top of page

ליצירת קשר

סמסו או התקשרו

050-99-24-24-4

שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38
246x0w.jpg

השפעת תיקון 116 לחוק התכנון והבניה על הענישה ועל מניעת עבירות


מבוא:

בשנת 1985, ציין בית המשפט העליון בהליך ע"פ 917/85, כי עבירות על חוק התכנון והבניה נהפכו זה מכבר למכת מדינה. כעבור כ- 30 שנה לאחר מכן, בשנת 2016 פורסם דו"ח היועץ המשפטי לממשלה בו נטען כי העבירות הללו הן הנפוצות ביותר ושביצוען חוצה את כל שכבות האוכלוסייה ללא הבדל.

במרוצת השנים פסקי דין רבים חזרו על כך שעבירות על חוק התכנון והבניה מוכרות מזה שנים רבות כמכת מדינה, ועל הכשלים הידועים באכיפת החוק. לצורך כך, תיקון 116 לחוק התכנון והבניה נועד להקנות לגופים האמונים על אכיפת דיני התכנון והבניה כלים נוספים ויעילים לאכיפת הוראות חוק התכנון והבניה.

הגברת הענישה בעקבות תיקון 116 לחוק התכנון והבניה

הגברת הענישה:

לגישת גורמי האכיפה והתביעה עבירות התכנון והבניה נועדו בראש ובראשונה לצור רווח כלכלי למבצעי העבירות, הרי שהכלים להתמודדות עם העבירות נועדו להטיל סנקציות כלכליות שיהפכו את הרווח שנוצר מהעבירה ללא כדאי, וכן להקנות אמצעי טיפול להריסת הבנייה.

כחלק מהמענה שהתיקון לחוק נותן להיבטים הכלכליים הוחמרו הקנסות המוטלים על בניה לא חוקית, לרבות קנסות המוטלים על ביצוע העבירה, על הפרת צווים מנהליים מנהלים ואי קיום צווים. כך למשל, סעיף 223 לחוק מאפשר להטיל קנס בגובה האגרות ותשלומי החובה שהיה על הנאשם לשלם לו הבנייה או השימוש היו מבוצעים כדין. כן ניתן להטיל קנסות עד לגובה כפול מזה של המבנה מושא עבירות הבנייה או השתת קנס כפול משווי המקרקעין שעליהם בוצעה עבירת הבנייה לבין שווים לפי השימוש שמותר בהם.

התמקדות במניעים כלכליים:

כפי שניתן לראות, ובהתאם לדברי ההסבר לתיקון מספר 116 לחוק התכנון והבניה, הקנסות נועדו לבטל את התמריץ הכלכלי לבניה לא חוקית באמצעות הטלת קנסות שישקפו את העלויות שהיו משולמות לו הבנייה הייתה נעשית באופן חוקי. בכך למעשה, מבקש התיקון לחוק לשקף עלויות נוספות כגון שכר אדריכלים, יועצים, היטלי וכו'.

בנוסף, הוגדלה כמות הגורמים שניטל להטיל עליהם אחריות בגין עבירות, כגון: מי שאחראי לקבלת ההיתר, הבעלים של המקרקעין, מבצעי העבודה והמחזיק בפעול במקרקעין. לעניין זה, ישנה אחריות פלילית גם על אנשי המקצוע הקשורים לביצוע העבודות והוצאות ההיתר, לרבות: קבלן ראשי, אדריכל, מהנדס, מתכנן, הנדסאי אשר קשורים לביצוע הבניה.

ביחס לתאגידים, התיקון ל חוק העמיק את אחריות נושאי משרה בתאגיד לבצע פיקוח כנגד ביצוע עבירות בניה ואף הרחיב את הקנס שניתן להטיל בגין עבירות בניה שבוצעו על ידי תאגיד. הטעם העיקרי להחמרת הענישה על תאגידים עולה, ככול הנראה, בשל העובדה שהמניע העיקרי לכך בתאגידים נובע משיקולים כלכליים.

בהתאם לכך, הוחמרו הדרישות מנושאי המשרה בתאגידים ונקבע כי עליהם לבצע את כל הניתן כדי להימנע מעבירות על החוק, כולל אחריות למנוע עבירות על ידי כל אחד מעובדיו של התאגיד. עוד קובע החוק כי תהיה חזקה (הניתנת לסתירה) כי ביצוע של עבירה על הוראות החוק נעשתה בידיעתו של נושא המשרה בתאגיד.

