מרבית הצרכנים כיום מבצעים מדי יום מספר עסקאות במגוון בתי עסק ביחס למוצרים שונים, נתון שהופך אותם בסופו של דבר לקבוצת צרכנים גדולה שמבצעת בכל יום מספר עצום של עסקאות באמצעות פלטפורמות שונות, כגון: אינטרנט, טלמרקטינג, מכר ישיר (פרונטלי) וכיו"ב.
אך היות שלצרכן הרגיל (הסביר) אין את הידע והכלים המתאימים לבדיקת כל העסקאות שמבוצעות על ידו, טיב המוצרים שמסופקים וכו' חל הצורך חל הצורך לקבוע מערכת כללים שתיתן מענה לקשיים שעמם הצרכנים נאלצים להתמודד ולכשלי השוק שהשתרשו. כך למשל, במרבית המקרים לא ניתנת לצרכן ההזדמנות לבדוק את המוצר בחנות, אלא רק כאשר הוא מגיע לביתו, לכן יש צורך לתת מענה למקרים בהם הצרכן מגלה בביתו כי מאפייני המוצר שסופק לא תואמים למצב שנמסר בחנות לגביו.
ואכן, בדיוק לשם כך נחקק חוק הגנת הצרכן, קרי לצורך הסדרת הכשלים שהשתרשו בשוק, איזון בין פערי הכוחות השונים וקביעת כללי משחק הוגנים שיאפשרו את קיומו של שוק יעיל והוגן, וזאת למרות חוסר הידע המצוי בידי הצרכן, חוסר יכולתו להתמקח או לבדוק את המוצר וכן עוד כהנה וכהנה חסרות שעשויות לצור ניצול לרעה של הצרכן.
על מנת להשיג את מטרות החוק כמור לעיל נקבעו בחוק הגנת הצרכן הוראות שאוסרות על הפעלת לחץ פסול, הטעיה, ניצול של פערי כוחות, איסור על פרסום מטעה, חובת גילוי מידע כלפי הלקוח ועוד הוראות חוק שנועדו לצור כללי התנהגות הוגנים בין עוסקים לבין צרכנים, לרבות: איסור על הטעיה וניצול מצוקה, איסור על הפעלת לחץ פסול, הטלת איסור על פרסומים מטעים, קביעת חובת גילוי נרחבת ביחס לפרטים המהותיים של כל מוצר ועוד.
בנוסף, נקבעו בחוק הגנת הצרכן ובתקנותיו הגנות נוספות שמאפשרות לצרכן לבטל את העסקה גם לאחר ביצוע המכירה, ביטול של העסקה במקרה בו העוסק עבר על האיסורים שנקבעו בהוראות החוק וחובת לספק שירות ואחריות לאחר ביצוע העסקה.
בהתאם לכך, בהליך שהתנהל בפני בית המשפט לתביעות קטנות בתיק מספר ת"ק 67473-01-18 רוזנצויג נ' אלקטריק סטורם בע"מ, נדרש בית המשפט להכריע בדבר האם טענתו של צרכן לפיה לא נמסר לו כל המידע המהותי ביחס למוצר, תוך מסירת מידע שגוי, מזכה אותו בביטול העסקה בשל הפרת החובה לגילוי מידע ובשל הטעיה אסורה, והכל כמפורט להלן:
התובע רכש אצל הנתבעת קורקינט חשמלי, כשלטענתו במעמד הקנייה הוא ביקש לרכוש מוצר שיהיה ניתן לעשות בו שימוש למשך שנתיים לפחות מבלי להחליף סוללה, אך לעומת זאת – זמן קצר לאחר הקנייה החלו להופיע תקלות במוצר שנקנה, לרבות ריקון של הסוללה לאחר נסיעה קצרה.
בעקבות זאת, התובע פנה אל הנתבעת וביקש ממנה לתקן או להחליף את הסוללה, אך הוא נענה בשלילה, ובמקום זאת הוצע לו שירות מוזל במחצית מהמחיר.
סירובה של הנתבעת הוביל את התובע לדרוש סירוב עסקה בעקבות אי גילוי מידע מהותי בדבר מצבו של המוצר, וכן בשל הפרת חובה מצד הנתבעת לספק לתובע שירות ואחריות בעבור המוצר. כמו כן, במסגרת הדיון העלה התובע מספר טענות בקשר להתנהלות הנתבעת וביניהן כי זמן קצר לאחר ביצוע העסקה מחיר הקורקינט שנרכש ירד במאות שקלים, כשהסיבה לכך בתקלות רבות שהפכו אותו ללא כדאי לקניה.
עוד טוען התובע כי לא נאמר לו במעמד הקנייה כי האחריות של הסוללה פגה כעבור חצי שנה, ומה שגם שבכל מקרה הוא פנה אל הנתבעת לפני שתמה תקופת האחריות. לעומת זאת, הנתבעת טענה כי התובע רכש מוצר במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק, אך הוא מצפה לקבל תמורה גבוהה בהרבה מזו ששולמה על ידו.
בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי הנתבעת לא סתרה את טענות התובע שלא צוינו בפניו חסרונותיו של המוצר במעמד, ושבכל מקרה הנתבעת הפרה את חובתה לספק שירות ואחריות לאחר המכירה, ולכן על הנתבעת להשיב לתובע את סך של 1,645 ₪ בעבור הקורקינט, וכן 750 ₪ בעבור הוצאות משפטיות – סך הכל כ- 2,500 ₪.
