היי,
קודם כל שנה טובה.
הודעתי על עזיבה ב17.08.2020
בחוזה שלי יש סעיף שאומר כי בעל הדירה יכול להודיע לי על סיום החוזה 60 יום מראש ולי לא תהיה כל טענה לכך ואילו אני צריכה להודיע 60 יום מראש אך למצוא דייר חלופי ולבעל הדירה הזכות להחליט האם לקבל את הדייר או לשחרר אותי מהחוזה. (הובהר כי לא ישחרר אותי ב17.10.2020 למרות שעדיין לא מצאנו דייר חלופי).
להבנתי, היות ובעל הדירה הכניס לחוזה סעיף שבו הוא יכול לסיים את החוזה ללא כל תנאי הוא לא יכול להציב תנאי בסעיף העזיבה שלי, האם זה נכון?
האם זה מתקשר לסעיף 25 יג (א) לחוק השכירות והשאילה?
האם זה מספיק כדי לשחרר אותי מהחוזה במידה ועדיין לא נמצא דייר חלופי?
תודה,
סעיף החוזה שלי:
שיר שלום,
כפי שציינתי בהודעתי - לא מצאתי פסק דין מנחה בנושא. כמו כן, לפי לשון החוק - במקרה של התניה פסולה על סעיף 23.יג.1 לחוק השכירות והשאילה, האפשרות לביטול חד צדדי וללא עילה של תקופת השכירות בטלה (לא מצוין שהתנאי הפסול יבוטל, אלא כל תניית הביטול).
אמנם, אי אפשר שלא להפריז בחשיבות של המידע שנמצא באתר כל זכות, אך אני לא מוצא לנכון לאמץ בשלב זה מסקנה כך מרחיקת לכת יחס לסעיף שאין חובה לכלול אותו במסגרת הסכם השכירות.
בנוסף, ישנם היבטים פרקטיים שמקשים על השוכר להתנתק באופן חד צדדי מהמשכיר לנכוח העובדה שהוא מסק שיקים מראש, הפקיד ביטחונות וכו'. לכן, ההמלצה שניתנת על ידי מתייחסת למכלול ההיבטים שנובעים מכך.
כמו כן, צריך לזכור שההכרעה עשויה להיות מורכבת יותר. לכן, אני ממליץ במרבית המקרים שלא להסתמך על מידע שלא נמסר במסגרת ייעוץ פרטני מחייב, לפעול בזהירות ולהימנע מביטול חד צדדי של הסכם השכירות.