בוררות – רובינו נ' קבוצת כנען

משרדנו ייצג בעלי דירות בפרויקט פינוי בינוי שבוצע בעמק החולה ברמת גן על ידי קבוצת כנען, זאת כחלק מתביעה שהוגשה בגין איחור של 4 שנים במסירת הדירה, מחלוקת שהתגלעו בעקבות מסירת חניה במתקן במקום חניה רגילה וביחס למיקום החניה (דבר שהעלה את החשש לעסקאות נוגדות לכאורה).

לטענת התובעים, בעלי דירות שעמם נחתם ההסכם לפינוי בינוי היה על קבוצת כנען למסור את הדירות עד ליום 19.09.2020. התובעים ביססו את טענתם על לוח הזמנים לביצוע הפרויקט אשר נקבע בהסכם הפינוי בינוי; לוח זמנים מפורט שמתחיל להימנות מהמועד בו נשלחת הודעת פינוי לבעלי הדירות, דרך הריסת המבנה, בניית המבנים החדשים, הוצאת טופס 4 ומסירת הדירה.

בפועל, הדירה נמסרה במהלך חודש 05/2020. כלומר, מדובר באיחור של 4 שנים(!!!)

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי, בפרויקט בוצע פינוי מוקדם לבקש בעלי הדירות שהלינו על מצבו הירוד של הבניין, ומשכך יש למנות את תקופת העבודות מהמועד בו ניתן היתר בנייה לפרויקט. עוד טענה הנתבעת שיש לדחות את מועד המסירה בשל עיכובים שנגרמו באשמת הרשויות, קריסת הקבלן המבצע, כמות גשמים חריגה, הקורונה וכן לדחיית מועד המסירה בשל משבר הקורונה.

על מנת להפריך את טענותיה של הנתבעת בדבר פינוי מוקדם צורפו לכתב התביעה מסמכים מתיק הבניין אשר מעידים על כך שהנתבעת ביקשה לקבל היתר בנייה בסמוך למועד הפינוי, שהוועדה המקומית סירבה לבקשתה משום שהבקשות כללו הקלות שהן בגדר סטייה ניכרת, שהנתבעת הגישה תב"ע נקודתית (חדשה) לצורך אישור ההקלות, שהוועדה המקומית ביטלה את אישורה העקרוני למתן היתר בנייה בשל אותן הקלות, התכתבויות של הנתבעת עם הוועדה מהן עולה שהיא התכוונה להתחיל בבנייה מיד לאחר הריסת המבנה ועוד.

על מנת להפריך את טענותיה של הנתבעת לגומרים הנוגעים לכח עליון הובאו מדדי משקעים מהאזור שהראו כי באזור הספציפי של הפרויקט לא ירדה כמות גשמים חריגה, כך שלא מדובר באירוע חריג ויוצא דופן.

כמו כן, הוצגו הודעות ועדכונים ששלחה הנתבעת במהלך ביצוע הפרויקט ובאופן שמוכיח חריגה מלוח הזמנים, דחיות חוזרות ונשנות, הסתרת גורמים מעכבים וכו'.

ביחס לטענות הנוגעות לאיחור במסירת הדירה בשל הקורונה, נטען כי בעלי הדירות לא היו צריכים להתמודד עם השלכות האיחור לו הדירה הייתה נמסרת בזמן, אלמלא היתר הבנייה לא היה מבוטל, לו הנתבעת הייתה מתמודדת אחרת עם גורמים מעכבים ועוד.

הוכחת גובה הנזק:

מאחר שמדובר בתביעה לאיחור במסירת הדירה ביחס לעסקת פינוי בינוי, יוצא אפוא שחוק המכר דירות אינו חל באופן אוטומטי על עסקאות של תמ"א ופינוי בינוי. על מנת להוכיח את הנזק שנגרם הוגשה חוות דעת שמאית שהעריכה את דמי השכירות של הדירה נשוא העסקה, וכן הופחת שכר הדירה ששילמה הנתבעת בפועל.

ההפרש שנוצר בסך של כשלושת אלפים שקלים לחודש, הצטבר לסכום משמעותי לאורך כל תקופת האיחור, ולסכום משמעותי לנוכח הפיצוי המוסכם שהיה על הנתבעת לשלם.

עד כאן פירוט הטענות להליך המשפטי בלבד.