הסדר מותנה מוגדר בפסקי דין רבים כאמצעי להגדלת ארגז הכלים הנמצא בידי רשויות התביעה, כך שבעזרתו ניתן יהיה להתאים את הענישה וההליך הפלילי לחומרת העבירה ונסיבותיה. לרשויות התביעה יש שיקול דעת רחב באם לסגור את התיק בעילת "הסדר מותנה". אולם, נשאלת השאלה מהו היקף שיקול הדעת ומתי תופעל ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת של רשויות התביעה?
מכיוון שדיני המשפט הציבורי – מנהלי, ולכללי המנהל התקין חולשים על כל פעולותיהם של רשויות התביעה, מתקבלת התוצאה כי פעולות והחלטות רבות המבוצעות על ידי גופים אלו נבחנות על ידי ערכאות משפטיות שונות. משכך, בתי המשפט נדרשים לא אחת לבצע מלאכת איזון בין שיקול הדעת הרחב שקיים לתביעה לבין הצורך להחיל ביקורת שיפוטית ולהתערב בהחלטות. לעניין זה, נקבע על ידי בתי המשפט כי התערבות בשיקול הדעת הרחב של רשויות התביעה ייעשה לעתים רחוקות, וזאת רק כאשר יתגלה שנפל פעם מהותי היורד לשורשו של עניין.
שיקול הדעת הרחב של התביעה נקבע לפי מספר רחב של פרמטרים ונושאים שונים אשר קובעים האם מאפייניו של המקרה שלפנינו מאפשרים להפנות את ההליך להסדר מותנה או לחלופין שיש להגיש כתב אישום. על כן, יובהר כבר עתה כי, רשויות התביעה מחויבות לבחון האם ההליך מתאים להסדר מותנה, אך אינם מחויבות להציע זאת לחשוד או לנאשם, שכן - מדובר בשיקול דעת של הרשויות אשר רשאיות לקבוע כי עבירות שנועדו לשרת תכלית כלכלית חמורות יותר מעבירות שנועדו לשמש למטרות אישיות -ביתיות. כמו כן, ייתכנו שיקולים נוספים אשר פורטו במאמרנו בעניין הסדר מותנה.
בהליך בגץ 8049/16 לאה אלון נ' פרקליטות המדינה (המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין), נדונו מקרה שעובדותיו מורכבות יחסית. העותרות בהליך הן בנות משפחה של נאשם בהליך פלילי שהחל בהגשת כתב אישום, אך בהמשך נסגר בהסדר מותנה. לטענת העותרות, רשויות התביעה חרגו מהסמכות שניתנה להן באופן שפוגע בשלטון החוק ובאופן שלא משרת את התכלית שלשמה הוסיפו את ההסדר המותנה לארגז הכלים של רשויות התביעה.
בתוך שכך, נקבע במסגרת העתירה כי רשויות התביעה רשאיות לסגור תיק פלילי בהסדר מותנה גם לאחר שהוגש כתב אישום, כך שההסדר מתאים גם לנאשמים ולא רק לחשודים. אמנם, נקבע כי נפל פגם בהתנהלותה של התביעה שהציע לסגור את ההליך בטיעון חרף סיווגן של העבירות שבוצעו כעבירות חמורות (ביחס לעבירות בנייה), ברם הפגם אינו מהווה פגם חמור היורד לשורשו של עניין, ומשכך אין מקום להתערב בשיקול דעתה של התביעה
עם זאת, במקרה שלפנינו עילת הסגירה נותרה על כנה משום שההליך הופסק לבקשת התביעה לפני שלב ההקראה, כך שמבחינה פרוצדורלית לא הייתה מניעה לעשות כן. עם זאת, ביצוע פעולה זהה בשלבים מאוחרים יותר עשויה להביא לזיכוי הנאשם, כך שייתכן כי רשויות התביעה היו מנועות מלעשות כן.
.
עוד נקבע בעתירה כי, העותרות הגישו את עתירתן לביטול ההסדר המותנה בשיהוי ניכר אשר בנסיבות שנוצרו אינו מצדיק "החזרת הגלגל לאחור" משום שהנאשם שההליך נגדו הסתיים בעילת סגירה מילא אחר התנאים שנקבעו בהסכם, כך שמדובר במעשה עשוי. עם זאת, נקבע כי עצם השיהוי אינו מונע באופן גורף מלבטל הסדרים שנחתמו, אך בנסיבות שלפנינו חומרת העבירות והפגם אינם מצדיקים זאת
.
