ת"א 2388-06-21 אביב נ' בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בע"מ

משרדנו ייצג זוג רוכשים אשר חתמו עם בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בע"מ (להלן: "חב' בונה הצפון") על הסכם מכר ביום 15.12.2016. לפי הסכם המכר, התחייבה חב' בונה הצפון למסור את הדירה בתוך 32 חודשים ממועד חתימת הסכם המכר, כלומר לא יאוחר מיום 15.08.2019. אולם, בניגוד למצופה, חל איחור משמעותי במסירת הדירה מהקבלן.

• מאמר: קביעת מועד המסירה החוזי בהסכם המכר.

על כן, הוגשה נגד החברה תביעה ראשונה בהליך ת"א 6600-12-19 אביב ואח' נ' בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בע"מ. במסגרת התביעה הראשונה, הנתבעת נתבקשה לשלם פיצוי בעד האיחור שחל במסירת הדירה עד לאותו המועד, פיצויי עוגמת נפש, פיצוי בעד כל חודש איחור עד למסירת הדירה, וכן פיצוי בעד הריבית ששילמו התובעים במקום הנתבעת.

• מאמר: 20 כלים שכל נדלניסט חייב להכיר.

זמן קצר לאחר שהתביעה הראשונה הוגשה, ולאחר שהתברר כי צפוי עיכוב משמעותי במסירת הדירה, הוגשה בקשה לקבלת פיצוי עתי בעד כל חודש איחור. מדובר בפעולה ייחודית שבמסגרתה בית המשפט נתבקש לתת צו עשה כנגד בקשה לסעד זמני שהגישו התובעים.

• מאמר: חישוב גובה הפיצוי.

ויובהר, מדובר בפעולה מורכבת ובבקשה ייחודית לסעד זמני – הן ברמה העובדתית והן ברמה המשפטית. שכן, במסגרת הבקשה נדרשו התובעים להוכיח כי תביעתם מבוססת על ראיות מהימנות, שסיכויי ההצלחה של התביעה גבוהים, שייגרם לתובעים נזק באם הבקשה תדחה ועוד.

בסופו של דבר, הבקשה לתשלומים עתים התקבלה בהסכמת הצדדים, אך לאחר קשיים לא מעטים, וסוכם במסגרת הדיון שהתנהל בתיק כי התביעה תאוחד עם תביעה נוספת שמתנהלת נגד הנתבעת. אולם, בסופו של דבר איחוד התביעות לא התאפשר, ומשכך הוגשה תביעה נוספת בהליך ת"א 2388-06-21 אביב נ' בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בע"מ.

פיצוי רטרואקטיבי בגין האיחור במסירת הדירה:

לפי חוק המכר (דירות), במקרה של איחור במסירת הדירה ישולם על ידי היזם פיצוי הגבוה פי 1.5 מדמי השכירות הראויים בעבור הדירה במהלך שמונת החודשים הראשונים, ופיצוי הגבוה פי 1.25 בעבור כל חודש איחור נוסף לאחר מכן.

• מאמר: המדריך המלא והמקיף לחוק המכר דירות.

לפי חוות דעת שמאית שערכו התובעים דמי השכירות הראויים נאמדו בסך של 5,500 ₪ לחודש. משכך, הנתבעת נדרשה לשלם פיצוי בעד 14 חודשי איחור שלגביהם לא שולם פיצוי (עד קבלת הצו) בסך של 117,562 ₪.

לטענת הנתבעת, האיחור במסירת הדירה לידי התובעים נגרם בשל נסיבות שלא היו בשליטתה ושהיא לא הייתה יכולה לצפות או להיערך אליהם. במסגרת זו, טענה הנתבעת כי האיחור נגרם באשמת חברת החשמל שהתקינה את קו החשמל באיחור של מספר חודשים, באשמת עיריית יהוד שהוציאה צו הפסקת עבודות, שנגרם איחור במסירה בשל משבר הקורונה, מבצעיים צבאיים ועוד נסיבות שלשיטתה נכנסות בגדרו של המונח כח עליון.

• מאמר: האם עיכובים באשמת חברת החשמל, הכבאות והרשויות פוטרים את הקבלן מתשלום פיצוי.

• מאמר: האם אירועים ביטחוניים פוטרים את היזם מתשלום פיצוי.

במסגרת הרצאת העובדות של התובעים בכתבי הטענות, העלאת הטענות והגדרת המסגרת הנורמטיבית – הוצגו ראיות לכך שהנתבעת חרגה מלוח הזמנים של הפרויקט, שנשלחו מספר הודעות עיכוב, שהנתבעת חדלה מלקבוע מועדי מסירה נדחים כשהאיחור יצא מכלל שליטה, שנוהלו הליכי רישוי וערר במשך חודשים ריבם בעקבות בקשות של הנתבעת להכשרת חריגות בנייה, החלטות ועדה שהתקבלו ביחס לטענות הנתבעת ועוד מסמכים רבים שצורפו כנספחים לתביעה.

מכלול העובדות והראיות שנאספו בתיק נועדו לסייע בטענות התובעים הנוגעות לכך שהאיחור במסירה נגרם בשל גורמים רבים ומגוונים שהיו בשליטתה, שהייתה לה השפעה ושליטה עליהם ושלא התקיימו התנאים על פי חוק המכר דירות אשר מקנים לה פטור מתשלום פיצוי; תנאים שמתקיימים רק בנסיבות רחוקות וחריגות.

החזר ריביות ששולמו בעד הלוואה מסובסדת:

במסגרת שיווק הפרויקט, המשא ומתן לקראת רכישת הדירה והחתימה על הסכם המכר – צוין כי התובעים ישלמו 20% מהתמורה בעבור הדירה במועד החתימה, ואת היתרה לקראת מועד המסירה החוזי. עוד נקבע כי התובעים יחתמו על הסכם הלוואה מול הבנק המלווה לפרויקט, ואילו חב' בונה הצפון תישא בכל הוצאות ההלוואה.

אלא שכבר לאחר שנחתם ההסכם, התובעים נאלצו לשאת במחצית מהריבית שחלה בגין ההלוואה, ואם לא די בכך במועד המסירה החוזי ההלוואה הועמדה לפירעון מידי. כתוצאה מכך, נאלצו התובעים למצוא פתרונות מימון מהירים, לשלם ריביות גבוהות ולשאת בהוצאות בלתי מתוכננות.

הנזקים בעד החזרי ההלוואה שהתובעים נטלו בשם הנתבעת הסתכמו במועד הגשת התביעה בסך של 60,711 ₪.

פיצויי עוגמת נפש:

איחור משמעותי במסירת הדירה, חיוב בריביות בסך של עשרות אלפי ₪, סירוב לשלם פיצוי בעד חודשי איחור רבים ועוד הפרות – יוצרים מפח נפש, חוסר ודאות, קשיי יומיומיים, לחץ נפשי, פגיעה בתא המשפחתי גורמים לעוגמת נפש ולצער נפשי אצל רוכשי הדירות. קל וחומר אם הדירה נרכשה לצורכי מגורים ולא לצורכי השקעה.

על כן, במסגרת התביעה נתבקשו גם פיצויי עוגמת נפש אשר משקפים את הנזק הלא ממוני שנגרם לתובעים.