top of page

ליצירת קשר

סמסו או התקשרו

050-99-24-24-4

שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38
246x0w.jpg

מחלוקת בין קבלן לקבלן משנה עקב הפרת הסכם, עיכוב בעבודות ונזקים

המאמר שלפנינו מתמקד בפסק דין שהכריע במחלוקת שהתגלעה בין קבלן מבצע לקבלן משנה, קבלן אלומיניום, בפרויקט בנייה. אמנם, מדובר במחלוקת שמתמקדת בעבודות אלומיניום, אך היא רלוונטית גם מחלוקות שמתגלעות כעניין שבשגרה בין יזמים לבין קבלנים או קבלני משנה.


כל פרויקט בנייה מבוצע על ידי שורה של אנשי מקצוע שלוקחים חלק בקידומו ובביצועו משלב המשא ומתן, דרך התכנון והרישוי, ביצוע וכלה בקבלת אישור אכלוס. לצורך ביצוע פרויקט בנייה ממוצע יש להיעזר בשורה של אנשי מקצוע, יועצים, קבלנים, קבלני משנה, מפקחים, מנהלי פרויקטים ועוד גורמים ובעלי תפקידים.


על פניו, עמידה בלוח הזמנים לביצוע הפרויקט מחייבת שכל אחד מבעלי המקצוע יבצע את מלאכתו במועדה ובצורה המקצועית והיעילה ביותר. אחרת, כל עיכוב עלול להניע תגובת שרשרת שתוביל לסיום הפרויקט באיחור, ואף באיחור ניכר.

מאחר שאין פרויקט שהולך "חלק" ללא קשיים, ידוע כי העבודות מתוכננות באופן סימולטני עד כמה שניתן. כמו כן, נלקחים עיכובים, נסיבות מעכבות, אירועים בטחוניים ועוד. כל זאת במקדם ביטחון וכחלק מתכנון אחראי ונכון של לוח הזמנים לביצוע הפרויקט.


במסגרת הפסיקה הקיימת כיום, ניתן למצוא פסקי דין שמטילים אחריות אישית על בעלי מניות שלא נעזרו ביועצים הרלוונטיים, על מפקחים שלא הסבו את תשומת לבו של היזם שעליו לדאוג לפיקוח צמוד, על אנשי מקצוע שלא ביצעו את עבודתם ועוד מקרים.


לאיחור בסיום העבודות יש השלכות שקשה שלא להפריז בחשיבותן. שכן, בגין כל חודש איחור במסירה על היזם לשלם פיצוי מכח חוק המכר דירות, ובגין כל ליקוי בנייה עליו לבצע עבודות בזמן שהבניין מאוכלס.


מעבר לכך, איחור במסירת הדירות וקיומם של הליקויים פוגעים בשמו הטוב של היזם או הקבלן, עלולים להוציא שם רע לפרויקט, להוריד מערכן של דירות בפרויקטים אחרים שמבוצעים על ידו, לפגוע במוניטין, להוביל לשורה של תביעות, לגרום להפרות ולחוסר שביעות רצון של צדדים שלישיים מניהול הפרויקט וכו'.


בהליך ת"א (תל אביב-יפו) 33474-06-10 אלמוג (כ. ד. א. י.) בע"מ נ' דלתון עבודות אלומיניום בע"מ (נבו, 28.4.16), בית המשפט נדרש להכריע במחלוקת שהתגלעה בין הקבלן הראשי לבין קבלן האלומיניום; מחלוקת שבגינה הוגשה תביעה בסך 3,156,640 ₪ ע"י התובעת ותביעה נגדית בסך של 2,575,870 ₪ על ידי הנתבעת בהיותה תובעת שכנגד.


מעיון בטענות הצדדים שפורטו בהרחבה בפסק הדין, טענה חברת אלמוג כי קבלן האלומיניום לא עמד בהתחייבויותיו, ביצע את עבודתו באיחור וגרם לעיכוב של הפרויקט כולו. על כן, בוטל עמו ההסכם והוגשה נגדו תביעה בגין הוצאות להשלמת העבודות שטרם בוצעו על ידו, הוצאות תקורה ופגיעה במוניטין.


על מנת להכריע במחלוקת שהתגלעה בין הצדדים בית המשפט מינה מומחה מוסכם. לפי חוות דעתו של המומחה, חב' האלומיניום ביצעה עבודות בסך כולל של 4,029,995 ₪. אולם, לטענת הקבלן הראשי יש לקזז מתוך הסכום הנ"ל כ- 3,355,000 ₪ ששולמו, 24,000 ₪ בעד הביטוח, 201,000 ₪ בגין עבודות בדק שלא בוצעו וכו'.