הגברת הפיקוח והאכיפה:

לצורך הגברת האכיפה והגדלת כמות הפקחים הוסמכו רשויות מקומיות אשר כפופות לוועדות מרחביות לאכוף את הוראות חוק התכנון והבניה בשטחן. תיקון זה מתייחס בדרך כלל ליישובים קטנים שהם מאוגדים מבחינה תכנונית תחת ועדה מרחבית לתכנון ובניה. משכך, לאחר תיקון זה תינתן לרשות המקומית כל הסמכות המוקנות לוועדה המרחבית מכח פרק י' לחוק התכנון והבניה.

עוד נקבעו הנחיות נוספות לעניין הסמכת פקחים על ידי הרשויות המקומיות, המשטרה, שר האוצר ויתר גורמי האכיפה והתביעה. התיקון יישר קו עם המגמה בפסיקה שהותירה ליחידה הייעודית לחוקי התכנון והבניה בפרקליטות להתערב במקרים בהם לא מבוצעת אכיפה על ידי הרשויות המקומיות.

בהתאם לכך, הורחבה הגדרת התובעים לפי חוק זה, כך שגם הרשויות המקומיות תוכלנה להסמיך תובעים שייצגו אותה בבתי המשפט. בכך למעשה, תתאפשר הגברת האכיפה בזכות ייעול הליכי התביעה והורדת הנטל מפרקליטות המדינה בגין ניהול תיקים אלו.

הוצאת צו הפסקת עבודות וצו הריסה

שימוש מוגבר בצווים:

צווים שהוצאו מכח חוק התכנון והבניה אינם מוגדרים כענישה, ולכן עצם הריסת מבנה שנבנה שלא בתנאי ההיתר או לחלופין הפסקת השימוש אינם מהווים עונש. שכן, מטרת הצווים נועדה למנוע יצירת עובדות בשטח, החזרת המצב לקדמותו והתאמת המצב בפועל לתכניות החלות על המקרקעין.

לכן, במסגרת הצווים שהוצאו ניתנה לרשויות המקומיות האפשרות להוצאת צו הפסקת עבודות מנהלי, הוצאת צו הריסה מנהלי בגין עבירות בנייה שבוצעו במשך התקופה בה צו הפסקת העבודות המנהלי היה בתוקף, קביעת תנאים פרוצדורליים ליישום הצווים וביחס לבקשות לביטול צווים מנהליים שהוצאו.

בנוסף, ובהמשך להגברת הענישה המצוינת לעיל, נקבעו קנסות בגין אי קיום והפרה של צווים, לרבות האפשרות להטלת קנס בגין כל יום של הפרה. כמו כן, לצורך ייעול הצווים מניעת שחיקת ההרתעה המתבקשת מהם נקבעו בחוק מועדים לביצועם והגבלות לדחייתם.

כמו כן, כחלק מייעול ההליכים נקבעו הנחיות לעניין הוצאת הצווים על ידי הרשויות המקומיות, וזאת לצורך עמידה בדרישות של מנהל תקין החלות עליהם. אגב כך, על הפקחים לציין בדו"ח את פרטים שונים הקשורים לתיעוד העבירות ומועד ביצוען.

הרחבת הסמכות והאכיפה באמצעות צווים מנהליים נועדה לאפשר אכיפה מוקדמת כנגד עבירות תכנון ובניה. אולם, בשל הפגיעה של אותם צווים בקניינו של הפרט הושמו מנגנוני הגנה כדי למנוע פגיעות מיותרות שלא לצורך ושימוש לא מבוקר בהם. בהתאם לכך, נקבעו הנחיות על ידי היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובניה בקשר להוצאת הצווים אשר כוללות, בין היתר, את ההנחיות הבאות:

  1. ערכית דו"ח פיקוח ודפית המלצה על ידי המפקח.

  2. העברת הדו"ח והסיכום למנהל.

  3. אישור המנהל להחלטת המפקח, מתן המלצה ופתיחת תיק.

  4. העברת התיק לנותן הצו.

  5. קיום התייעצות בין נותן הצו לבין היועץ המשפטי לרשות המקומית. יש לתעד את מכתב ההתייעצות.

  6. פיקוח אחר קיום הצו המנהלי.

התנאים להוצאת צו ארעי דומים (אך בכפוף לשינויים מסוימים), אך תוקפו של זה יפקע בתוך 5 ימים. לעומת צו מנהלי שיפקע בהתאם להחלטת נותן הצו או להחלטת בית המשפט.