תיקון כתבי טענות – כתב תביעה ו- כתב הגנה

"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג."

"לפי התקסד"א החדשות נעשית בחינה קפדנית יותר של בקשות לתיקון כתבי טענות; לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב ביחס להחלטות העוסקות בתיקון כתבי טענות; אין זה מקרה חריג המצדיק התערבות בהחלטתה הדיונית של הערכאה המבררת שעניינה תיקון כתב תביעה; על אף שתקנה 46(א) לתקסד"א לא מציינת במפורש כי בימ"ש רשאי ליזום צירוף בעל דין להליך, אין מדובר בהסדר שלילי, ולבימ"ש המחוזי עמדה סמכות לצרף את משיבה 2 כתובעת להליך, ובנסיבות העניין אין מקום להתערב בהחלטתו לצרפה."

"אשר לתיקון כתבי הטענות, בימ"ש ציין כי לעומת התקסד"א הישנות לפיהן נהגה גישה ליברלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, ועל פי רוב היו נעתרים להן ברוחב לב, התקסד"א החדשות משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בימ"ש קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות, במיוחד במקרים בהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לכלול את התיקון בכתב הטענות המקורי; במקרה דנן, גם לפי גישה הדורשת יתר הקפדה מהצדדים בעת הגשת כתבי טענות, היה מקום להתיר את התיקון. זאת, הואיל ותחת שתי הצוואות משיב 1 הוא היורש הבלעדי של המקרקעין, אין בתיקון המתמצה בהחלפת צוואה אחת באחרת, כדי לסרבל או להאריך את הדיון במידה בלתי מתקבלת על הדעת, וקשה להלום שהוא יביא לפגיעה משמעותית למי מהצדדים. זאת ועוד, במקרה זה יש חיוניות בתיקון, שאחרת נשמטת הקרקע תחת התביעה כולה, ואין בהתנהלות משיב 1 משום חוסר תום לב. בימ"ש קמא אף נתן דעתו לבעייתיות בכך שמשיב 1 לא הגיש בקשה יזומה לתיקון כתב התביעה אולם סבר כי פגם זה איננו מצדיק את הוצאת הצוואה מהתיק, וכי הוא ניתן לתיקון בדרך של פסיקת הוצאות לטובת המבקש, כפי שאכן נעשה. נוכח האמור, בימ"ש קמא בחן כדבעי את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, והחלטתו אינה מעלה כל עילה להתערבות".

"בקשה שלא נכללה ברשימת הבקשות, לא יהיה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר אלא ברשות בית המשפט, למעט בקשות המנויות בפסקאות (1), (2) ו-(8) עד (11) בתקנת משנה (א) ובקשות המוגשות לאחר מתן פסק דין; רשות כאמור לא תינתן, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי לא היה ניתן לציין את הבקשה ברשימת הבקשות או כי לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; אישר בית המשפט הגשת בקשה במועד מאוחר יותר, רשאי הוא להורות על דרך הדיון בה."

"... בבחינת בקשה לתיקון כתב טענות, נדרש בית המשפט לאזן בית שורה של שיקולים. בין היתר עליו להתחשב בהתנהלותו של מבקש התיקון; ובשלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה; כן צריך להביא בחשבון את התרומה האפשרית של התיקון לבירור המחלוקת בין הצדדים; את אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי הקצאת זמן שיפוטי יקר שלא לצורך; ואת היקף התיקון ואת השפעתו על הימשכות ההליכים וסרבולם".

"כלל, כאשר ביהמ"ש דן בבקשה לתיקון כתבי טענות, עליו להתחשב בין היתר בהתנהלות מבקש התיקון ובתום ליבו; בשלב הדיוני בו מוגשת הבקשה ובשיהוי אפשרי מצד המבקש; בתרומה האפשרית של התיקון לבירור המחלוקת בין הצדדים; במטרה שהתיקון נועד לה – קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; ובהשפעת התיקון של הימשכות ההליכים. זאת בשים לב לאינטרס בעל הדין שכנגד שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך ולאינטרס הציבורי ביעילות ההליכים. בין כלל השיקולים הללו מתקיים קשר. כך למשל, ככל שהבקשה תוגש בשלב דיוני מוקדם יותר, כך ייטה ביהמ"ש לקבל את בקשת התיקון חרף השפעתה הצפויה על הימשכות ההליכים. כן נקבע כי תיקון משמעותי שעשוי להשפיע על ההליך – מהווה שיקול לקבלת בקשת התיקון, גם אם זו הוגשה בשיהוי.

בבחינת בקשה לתיקון כתבי טענות יש לבחון גם האם קבלתה עתידה לפגוע בבעל הדין שכנגד ובזכויותיו הדיוניות. יש להבחין בין בקשה הפוגעת בבעל הדין שכנגד רק בכך שהוא יידרש להוציא הוצאות נוספות בניהול ההליך; לבין בקשה שעלולה לגרום לפגיעה דיונית מעבר לכך. הנטייה היא לקבל ביתר קלות בקשות שאינן מביאות לפגיעה דיונית בבעל הדין שכנגד (אף שלא כל בקשה שקבלתה ניתנת לפיצוי בהוצאות – היא בקשה שבהכרח תתקבל).

תקנה 46(א) לתקנות החדשות מתייחסת לאפשרות תיקון כתב טענות, ומאמצת את הפרשנות של הפסיקה שקדמה לה לתקנות 92-91 לתקנות הישנות שעסקו בעניין זה. יחד עם זאת, תקנה 46(א) (כמו גם המגמה הכללית של התקנות החדשות בהן נדרשת הקפדה רבה יותר על עמידה בסדרי הדין), מחייבת בחינה מדוקדקת יותר בטרם קבלת בקשה לתיקון כתב טענות. אעפ"כ, גם לאחר התקנות החדשות נקבע כי אם הפגיעה כתוצאה מקבלת בקשה לתיקון כתב טענות היא רק כזו הנובעת מייקור ההליך – הדרך "לרפא" פגיעה זו היא ככלל בהשתת הוצאות על המבקש".