מומחה בית המשפט: מתי ניתן לפסול את חוות דעתו או לסטות ממסקנותיו?

באילו מקרים ניתן לפסול את חוות דעתו של מומחה בית המשפט?

כשישנה מחלוקת שבמומחיות (כמו בנושאי רפואה, הנדסה, חשבונאות, כלכלה, טכנולוגיה וכיו"ב) – תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), מורות לצדדים להוכיח טענות שבמומחיות באמצעות מומחה מטעם שמגיש את חוות דעתו.

לאחר מכן, בית המשפט ממנה מומחה מטעמו לצורך הכרעה בטענות שבמומחיות. במרבית המקרים, אחד מהצדדים לא יהיה מרוצה מחוות דעת מומחה ביהמ"ש, אך חוסר שביעות רצון אינו מהווה עילה לפסילת חוות הדעת. ואולם, ישנם מקרים בהם חוסר ההגינות, העדר מקצועיות והיקף הפגמים – זועקים לשמיים. במיוחד למקרים שכאלו, ישנה פסיקה שמתווה את הכללים לפסילת מומחה בית המשפט.

מינוי מומחה מטעם בית המשפט יכול להיעשות בשני אופנים. מומחה מוסכם אשר ניתן למנותו רק בהסכמת הצדדים ומומחה בית משפט שניתן למנותו בכל העת. הסיבה להבדל נעוץ בכך שמינוי מומחה מוסכם מונע מהצדדים לעשות שימוש בחוות הדעת שהוגשו מטעם בתיק.

רוצים לשמוע איך שני מומחי AI ניתחו את המאמר - הקשיבו:

מעמד מומחה בית המשפט:

עוד בטרם נדרש לכללים בדבר פסלות מומחה בית המשפט – חל הצורך לפרט את מעמד המומחה לפי הפסיקה. בשורה ארוכה של פסקי דין מומחה בית המשפט מוגדר כידו הארוכה של בית המשפט [ע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם חיפה (נבו, 05.03.09); ת"א ‏(‏מחוזי מרכז‏)‏ 36334-11-10 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ‏(‏נבו, 9.1.17‏)‏‏ (להלן: "עניין כלל")].

התערבות במסקנות מומחה בית המשפט:

לפי הפסיקה כי התערבות במסקנות מומחה בית המשפט תעשה רק במקרים חריגים בהם התגלה פגם היורד לשורש העניין [ת"א ‏(‏שלום עכו‏)‏ 41494-02-19 אדיקה נ' אלום - קוסטיקה בע"מ ‏(‏נבו, 1.4.26‏)‏‏ (להלן: "עניין אדיקה")]. עוד נקבע בפסיקה כי, מומחה בית המשפט זוכה למעמד מיוחד ולהגנה מיוחדת [ת"א (שלום אשד') 51755-11-20 ס' ג' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (נבו, 29.7.24)]

על כן, סטייה או התערבות בחוות הדעת תעשה במקרים חריגים בלבד [עניין כלל]. חוסר שביעות רצון של מי מהצדדים אינו מהווה עילה לפסילת חוות דעת המומחה [ת"א (שלום חי') 47770-01-13 אומנסקי נ' א. לוי השקעות ובנין בע"מ (נבו, 3.9.15)].

העילות לסטייה או התערבות בחוות דעת מומחה בית המשפט:

בית המשפט רשאי לסטות מחוות דעת המומחה במקרה של חריגה מסמכות, חוסר מקצועיות בולט, משוא פנים, פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, חוסר תום לב, מסקנה שגויה הנגזרת מן העובדות, תשתית עובדתית בלתי מהימנה, חריגה מסמכות ושגיאה גסה עד כדי היות המסקנה מופרכת [ע"מ ‏(‏מחוזי ב"ש‏)‏ 42363-03-22 ר.מ.פ.א. נכסים בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים ‏(‏נבו, 26.1.2023‏)‏‏; תאד"מ ‏(‏שלום צפת‏)‏ 43457-07-22 עולם החימום הישראלי בע"מ נ' מרים נגוא ‏(‏נבו, 19.10.24‏)‏‏].

