הליכי גישור ופגישת מהו"ת

מבוא:

אפשר לסיים מחלוקות באמצעות ניהול הליך משפטי ארוך ומורכב עד לקבלת פסק דין ואפשר לבחור בפתרון סכסוכים ומחלוקת בדרכים אלטרנטיביות ולא פחות יעילות כמו גישור. העובדה שבעלי דין לא הצליחו לפתור את המחלוקת ולהימנע מהגשת תביעה אינה אומרת שעליהם לנהל מעתה הליך שלם, כך שגם במהלך ההליך המשפטי באפשרות הצדדים לפנות להליך גישור ולסיים את המחלוקת בהסכמה.

ואכן, בתי המשפט רואים בהליך הגישור כדרך יעילה ומקובלת לסיום סכסוכים, כך שהליכים משפטיים רבים בעלי הדין מופנים לפגישת מהו"ת (שעליה נרחיב בהמשך) ואף להליכי גישור בהמלצת השופטים. גם ללא הפניה מצד בית המשפט – ישנם עורכי דין (בדרך כלל בעלי ניסיון) שפונים מיוזמתם למגשר ומקדמים פתרונות למחלוקת על דרך הפשרה.

פגישת מהו"ת נחשבת לחלק מהליך הגישור, כך שמדובר בהפניה של בעלי הדין לפגישת גישור ביוזמת בית המשפט. בהתאם לתקנות – הפגישה הראשונה בין הצדדים למגשר הינה פגישת היכרות ויתר הפגישות מתקיימות בתשלום. כל מגשר מנהל את פגישת המהו"ת באופן שונה, אך מגשר בעל מחויבות גבוהה יותר ילמד את התיק לפני הפגישה ואף ינסה להביא לפתרון המחלוקת במהלכה (לעומת מגשרים שיסתפקו בהבהרת עקרונות הליך הגישור ועלויותיו).

אם כן, מהו הליך הגישור ומהם מאפייני הגישור שהופכים את ההליך לדרך מועדפת לפתרון סכסוכים:

1.      וולונטארי – ההשתתפות בהליך הגישור נעשית מתוך רצון ובהעדר מוחלט של כפיה:

הליך הגישור הינו הליך וולונטארי שהצדדים פונים אליו מרצונם החופשי, כך שלא ניתן לכפות הליך גישור על מי מהצדדים. היותו של הליך הגישור וולונטארי רותם את בעלי הדין והמגשר להצלחתו. שכן, בהעדר תחושת מחויבות, שוויון, הגינות ותום לב – יבקשו הצדדים לסיים את הליך הגישור. לא פעם, גם מגשרים יבקשו לסיים הליך גישור אם מתברר כי אחד מהצדדים מנצל אותו לרעה.

משמעות נוספת להיותו של הליך הגישור וולונטארי – הינה האפשרות של כל אחד מהצדדים לגישור לסיימו בכל עת (החופש להחליט). במילים אחרות, העובדה שבעלי דין הסכימו לפנות להליך גישור אינה אומרת שעליהם להמשיך בהליך עד שיצא "עשן לבן" ויושג הסדר פשרה. כמו כן, אין חובה להמשיך בהליך הגישור עד שיושג הסכם פשרה.. שכן, ישנם הליכי גישור שמסתיימים ללא פשרה, כך שהתיק מוחזר לבית המשפט.

2.      חיסיון וסודיות – אין לעשות שימוש במידע שמועבר במסגרת הליך הגישור:

הליך גישור יעיל ופרודוקטיבי מותנה ביכולתם של הצדדים להתנהל בחופשיות וללא חשש כי דבריהם יועלו בפני השופט בהליך המשפטי. על כן חלים על הליך הגישור כללי חיסיון וסודיות שאוסרים על הצד השני לעשות שימוש במידע ובמסמכים שהתקבלו במסגרת הליך הגישור. כללים ועקרונות אלו מובאים לידיעת בעלי הדין בשלב הראשוני ביותר של הליך הגישור, ולצד זאת מובהר להם שעליהם לקחת שלעיתים כללים אלו מופרים על ידי הצד שכנגד בחוסר תום לב.

ועם זאת, עיקרון הסודיות מקבל משתנה תוקף וחשיבות בבתי המשפט שבוחנים באופן מהותי מסמכים עליהם רשום מל"ב (מבלי לפגוע בזכויות) או במסגרת מו"מ. ועדיין, צריך להיזהר מכך שצד להליך יעשה שימוש לרעה במידע שהועבר לעיונו במסגרת המו"מ.

3.      סוגי מפגשים:

הליך גישור מאופיין בדינמיות ובמעורבות של המגשר, כך שלנוכח מאפייני הליך הגישור רשאי המגשר לקיים את הפגישות בנוכחות כלל בעלי הדין, חלק מהם ואף לקיים פגישות פרטניות עם בעל דין אחד.

4.      חובת תום הלב:

עיקרון תום הלב הוא מנשמת אפו של הליך הגישור, כך שכבר בתחילת ההליך מובהר לצדדים שעליהם לנהוג בכבוד הדדי, לאפשר שיח מכבד, לא לבצע שימוש לרעה בהליך הגישור ולא לעכב את בירור המחלוקת באמצעותו.

שלבי הליך הגישור:

1. טרום פגישה: קבלת כתבי טענות (כתב הגנה, כתב תביעה וכו'), חוות דעת וכל מסמך רלוונטי אחר.

2. הצגת שמית של הצדדים והמגשר.

3. הצגת עקרונות הליך הגישור (חיסיון, וולונטריות, תום לב, סוגי מפגשים ועוד).

4. הסבר תמציתי לגבי הסדר הפשרה, מתן תוקף של פסק דין או הסדר חסוי, האפשרות לסיים את ההליך או להמשיכו בהעדר הסדר ומשמעות ההסדר.

5. הצגת עמדות הצדדים – מתן אפשרות לצדדים "להשתחרר" מכתבי הטענות ולמקסם את המו"מ.

6. סיכום ביניים.

7. קידום פעולות גישור באמצעות שיחות משותפות ופרטניות.

8. סיכום הליך גישור ו/או ניסוח ההסכם ו/או החזרת התיק לבית משפט.

יתרונות הליך הגישור:

1. הליך מהיר, יעיל וזול.

2. מחויבות גבוהה לקיום ההסדר.

3. חיסיון וסודיות.

4. פתרונות יצירתיים.

5. הצדדים כותבים את פסק הדין.

6. קשב מוגבר לצדדים ולטענותיהם.