חוק התכנון והבנייה מסדיר נושאים אשר מציינים את מטרותיו ורבדיו של החוק. מבין מטרותיו ניתן למנות את הסדרת השימוש והתועלת שבעליהם של נכסים יכולים להפיק וכן הטלת אחריות פלילית בגין עבירות על הוראותיו של החוק. חוק התכנון והבניה ספג ביקורת רבה לנוכח המגבלות המוטלות מכוחו על השימוש שניתן לעשות בנכסים ועל הפגיעה הקניינית הקשה הנלוות לכך, אך לצד זאת ישנה הסכמה גורפת בדבר נחיצותו של החוק לצורך מניעת מטרדים, שמירה על בריאות הציבור ואספקת צרכיו.
הוראותיו של חוק התכנון והבנייה מטילות אחריות פלילית בגין אי קיומן של הוראותיו, כשבמרבית המקרים לעבירות חוק התכנון והבניה דירוג נמוך מבחינת חומרתן, אולם ייתכנו מקרים שעקב התוצאות הקשות יסווגו העברות במדרג מחמיר יותר. המעקב אחר יישומן ואכיפתן של הוראות חוק התכנון והבניה אמונות רשויות מקומיות ומרחביות, גופים שהוקמו מכח חוק לצורך כך, וכן יתר מערכות האכיפה והתביעה של המדינה.
תחולתו הרחבה של חוק התכנון והבנייה, סעיפיו המרובים, מורכבות, והיקפו מטילים מגבלות רבות על שימוש במקרקעין, ולכן כשלמשוואה זאת מוסיפים את חוסר הידע וההבנה של הציבור הרחב בהוראות החוק התוצאה שמתקבלת היא כמות
רבה של עבירות בנייה ומספר תיקים רב הנדונים בפני בתי המשפט לעניינים מקומיים ברחבי הארץ. עבירות בנייה יכולות להתבצע בעקבות עבירות בנייה "קלות" סגירת מרפסת, שינוי חזית המבנה, הוספת כלים סניטריים במחסן/מרתף וכיו"ב. כמו כן, ייתכנו עבירות בשל שימוש החורג מהיתר כמו לדוגמה מקרים בהם מושכרים מחסנים ומרתפים בניגוד למטרות שיועדו להם על פי ההיתר או התכנית. בנוסף לעבירות אלו ייתכנו מקרים בהם מבוצעת בנייה הכוללת תוספת קומות נוספות, בנייה מעבר לקווי הבניין שנקבעו וכו'.
בעתירה שהוגשה בהליך עתמ (חי') 24483-05-17 אגבאריה פארוק סאלח נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - צפון חיפה, כנגד החלטתה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה לאשר תכנית שנועדה להכשיר חריגות בנייה קיימות נדונה שוב הסבירות של הכשרת חריגות בנייה בדיעבד. על מנת לקבוע אם אישורה של התכנית אינו חורג ממתחם הסבירות נבדקו חומרת עבירות הבנייה שבוצעו על ידי מגיש התכנית, החשיבות בשמירה על שלטון חוק, מבחן המגרש הריק, התאמת התכנית שהוגשה ליתר התכניות החלות במקרקעין, פרסום הבקשה כדין, ניהול הליך התנגדויות תקין וכו'.
במהלך בדיקת סבירות ההחלטה לאישור התכנית נקבע כי הבקשה לתכנית פורסמה כדין, כי ההתנגדויות נוהלי באופן תקין, כי הוועדה בחנה את התכנית מספר פעמים החליטה לאשרה ואת דירוג עבירות הבנייה שבוצעו על ידי מגיש התכנית. לאור כל זאת, ובשל מסקנות נוספות שהתקבלו בפסק הדין נדחו טענות העותרים.
עוד נבחן בפסק הדין האם שאלת הכשרתן של עבירות בנייה מצדיק מתן רשות ערעור למועצה הארצית לתכנון ובנייה לנוכח ההחלטות שנפסקו בעניין זה עד כה ושעל פיהן הוגדרו המבחנים שמכוחם בוחנים את ההצדקות למתן רשות ערעור. במקרה שלפנינו נקבע כי הן חשיבותו של הנושא והן הקפה של התכנית המאושרת אינם מצדיקים מתן רשות ערעור, ולכן גם טענה זו נדחתה.
