שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט בתביעות ליקויי בנייה

8.12.21

פורסם בתאריך:

11.1.22

עודכן בתאריך:

בתי המשפט נוטים לאמץ את מסקנותיו של המומחה המוסכם, אלא אם התגלה בהן פגם הבולט לעין. שאלות ההברה נועדו להבהיר חלקים לא ברורים, לסלק סתירות ולהוסיף פרשנות שלא הושלמה. ויתור על שאלות הבהרה או ניסוח שאלות שאינן מתאימות לשלב זה – עלול למנוע מבעל הדין לקבל מידע שחשוב להמשך תביעתו ולשמירה על זכויותיו.


התחייבויות של יזמים וקבלנים כלפי רוכשי דירות לא מסתיימות עם מסירת הדירה לידי הרוכשים, אלא שהן נמשכות חודשים ואף שנים רבות לאחר מכן. מסיבה זו, חוזים לרכישת דירה מקבלן מוגדרים כהסכמים ארוכי טווח שמימושם מתבצע במשך שנים רבות.


הקדמת מילין – אחריותו של היזם לתקן ליקויים:

אחת מן ההתחייבויות המהותיות והחשובות ביותר שחלות על יזמים במסגרת אותה התקשרות ארוכת טווח נוגעת לתיקון ליקויי בנייה שהתגלו במהלך תקופת הבדק.


חובתו של היזם לתקן ליקויי בנייה מוסדרת (במרבית המקרים) בהסכם המכר. אולם המקור הנורמטיבי שמטיל על היזם חובה לתקן ליקויים, לבנות לפי התקן הישראלי הקיים, ללא חריגות וסטיות מעבר לאלו שמותר על פי המפרט הטכני ואת משכה של תקופות הבדק – מעוגן בחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר דירות").


כפי שצוין בשורה של מאמרים שהועלו לאתר זה בקשר לליקויי בנייה – בפרויקטים ודירות רבים מתגלים ליקויים וכשלים לאחר מסירת הדירה, ובלא מעט מקרים אי תיקון הליקויים או ניסיונות תיקון כושלים יוצרים מחלוקות מורכבות בין הרוכשים לבין היזם.


באופן כללי, אפשר לומר שלמחלוקות הנוגעות לליקויי בנייה ואי התאמות יש מסלול (כמעט) זהה או לכל הפחות נקודות ציון משותפות שיש לעבור דרכן ככול שהמחלוקת מעמיקה. ראשית, חל הצורך להכין דו"ח בדק מקצועי ומקיף – זהו הבסיס לגילוי היקף הליקויים והדרכים לתיקונן (כפי שנראה בהמשך, דו"ח הבדק יצורף בהמשך כנספח מהותי בכתב התביעה שיסווג כחוות דעת מומחה).


בהמשך, חל הצורך לעדכן את היזם בדבר הליקויים שהתגלו בדירה (או ברכוש המשותף) ולדרוש את תיקונם במהלך תקופת הבדק לפי חומרתם ודחיפות תיקונם. באם היזם מסרב לתקן את הליקויים מתכחש לקיומם או שאינו מצליח לתקנם – חל הצורך להוציא מכתב דרישה לתיקון הליקויים או מכתב התראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים במידת הצורך.

שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט בתביעות ליקויי בנייה

1. מינוי מומחה מטעם בית המשפט:

מטבע הדברים, אי תיקון הליקויים שצוינו בדו"ח הבדק חרף העובדה שנשלח מכתב התראה מנוסח היטב – מוביל להגשת תביעה, וכן לעריכת חוות דעת נגדית מטעם היזם (בהיותו נתבע) שבמרבית המקרים גורסת כי אין בכלל ליקויים או שיש ליקויים שעלות תיקונם נמדדת במאות ₪. זוהי פרקטיקה ידועה.


חשוב לציין כי, בשורה של פסקי דין נקבע כי קבלן אשר "מעוניין" לתקן את הליקויים, אך מצרף חוות דעת שמתעלמת ממרבית הליקויים, ייראה כמי שוויתר על זכותו לתקן את הליקויים [ע"א (חיפה) 60451-12-20 שתית בע"מ נ' דני רכלין(פורסם בנבו, 07.03.2021)].


