סיבות להתנגד לתמ"א 38

תמ"א 38, תכנית מתאר ארצית (מס' 38), נועדה בהתחלה לעודד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, כך שבתום עבודות החיזוק המבנים יעמדו בתקן 413. בהמשך, ולאחר מלחמת לבנון השנייה נוספה לתמ"א 38 מטרה נוספת – חיזוק העורף והכנתו לאירועים בטחוניים באמצעות התקנת ממד"ים.

על מנת שמטרותיה של התמ"א 38 תושגנה נקבעו בתוכניות ובהוראות חוק שונות שורה של תמריצים כלכליים, סל זכויות בנייה, הקלות, הרשאה לחרוג מקווי בניין, גמישות ביחס לעמידה בתקן החניה, תנאים שיאפשרו לבצע את הפרויקט ללא עלות מצד בעלי הדירות ועוד.

על מנת לבצע פרויקט תמ"א 38 בבניין – צריכים להתקיים מספר תנאים מקדמיים: המבנה נבנה לפני 1980, המבנה טעון חיזוק והוא אינו עומד בתקן 431, הבניין לא מיועד להריסה, שטחו מעל 400 מ"ר או שהוא מכיל שתי קומות לפחות.

על מנת שהפרויקט יבוצע ללא עלות מצד בעלי הדירות, הוראות התמ"א מקנות לכל בניין תוספת קומות שנעה בין קומה וחצי לשתיים וחצי קומות בפרויקט תמ"א 38/1 חיזוק מבנים ועד 3.5 בפרויקט תמ"א 38/2 הריסה ובניה (ובתוספת זכויות שניתן לנצל מכח התוכניות התקפות).

בנוסף לאמור לעיל, לתמ"א יש מטרות נוספות, ובהן: הגדלת מספר יחידות הדיור, הגדלת הצפיפות במרכזי ערים, שימוש שטחים פתוחים ועוד.

לתמ"א 38 יש מספר חסרונות אשר נובעים מכך שמדובר בתוכנית שיוצרת שינוי נקודתי כל פני שטח מצומצם, ניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה למרות שהיא חולשת על שטח נרחב, מקנה רק 15 יום להגשת התנגדויות למרות שמדובר בבנייה בהיקף נרחב ועוד.

בעלי דירות רבים אשר רואים את עצמם נפגעים מפרויקט שמבוצע בסביבתם – מתנגדים למהלך, ובתוך שכך מעלים מספר טענות שכיחות (ויובהר, לחלק מהטענות כבר ידוע שיש מקבל נמוך כטעמי התנגדות):

1. פגיעה בפרטיות.

2. שינוי הסביבה.

3. חסימת נוף ואוויר.

4. שינוי אופי הסביבה - שינוי צביון השכונה.

5. הגדלת הצפיפות בסביבת הפרויקט והכבדה על התשתיות.

6. צמצום המרחקים בין הבניינים