרדה רכושית, כשלאחר הנישואים רוכשים בני הזוג דירה ביחד. במקרה זה, יבקש בין הזוג שאין לו דירה מלפני הנישואים כי מס הרכישה לגביו יחושב לפי מדרגות דירת מגורים יחידה.
-
לאחר מבני הזוג ישנה דירת מגורים שנרכשה לפני/אחרי הנישואים, בעוד לבין הזוג השני אין דירת מגורים. כעת, ובשים לב שלבני הזוג יש הסכם ממון מבקש בין הזוג השני כי דירתו הנרכשת תחושב לפי מדרגות דירת מגורים יחידה.
עקרון התא המשפחתי נועד למנוע תכנוני מס אשר המחוקק רואה בהם כלא לגיטימיים, כך שבאמצעות העברת נכסים בתוך המשפחה יוכלו לבצע תכנוני מס כשהבעלים מבחינה מהותית לא ישתנה. לצורך כך, הוחל עקרון התא המשפחתי אשר רואה בכל בני המשפחה כרוכש/מוכר אחד. את חזקת עקרון התא המשפחתי מחילים גם במס עבור השכרת דירה וכן בגין מס ריבוי דירות (מס דירה שלישית).
עם זאת, בשורת פסקי דין שניתנו בקשר לחזקת התא המשפחתי נקבע כי מדובר בחזקה הניתנת לסתירה, כך שבהתקיים תנאים מסוימים תוסר חזקה זו מעל התא המשפחתי, כך שיראו בכל רוכש כיחיד מבלי שישויכו אליו יתר הנכסים "המשפחתיים".
מפסק דין "אן מרי" ועד לפסק דין "קיויתי":
בפסק דין שניתן בעניין ע"א 3489/99 מנהל מס שבח מקרקעין, חיפה נ' אן מרי עברי, נדון ערר שהוגש על ידי מנהל מס שבח מקרקעין על החלטתה של ועדת הערר למיסוי מקרקעין. במסגרת הערר נדחתה החלטתו של מנהל מס השבח שלא לאשר פטור ממס שבח בגין מכירת דירת מגורים מהטעם שקודם למכירה של אן מרי נמכרה דירה על ידי בעלה (המועדים הרלוונטים לפני תיקון 74 לחוק מיסוי מקרקעין ניתן פטור כל 4 שנים). משכך, קבעה ועדת הערר כי במקרה שלפנינו אין לחייב את בין הזוג בגין נכסים שרכשו על ידו זמן רב לפני נישואיהם ואשר סוכם לגביהם על הפרדה רכושית במסגרת הסכם ממון שנחתם.
אולם, בדיון שנערך בפני בית המשפט העליון התקבל הערר שהוגש, כך שהפטור שניתן לאן מרי בוטל. בית המשפט נימק את טענותו כי החלטתה של ועדת הערר עלולה להחליש את הצד החלש, כך ש- "יכפו" עליו הסכם ממון על מנת לקבל הטבת מס. כן נקבע בפסק הדין כי ממועד הנישואים העסקאות במקרקעין מיוחסות לשני בני הזוג -כך שניצול של פטור על ידי מי מהם נחשב גם לניצול פטור ש הצד השני.
בפסק דין שניתן בעניין ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין, מרכז נ' פלם, נדונו עובדות המקרה שלהלן: בני הזוג - שחר פלס ובן זוגה נשאו זה לזו, כשלפני הנישואים הייתה רשומה על שמה של שחר דירה שלגביה נקבע בהסכם ממון כי לבין הזוג אין כל זכויות בדירה. לאחר חתונתם, רכשו בני הזוג דירה נוספת לצורך מגוריהם, כשבן הזוג שלו אין דירה ביקש כי חישוב מס הרכישה שלגביו ייעשה לפי דירת מגורים יחידה. אולם, מנהל מיסוי מקרקעין דחה את השומה שהוגשה מהטעם שעקרון התא המשפחתי חל על עסקה זו אשר נעשה לאחר נישואי בני הזוג.
במקרה זה, בית המשפט קיבל את טענותיהם של בני הזוג וקבע כי לא ניתן להחיל את חזקת השיתוף על נכסים שנרכשו לפני שהתא המשפחתי נוסד, כשלגבי הנכסים הקודמים נקבע בהסכם ממון כי תחול לגביהם הפרדה רכושית.
את השוני בין פסק דין עברי לבין פסק דין פלם נימק בית המשפט כי בעניין עברי היה מדובר על שתי עסקאות שבוצעו לאחר התא המשפחתי נוסד, כלומר לאחר שבני הזוג עברי התחתנו. אולם, בפסק דין פלם מדובר בנכס שנרכש לפני שבני הזוג התחתנו (ולפני שבני הזוג הכירו) כשלגביו התקיימה הפרדה רכושית. משכך, לפי פסק דין פלם - חזקת התא המשפחתי תחול החל ממועד יצירת התא המשפחתי על נכסים שנרכשו בתקופת התא המשפחתי.