למעט מקרים חריגים, פער בין חוות הדעת של הרוכש (התובע) לבין חוות הדעת של היזם (הנתבע) יוביל למינוי מומחה מוסכם או למינוי מטעם בית המשפט.


בתי המשפט נוהגים למנות מומחה מטעמם (שמכונה גם: "מומחה מטעם בית משפט" או "מומחה מוסכם" – זאת חרף ההבדלים הקיימים בין המושגים הללו), כאשר חל הצורך להכריע בנושאים הקשורים למומחיות.


בהתאם לכך, בתי המשפט נוהגים למנות מומחים כאשר מתגלעות מחלוקות ביחס לליקויי בנייה, אי התאמות, פגמים, כשלים, ירידת ערך, תיקון נזקים ועלות תיקונם. להלן מספר נקודות חשובות ביחס למומחה, חוות דעת ומינוי מומחה מטעם בית המשפט.


  • לפי תקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), מומחה מוגדר כ- "מי שמוכר כמומחה לפי כל דין ובאין דין כאמור, בעל ניסיון וידע בעניין שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע, למעט בעניין שבמשפט שאינו דין זר".

  • לפי תקנה 87(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי – "רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט".

  • כלומר, בעל דין שמעוניין להוכיח טענות בדבר ליקויי בנייה נדרש להגיש חוות דעת מתאימה לצורך הוכחת טענותיו.

  • לפי תקנה 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי – "בית המשפט רשאי בכל עת למנות מטעמו מומחה, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעניין שבמומחיות, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד".


2. שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט:

לפי תקנה 91(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, בעל דין רשאי לשלוח למומחה מטעם בית המשפט שאלות הבהרה בתוך 14 יום ממועד קבלת חוות הדעת, ואילו המומחה המוסכם נדרש לענות עליהם בתוך 30 יום, כמפורט להלן:


"בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו, לא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת חוות הדעת; המומחה ישיב על שאלות ההבהרה בתוך שלושים ימים ממועד קבלת החלטת בית המשפט ויראו את תשובותיו כחלק בלתי נפרד מחוות דעתו."


לשאלות ההברה יש חשיבות רבה על בירור המחלוקת בתביעה ועל יכולתו של צד להתמודד עם דחייה או קבלה חלקית של טענותיו. בלא מעט החלטות בתי המשפט נוהגים להדגיש את ההבדל בין שאלות הבהרה לבין חקירה נגדית, כך:


"על מנת למנוע סרבול ובקשות מיותרות מוזכר לצדדים ההבדל בין שאלות הבהרה לחקירה נגדית (ראו למשל רע"א 1017/01 אלבטרוניקס בע"מ נ' אילן בר (8.5.2001); ע"א 107/88 שירלי כהן רז נ' פרידה לאף (פ"ד מד(1) 857 (25.3.1990) ועוד).

תא"מ (נתנ') 76347-12-19 סונדוס נ' שמילוביץ (נבו 05.09.2021(


3. ההבדל בין שאלות הבהרה לחקירה של המומחה מטעם בית המשפט:

כפי שנראה בהמשך, בתי המשפט מאזכרים פעמים רבות את פסקי הדין שצוינו בהחלטה הנ"ל, ואף מדגישים את ההבדל שבין שאלות הבהרה לבין שאלות של חקירה נגדית, כדלהלן:


"שאלות הבהרה נועדו להבהיר עניין סתום בחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט, להסביר סתירה לכאורית שקיימת בה, לסלק דו-משמעות אפשרית בהבנתה או לפרש מסקנות אשר לא פורשו בה די הצורך. שאלות הבהרה אינן אמצעי שעשוי לשמש לשם קעקוע חוות-הדעת או השגה עליה, אף אינן מכשיר לבחינת מומחיות המומחה ואמינותו [בש"א (מח' י-ם) 4477/08 (ת"א 8182/06) 'הפול' המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' צפניק וההפניות שם (2008); ר' גם ע"א 107/88 כהן נ' לאף, פ"ד מד(1) 857, 862 (1990), בר"ע (מח' ב"ש) 124/92 עוואד נ' עשור (1992)]. שאלה שמטרתה לקבוע 'ממצא נוח' לשואל היא שאלה שיש להפנותה בחקירה נגדית [(המ' (של' ב"ש) 858/88 הרוש נ' הרוש (1988)]."

