הליכים מקדמיים בהליך משפטי
לפי תקנה 60 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 (להלן: "התקנות") – הליכים מקדמיים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך ראוי והוגן, כך שסירוב בעל דין לקיים את הוראות התקנות בעניינן עלול לגרום לעיוות דין חמור ולמנוע מבעל הדין שכנגד את יומו בבית המשפט. מפאת חשיבותם של ההליכים המקדמיים יובאו הוראות התקנות כלשונן:
"הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו".
כפי שיפורט בהמשך, לא פעם הליכים משפטיים מאופיינים בפערי כוחות, מידע ואמצעים בין בעלי הדין. על כן, חל הצורך להעניק לכל אחד מהם כלים משפטיים שיצמצמו את פערי הכוחות והמידע, יאפשרו להגיע לחקר האמת ויעניקו לכל צד את יומו בבית המשפט – הן לתובע והן לנתבע.
ניקח לדוגמה הליך משפטי בין רוכש דירה לקבלן בעקבות איחור במסירת דירה. בתביעות אלו, האיחור במסירה אינו שנוי במחלוקת, כך שאין ספק לגבי עילת תביעה שעומדת לרוכש כנגד היזם. אלא שהאחרון טוען לפטור מתשלום פיצוי משום שאירעו נסיבות שלשיטתו נכנסות בגדרו של המונח "כח עליון" – רק שהוא מסרב לצרף או לחשוף מסמכים שתומכים בטענותיו.
במסגרת הפרקטיקה הנהוגה, עורכי דין ובעלי הדין ניצבים פעמים רבות מול סירוב של בעלי דין לחשוף מסמכים שהם רלוונטיים לבירור המחלוקת, נחוצים לצורך הגעה לחקר האמת ולצורך מיצוי הטענות של מי מבעלי הדין כנגד הצד שכנגד. למען המחשת חשיבותם של ההליכים המקדמיים (שלא ניתן למעט בחשיבותם) – לא פעם לאחר קבלת המסמכים מתברר לבעלי הדין שהם נחשפו רק לקצה האחרון הרלוונטי למחלוקת קודם להשלמתם, כך שאלמלא קיומם הייתה בידם תמונה חלקית ומזערית הנוגעת למחלוקת.
באופן אישי, משרדו של הח"מ נאלץ להתמודד לא פעם עם חברות יזמיות שסירבו לנהל הליכים מקדמיים, לרבות בהליך ת.א. 41274-05-22 רוהקר ואח' נ' ע.ע. אבו ראס- חברה לעבודות בנין ופיתוח בע"מ בו העניק בית המשפט צו גילוי מסמכים נרחב שבזכותו הועברו מסמכים רבים שחשפו את הנסיבות האמיתיות שבעקבותיהן הדירות נמסרו באיחור פראי לעומת המועד החוזי.
גם בהליך ת.א. 36211-07-22 מגן ואח' נ' אזורים בנין (1965) בע"מ – טענה הנתבעת לפטור מתשלום פיצוי בשל נגיף הקורונה, אלא שבמסמכים שהועברו על ידה לאחר שהתקבל צו גילוי מסמכים על ידי המשפט התברר כי בזמן האמת היא דחתה טענות לעיכובים בשל נגיף הקורונה.
בהליך ת.א. 41827-10-23 לבנת ואח' נ' משכן אליהו - חברה לבניה והשקעות בע"מ – סירבה הנתבעת להעביר מסמכים שנתבקשו במסגרת ההליכים ואף סירבה להעביר מסמכים שעל בסיסן נשענה חוות דעת לוחות זמנים שנערכה על ידה. דוגמה זו, מסבירה יותר מכל את פערי המידע בין הצדדים וחשיבותן של ההליכים המקדמיים.
זאת שכן, ללא המסמכים הנחוצים לבחינת טענות הנתבעת וערכת חוות דעת נגדית – אין לבעל הדין שכנגד (התובעים במקרה הרלוונטי) יכולת לעמוד על טיבה של חוות הדעת שהוגשה, לערוך חוות דעת נגדית, לבחון את טענ ות הנתבעת ולהציג בפני מומחה בית המשפט טענות המפריכות את חוות דעת הצד שכנגד.
