top of page

שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט בתביעות ליקויי בנייה

8.12.21

פורסם בתאריך:

11.1.22

עודכן בתאריך:

בתי המשפט נוטים לאמץ את מסקנותיו של המומחה המוסכם, אלא אם התגלה בהן פגם הבולט לעין. שאלות ההברה נועדו להבהיר חלקים לא ברורים, לסלק סתירות ולהוסיף פרשנות שלא הושלמה. ויתור על שאלות הבהרה או ניסוח שאלות שאינן מתאימות לשלב זה – עלול למנוע מבעל הדין לקבל מידע שחשוב להמשך תביעתו ולשמירה על זכויותיו.


התחייבויות של יזמים וקבלנים כלפי רוכשי דירות לא מסתיימות עם מסירת הדירה לידי הרוכשים, אלא שהן נמשכות חודשים ואף שנים רבות לאחר מכן. מסיבה זו, חוזים לרכישת דירה מקבלן מוגדרים כהסכמים ארוכי טווח שמימושם מתבצע במשך שנים רבות.


הקדמת מילין – אחריותו של היזם לתקן ליקויים:

אחת מן ההתחייבויות המהותיות והחשובות ביותר שחלות על יזמים במסגרת אותה התקשרות ארוכת טווח נוגעת לתיקון ליקויי בנייה שהתגלו במהלך תקופת הבדק.


חובתו של היזם לתקן ליקויי בנייה מוסדרת (במרבית המקרים) בהסכם המכר. אולם המקור הנורמטיבי שמטיל על היזם חובה לתקן ליקויים, לבנות לפי התקן הישראלי הקיים, ללא חריגות וסטיות מעבר לאלו שמותר על פי המפרט הטכני ואת משכה של תקופות הבדק – מעוגן בחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר דירות").


כפי שצוין בשורה של מאמרים שהועלו לאתר זה בקשר לליקויי בנייה – בפרויקטים ודירות רבים מתגלים ליקויים וכשלים לאחר מסירת הדירה, ובלא מעט מקרים אי תיקון הליקויים או ניסיונות תיקון כושלים יוצרים מחלוקות מורכבות בין הרוכשים לבין היזם.


באופן כללי, אפשר לומר שלמחלוקות הנוגעות לליקויי בנייה ואי התאמות יש מסלול (כמעט) זהה או לכל הפחות נקודות ציון משותפות שיש לעבור דרכן ככול שהמחלוקת מעמיקה. ראשית, חל הצורך להכין דו"ח בדק מקצועי ומקיף – זהו הבסיס לגילוי היקף הליקויים והדרכים לתיקונן (כפי שנראה בהמשך, דו"ח הבדק יצורף בהמשך כנספח מהותי בכתב התביעה שיסווג כחוות דעת מומחה).


בהמשך, חל הצורך לעדכן את היזם בדבר הליקויים שהתגלו בדירה (או ברכוש המשותף) ולדרוש את תיקונם במהלך תקופת הבדק לפי חומרתם ודחיפות תיקונם. באם היזם מסרב לתקן את הליקויים מתכחש לקיומם או שאינו מצליח לתקנם – חל הצורך להוציא מכתב דרישה לתיקון הליקויים או מכתב התראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים במידת הצורך.

שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט בתביעות ליקויי בנייה

1. מינוי מומחה מטעם בית המשפט:

מטבע הדברים, אי תיקון הליקויים שצוינו בדו"ח הבדק חרף העובדה שנשלח מכתב התראה מנוסח היטב – מוביל להגשת תביעה, וכן לעריכת חוות דעת נגדית מטעם היזם (בהיותו נתבע) שבמרבית המקרים גורסת כי אין בכלל ליקויים או שיש ליקויים שעלות תיקונם נמדדת במאות ₪. זוהי פרקטיקה ידועה.


חשוב לציין כי, בשורה של פסקי דין נקבע כי קבלן אשר "מעוניין" לתקן את הליקויים, אך מצרף חוות דעת שמתעלמת ממרבית הליקויים, ייראה כמי שוויתר על זכותו לתקן את הליקויים [ע"א (חיפה) 60451-12-20 שתית בע"מ נ' דני רכלין(פורסם בנבו, 07.03.2021)].