לעומת זאת, פסילת חוות דעת מומחה בית המשפט תעשה במקרים נדירים וקיצוניים בהם "נפל פגם היורד לשורשו של עניין, ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה" [רע"א 7034/21 לוביצקי נ' דור. קי פיתוח ושיווק בע"מ (נבו, 11.11.21)].

חריגה מסמכות המובילה לסטייה מחוות הדעת:

בהליך ת"א ‏(‏מחוזי ת"א‏)‏ 35838-06-16 יצחק שטרן ושות' בע"מ נ' יער הברושים בע"מ ‏(‏נבו, 22.8.24‏)‏‏ נפסלה חוות דעת שכללה פרשנות של הסכם. שכן, המומחה אינו רשאי להכריע בשאלות משפטיות. היות שההכרעה המשפטית השפיעה באופן דרמטי על חוות הדעת – קבע בית המשפט שיש לסטות ממנה באופן מהותי.

בית המשפט עלול להתערב אם יוכח כי המומחה מטעמו חרג מסמכותו והסיק מסקנה משפטית שאינה בתחום מומחיותו [תא"מ (שלום עכו) 46308-01-19 עומר נ' אבראהים מוסטפא חאג' (נבו, 7.6.23)]. בנוסף, בית המשפט רשאי להתערב בשגיאות עובדתיות. שכן, הגדרת עובדות המקרה נמצאת בכור מחצבתו של בית המשפט.

פסילת מומחה בית משפט:

פסילת מומחה בית משפט נחשבת לסעד חריג שיש להימנע ממנו, כך שיש לבחון חלופות כמו מינוי מומחה נוסף [רע"א 19060-03-25 מ. א. ע דקל בנגב בע"מ נ' חסן מחאמיד (נבו, 13.5.25)]. אולם, מינוי מומחה נוסף יתקיים כשחוות הדעת הקיימת אינה מאפשרת למצות את הבירור המקצועי.

אי גילוי ניגוד עניינים על ידי מומחה בית המשפט:

תחילה, עם קבלת מינוי מומחה בית המשפט נדרש להגיש תצהיר ניגוד עניינים בהתאם לתקנות, ובתוך שכך לחשוף היכרות מוקדמת עם מי מהצדדים והמומחים מטעמם. אמנם, היכרות מוקדמת אינה מובילה לפסילה אוטומטית, אך על מומחה בית המשפט לפרט קשרי עבר [רע"א 846/24 רובינשטיין ב.ש. סחר ונדל"ן בע"מ נ' נציגות הבית המשותף משד' ניצה 20 נתניה ‏(‏נבו, 8.4.24‏)‏‏; עניין אדיקה].

חשש למשוא פנים על ידי מומחה בית המשפט:

בפסיקה נוספת של בית המשפט העליון צוין כי מומחה בית המשפט נחשב לזרועו הארוכה, ולכן עליו להיות אובייקטיבי ולגלות על נסיבה העלולה לצור חשש לניגוד עניינים או משוא פנים. אי גילוי נסיבות שעלולות לצור משוא פנים הובילה במספר פסקי דין לפסילת המומחה [רע"א 10957/08 ש.ח.ן כרמלי עבודות קבלניות בע"מ נ' החברה לפיתוח פתח -תקווה ‏(‏נבו, 2.4.09‏)‏‏ (להלן: "עניין כרמלי")].

קשר אישי עם מי מבעלי הדין או המומחים מטעמם:

במקרה נוסף, נקבע כי קשר עבודה רציף עם מי מבעלי הדין ומתן חוות דעת בשנה שקדמה למינוי – מונעים מהמומחה למלא את תפקידו כמומחה בית המשפט. זאת, גם אם הצדדים הסכימו לכך (עניין כרמלי). בהחלטה נוספת, בית המשפט פסל מומחה מטעמו שלא גילה בתצהיר ניגוד עניינים את קשריו עם קופת החולים. ההחלטה מדגישה שגם חשש לניגוד עניינים מצדיק פסילה [רע"א 10957/08 ש.ח.ן כרמלי עבודות קבלניות בע"מ נ' החברה לפיתוח פתח -תקווה ‏(‏נבו, 2.4.09‏)‏‏].

