נוסעים רבים מעוניינים לנצל את חופשתם עד תום, ומשכך הם משקיעים זמן רב ומחשבה בתכנון מיטבי ויעיל של החופשה. בהתאם לכך, נקל לראות מדוע לזמני הטיסה אל היעד ובחזרה לארץ יש משמעות והשפעה מכרעת על תכנון הטיסה, וכן על השינוי שנגרם במקרים של הקדמה או דחייה של כל אחת מהטיסות לעיל.
עם זאת, המציאות מזמנת לנו קשת רחבה של מקרים שלא תמיד מציירת תמונה ברורה לגבי תחולתן של הוראות החוק לגביהן או לגבי התחולה של אילו מבין הוראות החוק, ובאם ישנה תחולה לעתים קשה לקבוע מהו גובה הפיצוי. לפיכך, חוסר בהירות זה עלה גם ביחס למקרים בהם נדונה חובת הפיצוי כלפי נוסע שטיסתו הוקדמה בעקבות רישום יתר לא שגרתי ולא צפוי זכאי לפיצוי מכח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").
במרבית המקרים, רישום יתר נגרם מתוך שיקולים כלכליים עקב מכירת מספר רב של כרטיסים שעולה על מספר המושבים במטוס (קיבולת המטוס), כך שאם מי מהנוסעים יבטל את הזמנתו לא יישארו מושבים ריקים במטוס. כתוצאה מכך, נוצר מצב בו לא ניתן לספק שירותי הטיסה לכל מי שנמכר לו כרטיס טיסה.
עם זאת, רישום יתר יכול לנבוע גם מסיבות נוספות שאינן כלכליות כמו במקרה שנדון בפני בית משפט השלום בהליך תא (רח') 49782-11-15 אייל אשוואל נ' אדריה איירווייז Adria Airway, בעניין רישום יתר שבוצע ל- 14 תובעים שהם בני משפחתה אחת.
כאמור לעיל, במקרה דנן התובעים הם 14 בני משפחה שרכשו מאת הנתבעת, חברה אדריה איירווייז (adria airway) (להלן: "חברת אדריה") כרטיסי טיסה ליעד הנמצא סמוך לווינה, כשרכישת כרטיסי הטיסה בוצעה דרך חברת סוכנות נסיעות. בדרך הלוך אל היעד לא היו שינויים בטיסה, אך בטיסתם חזרה ארצה חלו שינויים שהתבטאו בהקדמת טיסתם של הנוסעים ב- 6.5 שעות וכן בהארכת הדרך בעקבות הוספת עצירה ביעד ביניים.
הצדדים אינם חלוקים על כך שהשינויים בזמני הטיסה ובתנאי הטיסה נגרמו בעקבות תקלה שהתגלתה במטוס שעליו היו אמורים לעשות את דרכם חזרה ארצה, אך בסופו של דבר בעקבות התקלה המטוס הושבת ונגרע ממצבת המטוסים של החברה. לטענת הנתבעת, בשל מצב זה לא נותרה בידיה כל ברירה, אלא להשתמש במטוס חלופי, קטן יותר ובעל קיבולת נוסעים פחותה מזו של המטוס שהושבת.
בעקבות זאת, נוצר פער בין כמות הנוסעים שהמטוס החדש יכול להכיל לעומת המטוס הקודם, כך שללא כל כוונה נוצר מצב של רישום יתר שלא אפשר לספק להעלות לטיסה המקורית את אותו מספר נוסעים. על כן, ברור מאליו גם הצורך לווסת את הנוסעים ולהעבירם לטיסות אחרות – חלופיות. עוד עולה מתיאור המקרה כי, הנתבעת לא פעלה מול התובעים ישירות, אלא מול סוכנות הנסיעות שמכרה להם כרטיסים.
התובעים העמידו את תביעתם בסך של 7,000 ₪ לכל אחד מ- 14 התובעים, וזאת משיקולים של גובה האגרה שהם נדרשו לשלם. עם זאת, התובעים טענו, בין השאר, כי מגיע להם פיצוי בגין ביטול טיסה ופיצויים לדוגמא בסך 10,000 ₪ בגין סירובה של הנתבעת לפצות אותם. התובעים תמכו את דרישותיהם על כך שהתובעת הפרה את התחייבויותיה כלפיהם מכח חוק שירותי תעופה מכיוון שלא התנהלה מולם ולא ביררה עמם בעבור איזה סכום פיצוי הם יהיו מוכנים לוותר על הכרטיסים שנמכרו להם בשל רישום היתר.
לעומת זאת, הנתבעת טענה שלא ניתן להגדיר את המקרה של התובעים כ- "ביטול טיסה" משום שהטיסה המקורית יצאה בשעה שנקבעה, אך ללא התובעים, וזאת מאחר שנוצר מצב לא מתוכנן של רישום יתר. אך מכל מקום – לא ניתן להתעלם מהנסיבות הנוספות של המקרה שמונעות את תחולת ההגדרה לביטול טיסה.
בנוסף, הנתבעת טענה כי הוראות חוק שירותי התעופה לא קובעות פיצוי בעד הקדמת טיסה (וזאת להבדיל מביטול טיסה בו ניתן פיצוי על טיסה שהוקדמה). לכן, הנתבעת הוסיפה שגם אם נקבל את טענת התובעים לא נוכל לפסוק להם פיצויים מכח חוק שירותי התעופה. זאת ועוד, הנתבעת טענה כי זכותם של התובעים לפיצוי נסוגה פעם נוספת אל מול הוראות החוק משום שהם לא התייצבו בדלפק הטיסה בזמן שנקבע לטיסתם המקורית.