למעט מקרים חריגים, פער בין חוות הדעת של הרוכש (התובע) לבין חוות הדעת של היזם (הנתבע) יוביל למינוי מומחה מוסכם או למינוי מטעם בית המשפט.


בתי המשפט נוהגים למנות מומחה מטעמם (שמכונה גם: "מומחה מטעם בית משפט" או "מומחה מוסכם" – זאת חרף ההבדלים הקיימים בין המושגים הללו), כאשר חל הצורך להכריע בנושאים הקשורים למומחיות.


בהתאם לכך, בתי המשפט נוהגים למנות מומחים כאשר מתגלעות מחלוקות ביחס לליקויי בנייה, אי התאמות, פגמים, כשלים, ירידת ערך, תיקון נזקים ועלות תיקונם. להלן מספר נקודות חשובות ביחס למומחה, חוות דעת ומינוי מומחה מטעם בית המשפט.


  • לפי תקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), מומחה מוגדר כ- "מי שמוכר כמומחה לפי כל דין ובאין דין כאמור, בעל ניסיון וידע בעניין שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע, למעט בעניין שבמשפט שאינו דין זר".

  • לפי תקנה 87(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי – "רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט".

  • כלומר, בעל דין שמעוניין להוכיח טענות בדבר ליקויי בנייה נדרש להגיש חוות דעת מתאימה לצורך הוכחת טענותיו.

  • לפי תקנה 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי – "בית המשפט רשאי בכל עת למנות מטעמו מומחה, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעניין שבמומחיות, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד".


2. שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט:

לפי תקנה 91(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, בעל דין רשאי לשלוח למומחה מטעם בית המשפט שאלות הבהרה בתוך 14 יום ממועד קבלת חוות הדעת, ואילו המומחה המוסכם נדרש לענות עליהם בתוך 30 יום, כמפורט להלן:


"בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו, לא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת חוות הדעת; המומחה ישיב על שאלות ההבהרה בתוך שלושים ימים ממועד קבלת החלטת בית המשפט ויראו את תשובותיו כחלק בלתי נפרד מחוות דעתו."


לשאלות ההברה יש חשיבות רבה על בירור המחלוקת בתביעה ועל יכולתו של צד להתמודד עם דחייה או קבלה חלקית של טענותיו. בלא מעט החלטות בתי המשפט נוהגים להדגיש את ההבדל בין שאלות הבהרה לבין חקירה נגדית, כך:


"על מנת למנוע סרבול ובקשות מיותרות מוזכר לצדדים ההבדל בין שאלות הבהרה לחקירה נגדית (ראו למשל רע"א 1017/01 אלבטרוניקס בע"מ נ' אילן בר (8.5.2001); ע"א 107/88 שירלי כהן רז נ' פרידה לאף (פ"ד מד(1) 857 (25.3.1990) ועוד).

תא"מ (נתנ') 76347-12-19 סונדוס נ' שמילוביץ (נבו 05.09.2021(


3. ההבדל בין שאלות הבהרה לחקירה של המומחה מטעם בית המשפט:

כפי שנראה בהמשך, בתי המשפט מאזכרים פעמים רבות את פסקי הדין שצוינו בהחלטה הנ"ל, ואף מדגישים את ההבדל שבין שאלות הבהרה לבין שאלות של חקירה נגדית, כדלהלן:


"שאלות הבהרה נועדו להבהיר עניין סתום בחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט, להסביר סתירה לכאורית שקיימת בה, לסלק דו-משמעות אפשרית בהבנתה או לפרש מסקנות אשר לא פורשו בה די הצורך. שאלות הבהרה אינן אמצעי שעשוי לשמש לשם קעקוע חוות-הדעת או השגה עליה, אף אינן מכשיר לבחינת מומחיות המומחה ואמינותו [בש"א (מח' י-ם) 4477/08 (