יחד עם זאת, בפסקי דין אחרים נפסק שעצם מתן חוות דעת לגוף מדינתי אינה מהווה עילה לפסילה, כך שש להוכיח חשש ממשי לפגיעה בזכויות [ת"א ‏(‏שלום רמ'‏)‏ 9337-07-23 פלוני נ' מרכז רפואי ברזילי ‏(‏נבו, 7.3.25‏)‏‏].

פסיקה זו, ופסקי דין נוספים שמתווספים אליה – ממחישים את חוסר האחידות בפסיקה ואת הצורך לבחון את עוצמת הזיקה, תכיפותה, סמיכות הזמנים, היקף הקשרים, קשר אישי או רציף וזיקה קרובה ומהותית [ת"א (מחוזי ת"א) 5451-10-19 ברוטשילד בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו (נבו, 20.11.24); ת"א (שלום הרצ') 42817-09-22 רג'ואן נ' המשרד לאיכות הסביבה (נבו, 26.11.24)].

חשיפת המומחה לחוות דעת של  צד אחד בלבד:

מומחה בית המשפט שנתן את חוות דעתו בהסתמך על חוות דעת של בעל דין אחד ומבלי שנבחנה על ידו חוות דעת של הצד שכנגד – עלול להיחשב כמי שגרם לפגם היורד לשורש העניין שלא ניתן לתקנו [רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית ‏(‏נבו, 3.5.18‏)‏‏]. אולם, יש להבדיל בין מומחה שדילג על חוות דעת קיימת של בעל דין בתיק לעומת מומחה שלא עיין בכל המסמכים שהועברו לעיונו. שכן, המקרה השני אינו מהווה פגם היורד לשורש העניין שלא ניתן לתקן.

פגמים מצטברים:

לפעמים, פגם אחד שהתגלה אינו מצדיק פסילת מומחה בית משפט, אך הצטברות הפגמים יוצרים כשל משמעותי שאינו ניתן לריפוי. בפסיקה של בית המשפט העליון – נקבע כי מומחה שהועבר אליו חומר באופן חד צדדי, שלא העביר את החומר לצד שכנגד, שהוא הסתמך על אותו חומר שהועבר באופן חד צדדי, לא גילה קשר קודם עם מומחה הצד שכנגד – יצר פגם בלתי ניתן לתיקון [רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית ‏(‏נבו, 31.1.11‏)‏‏].

הסתמכות על מומחה אחר:

העתקת חוות דעת של מומחה אחר, הסתמכות על ממצאים של מומחה אחר באופן אוטומטי והעדר בדיקות מצד המומחה עלולים להוות פגם מהותי הפוגע בשיקול הדעת של העצמאי של המומחה. בשל כך, לא מדובר בפגם הניתן לריפוי [ת"א ‏(‏שלום הרצליה‏)‏ 48353-11-22 פלוני נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ‏(‏נבו, 28.4.24‏)‏‏].

כך למשל, בהליך רע"א 7265/95 גלדשטיין נ' בראל (נבו, 25.11.96) נקבע כי על המומחה להוציא חוות דעת שהיא פרי מומחיותו – גם אימוץ מסקנות של מומחים אחרים חייב להיעשות לאחר שהן עברו ב- "כור מומחיותו".

הסתמכות על תשתית עובדתית חלקית ללא בדיקה כלל מסמכי הצדדים:

מומחה בית המשפט נדרש לעיין בכל המסמכים שהועברו לעיונו על ידי הצדדים (במיוחד בחוות דעת), לנתח אותם ולחוות את דעתו לאחר שמלוא טענות הצדדים נבחנו על ידו. גם בעניין זה קיימת חוסר אחידות בפסיקה – אך ישנם לא מעט מקרים בהם בית המשפט פסל מומחה שביסס את חוות דעתו על תשתית עובדתית חלקית. כן נקבע כי שאלות הבהרה או חקירה אינן מרפאות את הפגם [ת"א ‏(‏מחוזי ת"א‏)‏ 7624-02-20 אלטרמן ואח' נ' קיבוץ שמיר ‏(‏נבו, 13.12.23‏)‏‏].