הנתבעת טענה כי היא פנתה אל התובעים באמצעות חברת הנסיעות, כך שלא ניתן להאשים אותה באי קיום הוראות החוק. הנתבעת הוסיפה וטענה כי יש לפטור אותה מתשלום פיצוי משום שהשינויים נגרמו כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטתה.
תחילה, ולצורך הכרעה בסוגיות שלפנינו, בית המשפט בחן האם המקרה שלפנינו נכלל במסגרת ההגדרה בחוק לטיסה שבוטלה, כלומר: האם מדובר בטיסה שלא התקיימה או שיצאה באיחור של 8 שעות לפחות לעומת המועד המקורי. אולם, טענה זו של התובעים נדחתה משום שהטיסה המקורית יצאה בזמן שנקבע לכך, בעוד שהשינוי שרלוונטי לתובעים נגרם מרישום יתר.
בית המשפט קבע כי אין כל הבדל בין שינוי שנגרם כתוצאה מרישום יתר בו נערכה פנייה מוקדמת לנוסעים לבין מקרים בהם לא נעשתה פנייה. שכן, לשון החוק בוחנת את התוצאה ולא את הפנייה המוקדמת. לכן, נקבע כי לעניין הפיצוי אין כל הבדל אם נעשתה פניה לנוסעים או שלא.
כמו כן, בית המשפט דחה את טענת הנתבעת, ואף ראה בכך חוסר תום לב מצדה, לפיה לא קמה לתובעים עילת תביעה משום שהם לא התייצבו בדלפק הטיסה בשעה שנקבעה לטיסתם המקורית. ביחס לטענה זו, נקבע כי לא ניתן לבוא בטענות לתובעים שהגיעו בזמן שנקבע לטיסתם החלופית, ומה גם שהוראות החוק מחריגות נוסע שקיבל הודעה כי הוא מועבר לטיסה אחרת.
נדחו גם טענות הנתבעת לפיהן התובעים לא זכאים לפיצוי משום שהוראות החוק מתייחסות לעיכוב הטיסה במקרה של רישום יתר ולא על הקדמתה. אולם, במקרה זה בית המשפט נדרש לתת פרשנות מרחיבה להוראות החוק באמצעות גזרה שווה בין הוראות החוק המתייחסות להקדמה של טיסה לבין הקדמה של טיסה בשל רישום יתר. בהתאם לכך נקבע, שכשם שהחוק מקנה פיצוי בשל נזק לא ממוני (עוגמת הנפש) שנגרם מקיצור החופשה עקב הקדמת הטיסה, כך יש לפצות נוסע שטיסתו הוקדמה בשל רישום יתר.
גם טענותיה של הנתבעת לפטור מאחריות מאחר שמדובר ב- "כח עליון" נדחו. הטעם העיקרי לכך נעוץ בהוראות החוק שמקנות פטור בשל ביטול טיסה, אך לא בשל הקטנת קיבולת הטיסה.
אולם, למרות שבית המשפט שלל את תחולתו של כח עליון על המקרה שלפנינו, הוא התייחס לגופן של הטענות ופסק כי הנתבעת נמנעה מלציין מהו הגורם שבעטיו המטוס הושבת ונגרע ממצבת מטוסיה, האם לא היו לה פתרונות נוספים שאפשרו לה להטיס את כלל הנוסעים בטיסה חלופית, האם היו פתרונות חלופיים יעילים יותר ביחס לתובעים, והאם לא הייתה דרך פחות פוגענית לעומת זו שדרשה את הקדמתם ב- 6 שעות לארץ.
לפיכך, בית המשפט חזר על ההלכה הידועה לפיה עולה כי לא די בטענה שהאיחור נגרם בשל "תקלה משביתה בלתי שגרתית". שכן, נוסף על הנתבעת להוכיח שהנסיבות לא היו בשליטה ושלא היה ביכולתה למנוע את התרחשותן אפילו אם היא הייתה עושה את כל שיש בידה.
בהתאם לכך, נטען כי הנתבעת הייתה צריכה להוכיח שלא היה ניתן לצפות את השבתת המטוס והתקלה מבעוד מועד, את דרך הטיפול ואחזקת המטוס, ההשפעה של זו על התקלה שהתגלתה, וכן הנמקה מדוע למרות כל הפעולות הנ"ל, התחזוקה הנאותה והטיפול התקין נגרם הנזק שנגרם. את כל הנימוקים הנ"ל הנתבעת הייתה צריכה להגיש באמצעות איש מקצוע בכיר מטעמה.
לאחר שבית המשפט בחן את נסיבות המקרה הוא הגיע לכלל מסקנה שיש לפסוק לתובעים פיצויים לדוגמא בסך 750, וזאת בשים לב לנסיבותיו הכלליות של המקרה, למאמציה של הנתבעת למצוא פתרון ולספק את ההטבות שנקבעו בחוק וכו'.
לסיכום, התובעים קיבלו פיצוי בסך 2,070 ₪ בגין הקדמת הטיסה בעקבות רישום יתר ועוד 750 ₪ עבור הפיצויים לדוגמא. סה"כ נפסקו לכל 14 התובעים 39,480 ₪, וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪ + 2,500 ₪ אגרת בית משפט.
