בסיום תקופת השכירות על השוכר לפנות את הנכס כשהוא ריק מכל אדם ופנוי מכל חפץ (למעט אלו של המשכיר). במרבית המקרים, מועד הסיום של תקופת השכירות יהיה ידוע מראש, אך ייתכנו מקרים בהם לא יהיה מועד קובע לסיום תקופת השכירות או לחלופין שתקופת השכירות תקוצר בשל סעיף "יציאה" המאפשר להביא את השכירות לסיומה לפני המועד שנקבע בהסכם.
בהתאם לכך, עולה השאלה מה קורה במקרים בהם השוכר לא מפנה את הנכס בזמן? מה ניתן לעשות במקרים כאלו במיוחד כשוכרים חלופיים צריכים להיכנס? וכן מהם הפיצויים להם זכאי המשכיר בגין האיחור בפינוי הנכס?
חוזה שכירות סטנדרטי צריך לכלול את הפיצוי שיוטל על שוכר שלא יפנה את המושכר בזמן, כך שבגין כל יום ישולם סכום הגבוהה בעשרות אחוזים מהסכום היומי שהיה משולם בעבור כל יום (באופן יחסי) בתקופת השכירות. עם זאת, ניתן לתבוע נזקים נוספים שנגרמו בשל הוראות נוספות החלות על הצדדים מכח דיני החוזים, דיני עשיית עושר ולא במשפט ודיני הנזיקין.
וביתר פירוט, בגין כל יום איחור ניתן לתבוע את התשלום שהיה מתקבל בעבור דמי שימוש ראויים, ובכך לדרוש את התשלום שהיה מתקבל לו הדירה הייתה מושכרת לאחר. עוד ניתן לדרוש את ההוצאות בגין ארנונה, חשמל, מים, גז וכיו"ב. בנוסף, ניתן לתבוע את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפרת ההסכם – כמו למשל נזקים שנגרמו מעיכוב בהכנסת שוכר חלופי, עלויות פינוי, הוצאות משפטיות, תקופת התארגנות נוספת להשכרת המושכר וכיו"ב.
כך למשל, בהליך תא (ת"א) 63642-12-12 עודד לוין נ' אילן שר, נקבע כי פיצוי מוסכם שנקבע בגין כל יום איחור הגבוהה פי 3 מדמי השכירות אינו סביר וכי יש לערוך אומדן מחדש לגובה הפיצוי שנקבע ע"י הצדדים. כן נקבע כי ייתנו פיצויים בגין הליכים משפטיים בקשר לתביעה וכן בקשר לפינוי המושכר (כיוון שדובר בהליכים נפרדים נדחתה בקשת התובעים להגדיל את הסכום שיושב).
עוד נקבע במסגרת פסק הדין כי הגדרה גורפת בחוזה השכירות של כל הפרות שתהיה כהפרה יסודית אינה סבירה, וכן כי ציון לצד כל סעיף כי הפרתו תהווה הפרה יסודית תיחשב כלא סבירה. סכום פיצוי מוסכם שאינו משקף את גובה הנזק שניתן היה לצפות על ידי הצדדים יחושב מחדש על דרך האומדנה.
בנוסף, ייתכנו מקרים בהם מועד סיום השכירות לא יהיה חד משמעי או לחלופין שיהיו נושאים השנויים במחלוקת. בכל מקרה, רצוי לנהוג במשנה זהירות לפני ביצוע פעולות, ובייחוד להימנע מפינוי בכל של השוכר ללא צו של בית משפט.
בדומה לכך, במאמר אחר שנכתב בעניין פינוי שוכר ללא צו בית משפט (מכח הוראה חוזית שעוגנה בהסכם) נקבע כי מדובר בפעולה כוחנית ולא חוקית אשר עשויה להוביל לאלימות ולפגיעה בסדר הציבורי. הואיל וכך, נקבע כי המשכיר בעשותו כן הפר את הסכם השכירות, ולכן עליו לשלם פיצוי לשוכר שפונה בכח.
כמו כן, במאמר אחר שכתבנו ציינו כי אין לנתק את השוכר משירותים חיוניים כמו מים, חשמל, גז וכיו"ב (ובכלל וכאמור לעיל מומלץ שלא לנקוט בפעולות חד צדדיות), שכן גם פעולה זו נחשבת לסעד עצמי ולפעולה חד צדדית אשר נדחה מתפרש כצעד לא לגיטימי בערכאות משפטיות.