אמנם, הכללים שנקבעו בהלכת פלם ואשר הוסדרו בהוראות ביצוע 5/2011 שונו בהלכת שלמי.
הוראות ביצוע 5/2011 היקף תחולת חזקת התא המשפחתי, הסדירו את השינויים שנדונו בפסיקה ביחס לתחולת חזקה התא המשפחתי על הנושאים הבאים:
-
תחולת הלכת פלם על עסקאות שבוצעו לפי יצירת התא המשפחתי ללא הסכם ממון.
-
חזקת השיתוף לא תחול במקרים בהם נרכשו נכסים היסטוריים לפני שהתא המשפחתי נוצר, וזאת בין אם ישנו הסכם שיתוף ובין אם קיים הסכם שיתוף. במקרים בהם נוצר שיתוף בין בני הזוג בין אם באמצעות חלוקת התמורה משכר הדירה, מגורים משותפים, העברת הכספים לחשבון משותף, תשלום משכתא וכיו"ב לא תחול הלכת פלם (גישה זו התבטלה בפסק דין שלמי ובהמשך באופן מוחלט בפסק דין קיויתי).
-
עוד נקבע בהוראות הביצוע כי הסכם ממון יהיה ראיה לכך כי בני הזוג התכוונו להפריד רכוש, כך שבמקרה בו ישנו הסכם מימון לא יחול עקרון התא המשפחתי גם אם לא נשמרה הפרדה רכושית (כיום הוראות הביצוע לא שונתה אך גישה זו בטלה).
-
-
יישום הלכת פלם על מקרים בהם נרכשה דירת מגורים לאחר יצירת התא המשפחתי, מבלי שהדירה נרשמה על שני בני הזוג.
-
מקרה זה מהווה תמהיל של פסק דין עברי ושל פסק דין פלם, כך שבמקרה בו דירה נרכשה על ידי אחד מבני הזוג מלפני הנישואים נרשמה על שמו בלבד, ובהמשך לאחר הנישואים נרכשה דירה נוספת על ידי אחד מבני הזוג - יראו את הדירה הנוספת כדירתו השנייה יחס לבין הזוג שעל שמו נרכשה הדירה וכדירתו היחידה של בין הזוג שלו לא הייתה דירה.
-
-
יישום הלכת פלם על מכירת דירות בפטור ממס שבח לאחר יצירת התא המשפחתי.
-
מדובר במקרה המשלב מספר פסקי דין שניתנו ביחס לתחולת חזקה התא המשפחתי - כשבמקרה זה מדובר על שרשרת של עסקאות שתפורט כך: אחד בן זוג רכש דירה לפני הנישואים וכן מכר את דירתו לפני הנישואים תוך ניצול פטור ממס שבח. בהמשך, בני הזוג רכשו דירת מגורים כשגם דירה זו נמכרה על ידם. לפיכך, במקרה זה בן הזוג שניצל את הפטור לא יהיה זכאי לפטור ממס שבח ואילו בן הזוג השני כן.
-
-
יישום הלכת פלס לאחר פירוק התא המשפחתי.
-
הלכת פלם תחול גם לאחר פירוק התא המשפחתי, כך שעסקאות אשר בוצעו על ידי אחד מבני הזוג בתקופת הנישואים לא ייזקפו לחובתו של בן הזוג השני לאחר פירוק הנישואים.
-
פסק דין ע"א 4713/11 יואש זגורי נ' מנהל מס שבח מקרקעין, במסגרת פסק הדין נבחן האם ניתן להחריג את תחולת התא המשפחתי מחישוב של מספר הפטורים החלקיים שניצלו בני זוג מכח תקנות 11 ו- 12 לתקנות מס הרכישה. במסגרת זו נקבע כי הפטוריים החלקיים שנוצלו על ידי תא משפחתי מחושבים במצטבר.
פסק דין ע"א 3178/12 יגאל שלמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה, דן בתחולת חזקת התא המשפחתי בנסיבות שיפורטו להלן: שלמי היה הבעלים של דירה ביחד עם אשתו הראשונה, כשלאחר שהלכה לבית עולמה הועברו בירושה זכויותיה בדירה למערער ולבניו. בהמשך שלמי התחתן וחתם על הסכם ממון שאושר על ידי בית המשפט. לאחר מספר שנים אשתו השנייה של שלמי מכרה את דירתה וכעבור מספר חודשים גם שלמי מכר דירתו כשהוא מבקש פטור ממס שבח בגין חלקיו במקרקעין. במקרה זה נדחתה בקשתו לפטור משום שמכיר הדירה נעשתה לאחר שהוקם התא המשפחתי, בעוד שלמי טען כי הסכם הממון קובע הפרדה רכושית אשר מחריגה את תחולת עקרון התא המשפחתי.