בדומה לכך, גם בהליך ת"א ‏(‏שלום אשד'‏)‏ 37767-10-18 בן איון נ' עץ הדעת נגרות בע"מ ‏(‏נבו, 31.12.20‏)‏‏, נפסלה חוות דעת מומחה שלא נשענה על בדיקות ומדידות עצמאיות ותחת זאת אימץ נתוני צד אחד על בסיס התרשמותו מאמינות נציגו.

חריגה מסמכות:

חריגה מסמכות מוכרת כפגם הניתן לריפוי, אך גם כפגם שעלול להוביל להתערבות חלקית או לפסילת המומחה. בהליך ת"א ‏(‏מחוזי נצ'‏)‏ 1960-06-22 זוהא נ' בית חולים הצרפתי ‏(‏נבו, 12.5.24‏)‏‏‏‏, קבע בית המשפט כי ייתכן ושהחריגה מסמכות השפיעה על חוות הדעת כולה, ומשכך פגם זה אינו ניתן לריפוי.

בהתאם לכך, גם בהליך תמ"ש ‏(ב"ש‏)‏ 38016-07-14 י.ז נ' האפוטרופוס הכללי במחוז דרום ‏(‏נבו, 13.3.16‏)‏‏ - פסל בית המשפט לענייני משפחה חוות דעת שהוכרעו בה סוגיות משפטיות ועובדתיות שהיו מסורות לבית המשפט.

תשתית עובדתית רעועה:

חוות דעת מורכבת משני חלקים – חלק עובדתי ו- חלק שבסברא (מסקנות). לפי הפסיקה, חוות דעת שנשענת על תשתית עובדתית רעועה עלולה לאבד ממשקלה. ואכן, גם בפסיקה נקבע כי ריבוי של פגמים עלול למנוע מבית המשפט להסתמך על חוות הדעת [בש"א ‏(‏מחוזי ירושלים‏)‏ 4261/05 מדינת ישראל משרד הבטחון נ' אחמד מחמוד אבו עודה ‏(‏נבו, 8.2.06‏)‏‏].

המחשת הקושי בסטייה או התערבות בחוות דעת מומחה בית המשפט:

משרד עו"ד כפיר חיון עוסק בייצוג בתביעות מורכבות בתחום האזרחי, ובייחוד בתחום הנדל"ן. על כן, בתביעות רבות שמנוהלות על ידי משרדנו ממנים בתי המשפט מומחים מטעמו שיכריעו במחלוקות הנוגעות לליקויי בנייה, לוחות זמנים, מדידה, שמאות, ירידת ערך, כישלון תמורה, חשבונאות ועוד.

היקף העבודה הרב של המשרד בנושאים הקשורים למומחיות מעניק למשרדנו ניסיון מוכח בבחינת חוות דעת; ניתוח וביקורת על מסקנות עובדתיות ומסקנות שבסברא; ניסיון עשיר בחקירת מומחים ותרגום של תוצאות החקירה לטענות בסיכומים.

ויחד עם זאת, מן הראוי לציין כי המקרים בהם בתי המשפט מתערבים במסקנות המומחה או פוסלים את חוות דעתו – מתרחשים לעיתים רחוקות ביותר. שלא לומר נדירים. חקירת מומחה היא צעד מתבקש, אך יש להיערך אליה בהתאם ויש להתאים ציפיות לפסיקה הרווחת, לפרקטיקה ולא פחות חשוב – לסטטיסטיקה.

להלן מספר דוגמאות שממחישות עד כמה קשה לגרום לבית המשפט לסטות ממסקנות מומחה בית המשפט. בהליך שהתנהל אצל המפקחת על הבתים המשותפים ברחובות 3/9/2023 דוטיש ואח' נ' זק ואח' – נחקר מומחה בית המשפט על ידנו.

במסגרת חקירת המומחה הוכח כי טענתו להוכחת זרם המים לא נעשתה באמצעות המכשור המתאים. כמו כן, המומחה טען בתחילה שהוא ירד עם סולם לתחתית בור כדי לבחון כשל שגרם לבעיות רטיבות, אך לאחר שהוא עומת עם תיעוד מזמן אמת הוא הודה שבדק מרחוק.