בדומה לכך, בהליך ת"א (שלום נצ') 56235-05-19 מנורה מבטחים לביטוח בע"מ נ' פלוני (נבו 14.07.2021), בית המשפט הטעים את ההבדל שבין שאלות הבהרה לבין חקירה של המומחה:


.. "שאלות הבהרה" כשמן כן הן: הן מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחוות הדעת. כך, למשל, אם מומחה קובע דרגת נכות באחוז מסוים, ללא שיציין או יפרט מה הפגם שמצא אצל הנבדק - יש מקום לבקשו שיבהיר, על סמך מה קבע מה שקבע; ובדומה לזה קביעות שבחוות הדעת שמבקשים להבהירן, וניתן לעשות כן על-ידי שאלות המופנות בכתב אל המומחה.
"חקירה" של המומחה, לעומת זאת, מיועדת לחקרו גם, למשל, על מידת האובייקטיביות שלו או על קשריו עם מי מהצדדים. היא מיועדת גם להוכחת חוסר מיומנותו או מהימנותו וכן להצגת עובדות לפניו וחקירתו בעניינים אחרים, אשר אינם בגדר הבהרה לחוות-דעתו ... " (ראו ע"א 107/88 כהן רז נ' לאף, פ"ד מד(1) 857 (25.3.1990))

4. היקף השאלות – מומלץ שלא לשלוח מספר עצום ומופרז של שאלות למומחה מטעם בית המשפט:

אמנם, התקנות אינן מגבילות את מספר והיקף השאלות שניתן לשלוח למומחה מטעם בית המשפט, אולם בית המשפט רשאי להגביל את מספר השאלות. אלא שבמרבית המקרים אין מגבלה על כך.


בהליך בש"א (מחוזי ת"א) 15693/09 המרכז לבריאות העין בע"מ נ' אייל פריגת (נבו 30.09.2009), ניתנה התייחסות למקרה בו נשלחו כ- 100 שאלות הבהרה ביחס לחוות דעת שמשתרעת על פני 2 עמודים בלבד, כך:


"תובע שלח למומחה כ- 100 "שאלות הבהרה", וצודקים המבקשים באומרם כי "די בעצם העובדה שלמומחה הופנו מספר עצום של שאלות כדי להסיק שלא מדובר בשאלות שמטרתן להבהיר את הסתום בחוות הדעת, אלא מדובר בשאלות שמקומן בחקירה נגדית, ומטרתן להתפלמס עם המומחה, לנסות לקעקע את חוות דעתו או להניע את המומחה לשנות את האמור בחוות דעתו....". למקרא "שאלות ההבהרה" שנשלחו למומחה אין מנוס מהמסקנה כי מדובר בנסיון ליצור חוות דעת חדשה, בבחינת יש מאין, שתיבנה באמצעות התשובות לשאלות ההבהרה, ובית המשפט אינו יכול להרשות זאת. זאת ועוד, ממקרא "שאלות ההבהרה" עולה כי התובע אינו מבקש להבהיר את הסתום או את הטעון הבהרה, אלא מנסה להשפיע על המומחה לשנות את מסקנותיו, דבר שלא ניתן לעשות בדרך של משלוח "שאלות הבהרה".

5. הגישה של בתי המשפט לשאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט:

מעיון בפסק הדין שניתן בהליך ת"א (שלום י-ם) 51862-05-19 פלוני נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (נבו, 04.08.2021), עולות שתי המסקנות הבאות:

  • יש לתת פרשנות רחבה למונח שאלות הבהרה.

  • בתי המשפט תומכים בשליחת שאלות הבהרה למומחה המוסכם.

  • שליחת שאלות הבהרה לא מהווה תנאי לחקירת המומחה המוסכם.