במסגרת פסק הדין נעשתה השוואה בין סעיפים 9(ב) לבין 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, וקבע שהדימיון ביניהם יוצר זהות מוחלטת, כך שהשוני היחידי ביניהם אינו מהותי. כן נקבע, כי לשונן של הסעיפים על רקע תכלית החקיקה מחייב כי החרגת עקרון התא המשפחתי יחול במקרים הבאים:
-
תנאי מקדים: הסכם ממון בתוקף בין הצדדים.
-
תנאי שני - מצטבר: הפרדה רכושית בפועל.
ניתן לראות בפסק הדין כי דעות השופטים נחלקו בין המשך תחולת הלכת פלם לבין המסקנות שהתקבלו במקרה שלפנינו, כשלבסוף נקבעו התקיימותם של שני התנאים לעיל, וזאת רק ביחס לסעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין. ויובהר, קביעה זו התקבלה על רקע ההשוואה והדימיון שבין שני הסעיפים לעיל. עם זאת, בפסקי דין מאוחרים הוחלה אותה קביעה גם ביחס לסעיף 9 (ב) לוק מיסוי מקרקעין.
בפסק דין ו"ע (נצ') 721-09-15 אליעזר טויסטר נ' מנהל מיסוי מקרקעין טבריה, נדונה בקשה לפטור ממס שבח בגין דירה אותה מכר המערער כשמחצית הדירה התקבלה בירושה ואילו המחצית השנייה הועברה במתנה מאחיו של המערער, ועל כן התבקש לגביה פטור בגין דירה מגורים מזכה. אולם, קודם בקשת הפטור של המערער מכרה אשתו דירת מגורים מזכה בפטור, כך שבקשתו נדחתה. במקרה שלפנינו נקבע כך:
-
חתימה על הסכם ממון זמן רב לאחר עסקת הרכישה והמכירה אינה עונה לתנאי המקדמי להסכם ממון.
-
קיומם של מספר חשבונות בנק אשר חלקם מנוהלים בפרד וחלקם במשותף אינם עונים הלגדרה של הפרדה רכושית.
בפסק דין וע (חי') 37792-09-14 אילן קויתי נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה נדונו עובדות הדומות לאלו שבפסק דין פלם, אולם בנסיבות שונות לאחר שניתן פסק דין שלמי. במקרה זה, לאחד מבני הזוג הייתה דירה מלפני הנישואים, ובהמשך בני הזוג רכשו דירה נוספת לצורך מגוריהם. כמו כן, בני הזוג חתמו על הסכם ממון רק לאחר העסקה אשר טרם אושר על ידי בית המשפט, ובנוסף לא התקיימה בין בני הזוג הפרדה רכושית בפועל. לפיכך, בית המשפט פסק בנסיבות המקרה כך:
-
לבני התקיים התנאי המקדמי לפיו לבני הזוג יש הסכם ממון בתוקף.
-
לפי הלכת טויסטר - הסכם מאוחר אינו נותן מענה לדרישת הסכם הממון.
-
לא התקיימה הפרדה רכושית בפועל.
השוני בפסק הדין לעומת הקודמים הינו בהחלה מפורשת של הלכת שלמי על סעיף 9(ב), כך שמדובר בקביעה ישירה כי הסכם ממון הינו תנאי מקדמי להחרגת תחולת התא המשפחתי על דירות שנרכשו לפני מועד הקמת התא המשפחתי. משכך, נראה למעשה כי פסק דין זה מבטל באופן סופי את הלכת פלם, וזאת מבלי שנאמר במפורש כי חזקת השיתוף לא תחול על נכסים שנצברו לפני שנוסד התא המשפחתי - לכן ישנה סבירות לא מבוטלת שבעתיד עוד נידרש לפרשנות נוספת שתעמיד למבחן את הלכת פלם מול הלכת שלמי - וזאת בשים לב לכך שהלכת שלמי לא שינתה דבר לעניין תחולת התא המשפחתי בכל הקשור למס השבח. כשלעומת זאת, לאט לאט הושג שינוי לגבי הלכת פלם כשכל התקדמות נעשתה בגין מקרה שבכל מקרה היה נשלל עקב אי התקיימותה של הפרדה רכושית.
© כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לערוך, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - כל חלק שהוא מהחומר הכלול במאמר זה.