כמו כן, הוכח כי המומחה נעזר באנשי מקצוע מטעמו לצורך קבלת מפרט עבודות בתחום האיטום, אלא שבניגוד להצהרתו הם לא הגיעו כדי לחוות את דעתם באופן אובייקטיבי. כך שהם הגיעו כדי להעביר הצעת מחיר בתקווה שבעלי הדירות ישכרו את שירותם לביצוע העבודה. עוד הוכח כי אותו בעל מקצוע סירב להעביר את הצעת המחיר משום שהוא הרגיש שניסיונו מנוצל ללא תמורה הולמת (מבלי שהוא מקבל את העבודה). על כן, הוכח כי המומחה שכר איש מקצוע אחר שהעביר הצעת מחיר שונה מזו של המומחה הראשון. לבסוף, הוכח כי המומחה העתיק את הצעת המחיר לתוך חוות הדעת והגדיר אותה כמפרט עבודות.

על שאף שהוכח כי המומחה לא ביצע בדיקות כפי שטען, לא נעזר במכשור המתאים, הציג הצעת מחיר כמפרט עבודות, נעזר באנשי מקצוע כדי לפצות על חוסר ניסיונו (לטענת איש המקצוע שסירב להעביר לעיונו את הצעת המחיר) ושהוא העתיק את הצעת המחיר לתוך חוות הדעת – חוות דעתו לא נפסלה. המפקחת על המקרקעין לא דנה בטענות ודחתה את הטענות באמצעות התייחסות כללית ובלתי מפורטת.

בהליך ת"א (פתח תקוה) 1336-03-21 יוסביץ ואח' נ' רודן קורפ בע"מ (נבו, 02.12.24), חקרנו מומחה בתחום שמאות מקרקעין והנדסה אזרחית (ליקויי בנייה). במסגרת חקירה, נדרש המומחה להסביר את הפער שבין שטח הדירות לפי חוות דעת לעומת השטח המופיע בהיתרי הבנייה. כמו כן, הוכח כי העד השווה דירה עם שני כיווני לדירות עם שלושה כיווני אוויר או לדירות פנטהאוז.

כדי להימנע מהקטנת שווי דמי השכירות לפי 1 מ"ר (שכן, דירות פנטהאוז גדולות יותר) – הוכח כי המומחה חישב את דמי השכירות לפי חדר. בנוסף, הוכח כי המומחה לקח בחישוב דמי השכירות דירה שטרם התקבל לגביה טופס 4 (כך שלא היה ניתן להשכירה). גם במקרה הזה, פסק הדין לא דן בגופן של טענות כנגד חוות דעת המומחה, אלא בהפניה לפסיקה לפיה בית המשפט ממעט להתערב במסקנותיו.

אולם, גם במקרה דנן בית המשפט לא התערב בחוות דעת המומחה. זאת למרות שהמומחה נשאל בחקירתו על אי התאמות רבות.

הדוגמאות שפורטו לעיל מעידות על חוסר הצלחה כדי לשקף לקורא את הפרקטיקה הנהוגה, הקשיים הקיימים ואחוזי ההצלחה. לצד הדוגמאות שצוינו לעיל ישנם מקרים בהם בתי המשפט קיבלו חלק מטענותינו [כמו בהליכים ת"א 39549-08-20 חפץ ואח' נ' שתית חיזוק מבנים בע"מ (נבו, 30.04.26), ת.א (נצ') 689/19 סלומון רוי נ' אהרון אסתר (נבו, 20.10.21) ועוד].

סיכום:

מיותר לציין כי המקרים שתוארו במאמר זה מהווים רשימה חלקית של עילות פסילה. כך שיש לבחון כל מקרה לגופו, לבחון את טענות הפסילה למבנים שנקבעו בפסיקה, לאתר כמה שיותר מקרים דומים, לבחון מקרים בהם בתי המשפט דחו או אישרו בקשות, להציג את הטענות באופן יסודי ומקיף.