" מגמה בפסיקת בתי המשפט היא להשתדל למצות את האפשרות של משלוח שאלות הבהרה בטרם יוזמן מומחה לחקירה נגדית בבית המשפט. בית המשפט העליון עמד על כך שהמגמה למנוע הזמנת מומחה לחקירה היא מגמה רצויה. (עם זאת יש לציין שהובהר לא אחת שמשלוח שאלות הבהרה איננו תנאי לחקירת המומחה בבית המשפט והדבר לא תלוי אחד בשני. הזכות לחקור את המומחה היא זכות עצמאית ונפרדת וקיימת לבעלי הדין אף אם לא שלחו שאלות הבהרה למומחה קודם לכן. את המגמה הרצויה לחסוך זימון מיותר של מומחה לחקירה נגדית ניתן להשיג בדרכים נוספות ומגוונות, כמו למשל פסיקת הוצאות במקרים המתאימים לכך".

  • באופן דומה, בהליך ת"א (שלום עפ') 31079-11-09 דוד מזרחי נ' לוין את דנילוף בע"מ (נבו 16.07.2013), בית המשפט חזר על ההבדל בין שאלות הברה לבין חקירה נגדית, ואף הדגיש את הצורך לתת פרשנות רחבה למונח "שאלות הבהרה", כך:

"קיימים רבדים שונים בבתי המשפט לדרגותיהם באשר למשמעות שיש ליתן לשאלות הבהרה ככאלה. ניתן להציג למומחה במסגרת שאלות הבהרה כל שאלה שיש בה כדי להבהיר את האמור בחוות הדעת, בבחינת השלמה לחוות הדעת, ובלבד שהשאלות שתוצגנה נוגעות לחלק מהותי של חוות הדעת ונובעת ממנה. כך למשל קבע בית המשפט: 'העולה מן המקובץ, מטרתן של שאלות ההבהרה הינה להבהיר סתומות בחוות דעת המומחה, להסביר סתירה שבה, לסילוק דו-משמעויות בהבנה ולפרש מסקנות שלא פורשו די צרכן [...]. על שאלות ההבהרה להיות רלוונטיות ונובעות מחוות הדעת, זאת להבדיל מחקירת המומחה, אל להן להיות טורדניות ואין לנסות באמצעותן לקעקע חוות דעת המומחה, לרבות בחינת מידת מומחיותו של המומחה ומהימנותו [...]. המגמה המסתמנת בפסיקה היא לתת פרשנות רחבה לשאלות הבהרה וזאת משיקולים מעשיים, על מנת לחסוך זמן ועל מנת לחסוך את זימונו של המומחה להעיד בביהמ"ש [...]. אך גם זאת בגבול ההיגיון, שיקול הדעת ובחינה עניינית, מידתית וראויה של שאלות ההבהרה ומטרתן. כעולה מן האמור לעיל, יש לקרוא 'הבהרה' בלשון אדם סביר, ומקום בו חוות הדעת מצריכה הבהרה תותר השאלה שיש בה לא פעם גם קידום עניינים השנויים במחלוקת ואף מניעת חקירה נגדית לעתיד לבוא. שאלות הבהרה נועדו לבאר סמטאות לא נהירות בחוות הדעת [...]" (הדגשה הוספה – ש.נ.) (ראו והשוו: ת"א (מח'-נצ') 1175/04 יוסף לוי נ' מדינת ישראל (23.11.06)).

6. שאלות שאין לראות בהן כשאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט:

כפי שעולה מהאמור לעיל, בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה לשאלות הבהרה, מכירים בחשיבותן וביכולתן לייתר חקירה של המומחה מטעם בית המשפט ותומכים במיצוי זכותו של בעל דין למצות את שלב השאלות.


מנגד, בהחלטות רבות בתי המשפט מזכירים לצדדים להימנע משאלות שמתאימות לחקירה של המומחה המסוכם ושאינן חוסות תחת שאלות המאופיינות כשאלות הבהרה.


בהליך ת"א (נצרת) 1175-04 לוי נ' מ"י משרד הבריאות מחוז צפון (פורסם בנבו, 23.11.2006), הועלו שורה של שאלות שלא יראו כשאלות הבהרה:

"מכל מקום, שאלות 'הבהרה' שמטרתן בחינת מומחיותו של המומחה פסולות בתור שכאלה. בית המשפט גם לא יתר שאלות בעלות אופי קנטרני, טורדני או שמטרתן 'שיג-ושיח' וניגוח חוות הדעת המומחה, אפילו ניתן לעשות זאת במסגרת חקירת המומחה בבית המשפט.

...

