בקשה להוספת ראיה
המשפט "לכל זמן ועת לכל־חפץ תחת השמים" (קהלת פרק ג פסוק א) – מקבל משנה תוקף בתקנות סדר הדין האזרחי שמגדירות את שלבי ההליך המשפטי ואת המועדים להשלמתם. אלא של לצד החשיבות של סדרי דין והכרעה מהירה במחלקות - ניצבים שיקולים לא פחות חשובים כמו חתירה לחקר האמת, בירור המחלוקת במלואה ויצירת ואיזון בין הכרעה מהירה לגמישות במועדים. על כן, לפעמים חל הצורך לסטות מסדרי הדין ולאפשר הגשת ראיות על אף שחלף המועד להגשתן על פי התקנות.
כאמור, תקנות סדר הדין האזרחי מגדירות את שלבי ההליך המשפטי ואת הפעולות שעל בעלי הדין לבצע בכל אחד מהם. בתחילה, ההליך המשפטי נפתח עם הגשת כתבי הטענות – כך שהתובע מגיש כתב תביעה ומנגד הנתבע מגיש כתב הגנה. באמצעות כתבי הטענות הללו נקבעים גדרי המחלוקת, כך שכל חריגה מהם עשויה להוות הרחבת חזית פסולה.
עם הגשת כתבי הטענות מתקדם ההליך לשלב הבא – שלב איסוף הראיות והכנה לשלב הוכחות; שלב שכולל הליכים מקדמיים (בקשה לגילוי מסמכים ומענה לשאלון), הגשת רשימת עדים, רשימת בקשות ויתר הפעולות הנחוצות שעל הצדדים לבצע לקראת לקדם משפט ראשון.
במרבית המקרים, במהלך קדם המשפט הראשון יורה בית המשפט על המועדים להגשת ראיות (תצהירי עדות ראשית, עדים וחוות דעת), יינתנו צווים והחלטות הנוגעות להמשך ניהול התיק ויקבע מועד לקדם משפט מסכם.
לפי הפסיקה הנוגעת לסדרי הדין (סדר דין אזרחי) – על בעלי הדין להביא את ראיותיהם בחבילה אחת – כך שעליהם לצרף את מכלול התצהירים, חוות הדעת, מסמכים, עדים וכל ראיה אחרת שברצונם להציג בדיון ההוכחות. בבסיס הלכה זו ניצב העיקרון לפיו הליך אזרחי מתנהל בשקיפות (קלפים פתוחים), בתום לב ומבלי להפתיע את הצד שכנגד.
חובת בעלי הדין להגיש ראיות "בחבילה אחת" נועדה להשיג יעילות דיונית, צמצום עיכובים והקניית בעלות לבעלי דין בניהול ההליך. שאם לא כן, ההליך המשפי עלול להיגרר זמן רב שלא לצורך, ייגרמו סחבת ועינוי דין, ודאות הצדדים תיפגע באופן בלתי הפיך וכך גם עקרונות הצדק, השוויון וחקר האמת.
מהצד השני, בהליכים משפטיים רבים מתעורר הצורך להוסיף ראיות לאחר הגשת התצהירים, במהלך דיון ההוכחות ולעיתים גם לאחר שהוא מסתיים. היות שלא פעם מתעורר הצורך לאזן בין עקרונות היעילות הדיונית לבין עקרונות חקר האמת – התקבלה פסיקה שמתירה לבעל דין להוסיף ראיות לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית בהתקיים תנאים מסוימים.
ואכן, נקודת המוצא בפסיקה היא שבית המשפט רשאי לצרף ראיות חדשות (גם מיוזמתו) בכל עת, לרבות מינוי מומחים מטעם בית המשפט גם לאחר שהוגשו סיכומים. כמו כן, בית המשפט רשאי להיעתר לבקשות בעלי הדין להוספת ראיות חדשים לפי שיקול דעתו, ובהתאם למבחנים שהותוו בפסיקה ([ר' רע"א 3137/24 מ.י שחם נדל"ן בע"מ נ' ברקן אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית של משקי חירות בית"ר בע"מ (09.06.24)]), כך:
1. אופיה של הראיה הנוספת.
2. השלב בו נמצא ההליך.
3. הסיבות למחדל שבגינו לא הוגשה הראיה והאם היה ניתן להביאה קודם לכן.
4. הנזק שייגרם לצד השני.
5. הנזק שעלול להיגרם מדחיית הבקשה להוספת הראייה.
על האמור לעיל, יש להוסיף ולציין שבעלי דין יכולים להגיש בקשות מיוחדות כדי להביא ראיות הזמה, להציג מסמכים שהצד שכנגד חתום עליהם ועוד.
בהליך אצל המפקח על הבתים המשותפים 4/67/2024 דן נ' פאי שנוהל על ידנו, הוגשה בקשה להוספת ראיה שהתקבלה על ידי אותה ערכאה הדיונית בהליך מקביל שמתנהל בין הצדדים. במסגרת תביעה זו, שהתנהלה אצל המפקח על הבתים המשותפים ביקש התובע (שיוצג על ידי משרדנו) סעד להחזרת המצב לקדמותו וסילוק ידם של הנתבעים מהרכוש המשותף.
היות שהנתבעים לא שיתפו פעולה עם התובע לפני הגשת התביעה וגם לא במהלכה – נבצר מהתובע לבצע מדידה בשטח המקרקעין שלגביו ניטשה מחלוקת. על אף שהתובע הגיש רשימת עדים עם עד מומחה מטעמו, ביקש למנות מודד מטעם בית המשפט ואף העלה את בקשתו במסגרת קדם המשפט – לא מונה מודד בשלבים אלו של ההליך.
מנגד, הגישו הנתבעים תביעה עצמאית לתיקון ליקויים ובעיות רטיבות בדירתם בטענות (מוכחשות) שהם נגרמו לכאורה באשמת התובע (הנתבע בהליך המקביל). על כן, מונה מומחה מטעם בית המשפט שמינה במסגרת סמכותו מכח התקנות מספר מומחי משנה, ובכלל זאת מודד. לאחר שהתקבלה מפת מדידה מאת המודד הנ"ל שהצביע על חריגות בנייה – הועבר עותק ממנה למומחה מטעם התובע שקבע במסקנותיו כי קיים חשש (לכאורה) לחריגות בנייה נרחבות ומשמעותיות במקרקעין נשוא המחלוקת.
בנקודה זו, ההליך המשפטי היה בשלב בו התובע הגיש את ראיותיו, ואילו הנתבעים דחו את הגשתן במשך למעלה מחצי שנה. על כן, הוגשה בקשה להוספת ראיה שהתקבלה על ידי הערכאה הדיונית. לאחר שהמפקח הנכבד בחן את טענות הצדדים הוא הכריע בעד הוספת הראיה שהוגשה לאחר שראיות התובע בתיק הוגשו.