במסגרת חוות דעתו נדרש המומחה להכריע בדבר דרישות תשלום של קבלן אלומיניום בגין עבודות שביצוען נכלל במחיר הפאושלי.


האשמות הדדיות לגבי עיכוב בביצוע העבודות:

לטענת אלמוג, הקבלן הראשי, הנתבעת לא הכינה תוכניות לביצוע, לא פעלה לאישורן, לא ביצעה דירה לדוגמה, והחלה בייצור סדרתי בטרם קיבלה אישור. לעומת זאת, קבלן האלומיניום טען שהעיכובים נגרמו בשל מחדליה וכשליה של התובעת. מכאן, שכל צד הטיל את האחריות על הצד השני.


כפי שנראה בהמשך, בית המשפט אימץ את מסקנת המומחה מטעמו, וקבע שכל אחד מהצדדים תרם בתורו לעיכוב הנטען, אולם עיקר האחריות הוטלה על התובעת. לפי דברי המומחה שצוינו בפסק הדין – חברת דלתון, בהיותה קבלן משנה, נדרשה להעביר תוכניות ביצוע ולהעבירן לחברת אלמוג ויועציה ואלו היו אמורים להתאים את תוכניות הביצוע לתכנון של הפרויקט.


אלא שבפועל כל אחד מהצדדים לתביעה ביצע את המוטל עליו באיחור. כך למשל, חברת דלתון העבירה את תוכניות הביצוע באיחור, ואילו חברת אלמוג העבירה את תוכניות השינויים וההתאמה באיחור. לכן, נקבע בפסק הדין ששליחת תוכניות הביצוע בזמן הייתה חושפת במועד מוקדם יותר את הצורך לבצע שינויים והתאמות.


אלא שבחינה מדוקדקת של המחלוקת מן המסד עד הטפחות – העלה כי העיכוב בביצוע התוכניות נגרם, בין היתר, מכך שחוות דעתו של יועץ האלומיניום לא נחשפה בפני קבלן האלומיניום ושתוך כדי ביצוע העבודות ושלב התכנון אלמוג הכניסה שינויים במערכות האלומיניום ששודרגו למערכות יקרות יותר.


מדובר בשינויים שהוכנסו על ידי חברת אלמוג מספר פעמים ואשר היו ידועים לה עוד לפני ביצוע התוכניות לאור עמדתו וחוות דעתו של יועץ האלומיניום מטעמה, אולם שינויים אלו לא הובאו לידיעת קבלן האלומיניום בזמן אמת.


על כן, נקבע בפסק הדין כי, שיעור התרומה של אלמוג לכלל העיכובים עומד על 65%, ואילו שיעור התרומה של חב' דלתון עומד על 35%. בגין התרומה לעיכוב הפרויקט, חייב בית המשפט את קבלן האלומיניום בסך של 60,000 ₪ (לעומת גובה התביעה בגין רכיב זה שעמד על כ- 1,200,000 ₪).


בפסק דינו של בית המשפט בהליך ע"א 4773/16 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' אלמוג (כ.ד.א.י) בע"מ (נבו, 24.04.2018 ), נדון ערעור שהגישו הצדדים על פסק דינו המפורט והארוך של בית המשפט המחוזי.


במסגרת הערעור, קיבל בית המשפט את טענתה של דלתון וביטל את החיוב בסך של 60,000 ₪ בגין הוצאות תקורה. שכן, סעיף 10 לחוק החוזים תרופות – "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה".


בהתאם לאמור בפסק דינו של בית המשפט העליון, סעיף 10 לחוק החוזים תרופות דורש מהתובע להוכיח קשר סיבתי עובדתי בין ההפרה לבין הנזק, כלומר: להוכיח כי מתקיים המבחן הסיבה בלעדיה אין – האם הנזק היה נגרם אלמלא ההפרה.


היות שחברת אלמוג לא הוכיחה בחוות דעתה ובכתבי טענותיה כי העיכוב בסיום העבודות נגרם באשמת קבלן האלומיניום בלבד, ואף לא ניסתה לעשות כן – נקבע כי הקשר הסיבתי לא הוכח.


בית המשפט העליון הותיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין דרישת הפיצויים של חברת אלמוג בגין פגיעה במוניטין. לעניין זה, נקבע הוכחת הנזק באמצעות חוות דעת ואמצעים נוספים אינה חזות הכל, אלא שיש צורך להוכיח את הנתונים העובדתיים שמהם ניתן להסיק את הפיצוי.




댓글


bottom of page