אוסיף גם זאת: שאלות הבהרה אינן צריכות להתיחס אך ורק למה שנכתב בחוות הדעת, והן כשרות להצגה למומחה אם יש בהן כדי להבהיר את חוות הדעת, בחינת השלמה לחוות הדעת, ובלבד שהשאלה נוגעת לחלק מהותי של חוות הדעת ונובעת ממנה.
ועוד זאת: בחקירה בבית המשפט, רשאי צד להוציא מפי המומחה תשובות שיש בהן כדי לקעקע את יסודות חוות הדעת, אף אם הן חורגות ממסגרתה, הכל כדי לסייע לבעל הדין ולעמדתו, לרבות מהימנות המומחה והצד האחר, ומיומנות המומחה. אולם, לא זו תכלית שאלות ההבהרה שאין הן באות אלא להבהיר סתומות בחוות הדעת, להסביר סתירה שבה, לסלק דו-משמעויות בהבנה ולפרש מסקנות שלא פורשו די צרכן...

...

לסיכום, שאלות ההבהרה צריכות להיות רלוונטיות ומטרתן להבהיר סתומות וסתירות שבחוות הדעת, להבדיל מחקירה נגדית, ואל להן להיות טורדניות ומנגחות במטרה לפגוע במהימנותו ובמיומנותו של המומחה או להצגת עובדות שלא עמדו לפניו. מקומם של כל אלה, אם בכלל, היא בחקירה נגדית.

...

אין לצמצם, איפוא, את יכולתו של בעל דין לפנות למומחה בשאלות הבהרה, ובלבד שאלה יהיו כשמן כן הן: להבהרה, ושיהיו רלוונטיות לענין נכותו ונזקיו של התובע."

ובפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, בר"ע 124/92 עוואד נ' עשור, טרם פורסם, הובהרה תכליתן של שאלות ההבהרה:

"שלא כחקירה, שבה רשאי בעל דין לנסות לקעקע את יסודותיה של חוות הדעת, או לנסות לאששן, לנסות לדלות מפיו של המומחה תשובות החורגות ממסגרת חוות הדעת שיש בהן כדי לסייע לבעל הדין, ואף להוכיח שאינו מיומן או מהימן, הרי תכליתן של שאלות ההבהרה מצומצמת יותר. אין הן באות אלא להבהיר סתומות בחוות הדעת, להסביר סתירות שבה, לסלק דו משמעויות בהבנתה ולפרש מסקנות שלא פורשו די צורכן...".

עוד בנושא זה ניתן למצוא בפסק-דינו של ביהמ"ש השלום בבאר שבע, המ' 858/88 הרוש נ' הרוש, פ"מ תשמ"ט(3) 149, שם נקבע:

"לאחר שהראנו שקיימת אפשרות לבעל-דין לבקש, כבר בשלב מקדמי, לפסול שאלות הבהרה, ננסה להראות כיצד ניתן לאבחן שאלות שתכליתן הבהרת הנאמר בחווה"ד משאלות המכוונות לחקירה נגדית.
דומה שהתשובה לכך מצויה בעצם המונח 'שאלת הבהרה'. שאלות כאלו תפקידן להבהיר את האמור בחוות הדעת מבלי להעלות נקודות חדשות שאין בהן כדי להבהיר ואליהן לא התייחס הרופא ומבלי לנגח אותו בתאוריות או אסכולות אחרות שהינן זרות לחווה"ד.
שאלות הבהרה תפקידן להבהיר סוגיות סתומות שהוזכרו ע"י הרופא מבלי לפרטן מלוא הצורך, לעומת זאת שאלות שתפקידן לקבוע ממצא הנוח לבעל-דין השואל, למרות שלא אוזכר אותו ממצא ע"י הרופא בחוות דעתו, או שהרופא התנגד במפורש לקביעתו של אותו ממצא בחוות-דעתו - הן שאלות הראויות להישאל בחקירה הנגדית בלבד...".