המועד לביצוע הליכים מקדמיים ומענה לדרישות הצד שכנגד:
תקנות 56 ו- 57 לתקנות מאפשרות לבעל דין לשלוח לצד שכנגד שאלון בתוך 30 יום מעת הגשת כתב הטענות האחרון וכן מורות לצדדים להעביר באותו פרק זמן תצהיר גילוי מסמכים. בתוך 30 יום לאחר העברת תצהירי גילוי מסמכים – יעבירו הצדדים לעיון הצד שכנגד את המסמכים שאוזכרו בתצהירי גילוי המסמכים.
לפי הפסיקה, החובה להעביר תצהירי גילוי מסמכים וכן להעביר לצד שכנגד את העיון במסמכים שאוזכרו מופעלת באופן אוטומטי גם בהעדר פנייה על ידי הצד שכנגד. עוד נקבע בפסיקה כי, על בעלי הדין לבצע גילוי מלא ונרחב של המסמכים הרלוונטיים למחלוקת, לרבות מסמכים שאינם עולים בקנה אחד עם הטענות שבכתבי טענותיהם. ובמילים אחרות: לרבות מסמכים שעלולים להזיק להם.
אם ימצא כי בעל דין סירב להמציא מסמכים שלא ביושר, הסתיר מסמכים מאת הצד שכנגד ולא מילא אחר הוראות התקנות בעניין ההליכים המקדמיים – אזי שהוא מנוע מצירוף המסמך בהמשך ההליך ללא אישור מבית המשפט, מסתכן לפי הפסיק בחיוב בהוצאות ובמקרים מיוחדים גם במחיקת כתבי טענותיו.
היקפם של ההליכים המקדמיים – מה ניתן לדרוש בשאלונים ובבקשות לגילוי מסמכים:
תקנה 56(א) לתקנות קובעת כי השאלון יכלול שאלות שהן "נוגעות לעניין הנדון ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה", ואילו על בעד הדין שכנגד להשיב לשאלון בתצהיר בתוך 30 יום. בכל הקשור לגילוי מסמכים, בהליך רמ"ש (ב"ש) 67307-01-25 פלונית נ' אלמונית (נבו, 13.03.05), נקבע כי מבחן הרלוונטיות הינו המבחן העיקרי להכרעה במחלוקות הנוגעות לחשיפת מסמכים, כך:
"בבוא בית המשפט לבחון בקשה לגילוי מסמך ספציפי כאשר הצד המתבקש לגלותו מתנגד לה, השאלה המרכזית הניצבת בפניו היא שאלת הרלוונטיות של המסמך המסוים למחלוקת בין הצדדים. ברם, גם אם עלה בידי הצד המבקש גילוי המסמך לצלוח משוכה זו, לא תמה בכך מלאכת בית המשפט, ועליו לבחון אם קיימת תשתית עובדתית לכאורית המלמדת על צורך ממשי לגילוי הפרטים שבמסמך המבוקש לשם הכרעה במחלוקת בין הצדדים; אם ישנן חלופות לחשיפת המידע אשר עשויות לייתר או לצמצם את הפגיעה בזכות לפרטיות; אם הפגיעה בזכות לפרטיות היא הפגיעה המינימלית ההכרחית בנסיבות העניין; ואם יש מקום לבכר את הצורך הממשי בגילוי המסמך, על פני הפגיעה בפרטיות אשר כרוכה בגילויו".
בעל דין מסרב לנהל הליכים מקדמיים או מעביר התייחסות חלקית – מה ניתן לעשות?
במקרה בו בעל דין מסרב להשלים הליכים מקדמיים, מעביר מענה מתחמק או דוחה בקשות לעיון במסמכים – יש לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה במסגרת רשימת הבקשות ולבקש צו לגילוי מסמכים. לא פעם, בעלי דין מערימים קשיים גם לאחר שניתן צו גילוי מסמכים, כך שחל הצורך לבצע פניות נוספות לבית המשפט.