חוק המכר דירות, נדל"ן, מקרקעין, ליקויי בנייה, מומחים

תיקון מספר 9 לחוק המכר (דירות) – רפורמה מרחיקת לכת
ליקויי בנייה - 10 פסקי דין מובילים בקשר לאבדן זכותו של היזם לתיקונם וחיובו בפיצוי כספי
איחור במסירת דירה – עשרת פסקי הדין המשמעותיים ביותר (2022)
עושים סדר בבניין: האם שכן יכול לדרוש הריסה של דירה שהורחבה מכח היתר
האם ניתן לקזז או לעקל את הפיצוי מכח חוק המכר דירות מהתשלום האחרון בעבור הדירה?
המדריך המקיף לאחריות מתווך בעסקת מכר
11 פעולות שיש לבצע לפני רכישת דירה מקבלן
המסגרת הנורמטיבית להסכמי מכר
חלוקת הוצאות שוטפות ומיוחדת בבית משותף
הפרה וביטול של הסכמי מכר עקב הפרת חובת גילוי ותום הלב
כיצד נקבע את תקופת האיחור שבגינה ישולם פיצוי בגין איחור במסירת דירה מקבלן?
מה הפיצוי שעל הקבלן לשלם במקרה של איחור במסירת הדירה
בדיקות מקדמיות בהסכמי מכר
עשר עצות זהב למי שמוכר או קונה דירה
איחור במסירת דירה – ניתוח דו"ח משרד המשפטים לגבי משבר הקורונה
שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט בתביעות ליקויי בנייה
רישום מאוחר של עסקה שלא הסתיימה ברישום
הערת אזהרה
פיצוי בגין איחור במסירת הדירה בבית דין רבני
עשרת הדברות לרוכש במקרה של איחור במסירת הדירה בתקופת הקורונה:
כפיר חיון, עו"ד | מקרקעין - נדל"ן

קביעת פגישת ייעוץ:

כעורכי דין המוצר אותו אנו מספקים הוא שירות אשר ניתן ללקוחותינו באמצעות ידע רב, מקצועיות, איכות וניסיון מוכח שנצברו במשרדנו בליווי מספר רב של עסקאות. כמשרד עוסק באופן ייחודי וממוקד בתחום המקרקעין על רבדיו השונים אנו מרכזים בעבורכם את כל הפתרונות והידע הנחוצים לכם לאורך כל שלביה של עסקה במקרקעין - כשכל זאת עומד לרשותכם כבר מהרגע הראשון לאחר פנייתכם למשרדנו אשר נמשך בנוסף על פני מספר פגישות אותן אנו עורכים עם לקוחותינו ועד לסיום הטיפול.

את ניסיונו הרב רכשנו באמצעות פעילות ענפה ואינטנסיבית בתחום המקרקעין אשר כוללת ליווי של יזמים בפרויקטים מגוונים החל מהשלבים הראשונים ועד לסיומם. היקף פעילותינו, תדירות העסקאות המלוות על ידינו (כל פרויקט כולל בדרך כלל עשרות עסקאות למכירת דירות) יוצרים למשרדנו רצף אשר משמר את הידע שנצבר  ואת התאמתם לנושאים שבאמת חשובים ללקוחותינו לפני עסקה במקרקעין ולאחריה. כך למשל, ביכולתכם להתרשם מניסיוננו במאמר שקראתם זה עתה אשר משקף מכלול סוגיות ונושאים הנובעים מאיחור במסירת דירה, אולם מדובר רק בחלק קטן מהידע אותו אנו מעבירים ללקוחותינו.

במאמר שנכתב לעיל הושקעו זמן, ידע ומשאבים רבים מתוך מטרה לשתף את הידע שנצבר במשרדנו עם ציבור הרחב, מטרתנו זו מושגת בעזרת מספר אמצעים הכוללים ניהול קבוצת whatsapp ו- facebook הכוללות מאות משתתפים פעילים. אנו מאמינים כי הכוונה נכונה ומתן ייעוץ וליווי משפטי מקצועי על ידי עורך דין מקרקעין הבקיא בתחום וביעל ידע רב בתחום המקרקעין משרת את מטרותיכם ואת רצונכם לשפר את תנאי העסקה ולעבור אותה ללא הפתעות.

ניסיונו המוכח בתחום המקרקעין עומד לרשותכם בכל עת, כך שהנכם מוזמנים לפנות למשרדנו לצורך קבלת ייעוץ וליווי משפטי בעת מכירת דירתכם.

לעדכונים נוספים הצטרפו לקבוצות פייסבוק ו- whatsapp "שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38

שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38
שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38