ת.א. 24769-03-20 גולדנברג ואח נ קחם חברה להשקעות בע"מ
הרטיבות חזרה — המאבק המשפטי לא נעצר: שש שנות התדיינות על ליקויים בדירה חדשה
המאמר שלהלן מבוסס על פסק דין שהתקבל בהליך ת"א (פ"ת) 24769-03-20 גולדנברג נ' קחם חברה להשקעות בע"מ (נבו, 25.02.26) – בו ייצג משרדנו את התובעים.
חברת חנן מור מסרה לרוכשים דירה בשנת 2016, ומיד לאחר מכן התגלו ליקויים ובעיות רטיבות בדירה. במשך שלוש שנים פנו התובעים לחברה בבקשות לתיקון הליקויים – אך ללא הועיל. שכן, הליקויים לא תוקנו. על פי חוות דעת הנדסית שנערכה – עלות תיקון הליקויים הוערכה ב- 89,000 ₪. אולם, גם לאחר שחוות הדעת הועברה לעיון החברה – הליקויים לא תוקנו.
בשנת 2020 הוגשה תביעה באמצעות משרד עו"ד כפיר חיון אשר התנהלה במשך כשש שנים עקב הישנות של בעיות הרטיבות (פסק דין התקבל בחודש 02/2026). כך ניהל משרד עו״ד כפיר חיון מאבק ממושך, שהתמקד לא רק בהוכחת הליקויים — אלא גם באיתור מקורם, בבחינת התיקונים ובהשלכות הכספיות של הכשלים שנותרו.
בעיות הרטיבות, סימני המים על הקירות והתקרה, עובש, פטרת, ריח מבאיש וכיוצא בזה נזקי רטיבות – הופיעו לאחר ירידת הגשמים. כך שבמהלך חודשי הקיץ נעשו פעולות לאיתור המקור לבעיות הרטיבות ותיקון נזקיהן, ואילו בעונת הגשמים התגלה כי פעולות התיקון לא נשאו פרי.
משמעות הדברים היא, שלא ניתן להסתפק בהודעה כי עבודות התיקון שנקבעו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט – בוצעו. אלא שיש לבחון את התאמת העבודות לחוות הדעת וכן לוודא כי הליקויים ובעיות הרטיבות תוקנו על פי מבחן התוצאה.
בתיק שניהל משרדנו בשם רוכשי דירה בפרויקט של קבוצת חנן מור בעיר אריאל, הסוגיות הללו לא היו תיאורטיות. הן ליוו הליך משפטי שהחל בחודש 03/20220 ונמשך עד לפסק הדין בחודש 02/2026. לאורך הדרך חזר משרדנו ופנה לבית המשפט בעקבות הישנות הרטיבות, ביקש להרחיב את הבדיקות, עמד על קבלת חוות דעת משלימות ופעל לקידום תיקון הליקויים.
הודעה על השלמת עבודה לא הייתה מבחינתנו תחליף לבירור השאלה אם הבעיה שבגללה הוגשה התביעה אכן נפתרה.
דירה חדשה בשנת 2016 — ורטיבות במספר חדרים:
התובעים רכשו דירה בפרויקט של קבוצת חנן מור (קחם חברה להשקעות בע״מ) וקיבלו את החזקה ביום 31.05.2016. אלא שהציפייה להתחיל חיים בדירה חדשה התחלפה בהתמודדות עם ליקויי בנייה ובעיות רטיבות. לפי רישום מזמן אמת, תיעוד הליקויים נעשה עוד בפרוטוקול המקדמי, ולאחר הכניסה לדירה התברר היקפן של בעיות הרטיבות במספר חדרים.
לא היה מדובר בבעיית רטיבות נקודתית אחת. אלא בבעיות רטיבות נרחבות במספר חדרי השינה, בחדר הארונות ובחדרים נוספים, לצד עובש, קילופים, נשירת טיח וליקויי איטום. במקביל התגלו ליקויים בריצוף ובחיפויים, בחלונות ובאלומיניום, בעבודות הגמר ובמערכות נוספות בדירה.
במשך השנים הראשונות ניסו הרוכשים להביא לתיקון הליקויים באמצעות פניות ישירות לחברה. הם דיווחו על הרטיבות, שלחו תיעוד, התריעו על החמרתה וביקשו לקבל את הדירה התקינה שציפו לה. פניות מהשנים 2017 ו־ 2018 תיעדו תלונות חוזרות על בעיות רטיבות, איטום ואלומיניום, וכן על עבודות שלא הביאו לפתרון מספק.
בשנת 2019 נכנס משרדנו לתמונה - מתלונות חוזרות לתשתית מקצועית ומשפטית:
בשנת 2019 פנו הרוכשים לעו״ד כפיר חיון. עם קבלת הטיפול בתיק, היה צורך להפוך את רצף התלונות והתכתובות לתשתית עובדתית ומשפטית מסודרת: ניתוח הליקויים, סיווג חומרתם, הוכחת אחריות הנתבעת (התביעה הוגשה כארבע שנים לאחר מסירת הדירה), הגשת דו"ח בדק שיוכיח את אחריות הנתבעת לליקויים בחלוף הזמן, אילו עבודות דרושות לתיקונם ומהי עלותן.
במסגרת הכנת התיק נערכה חוות דעת מקיפה מטעם התובעים שנערכה בחודש 10/2019. חוות הדעת עסקה, בין היתר, באריחים פגומים, בחיפויים בחדרים הרטובים, בסדקים ובתיקוני צבע, בחיפוי החיצוני ובחומה, בעבודות חשמל ואינסטלציה, בחלונות ובאלומיניום — וכמובן בבעיות הרטיבות שהתגלו במספר מוקדים בדירה. עלות תיקון הליקויים הוערכה בחוות הדעת מטעם התובעים בסך 89,318 ₪.
החשיבות של הבדיקה לא הסתכמה במספר שבשורה התחתונה. חוות הדעת אפשרה להציג דרישה ממוקדת לתיקון, במקום להסתפק בהתכתבות כללית על כך שהדירה רטובה או שהעבודות אינן מספקות. כמו כן, במספר מאמרים שנכתבו על ידי משרדנו הובהר שבמרבית המקרים, ובמיוחד כשמדובר בבעיות רטיבות, הסעד המתאים ביותר בנסיבות העניין הוא צו עשה לתיקון ליקויים.
ביום 31.10.19 , שלח משרדנו מכתב התראה לקבוצת חנן מור. למכתב צורפה חוות הדעת, פורטו הליקויים והודגש כי הרוכשים ממתינים לתיקונם כבר שנים. המכתב דרש התייחסות לליקויים ולמצבה של הדירה, ולא רק ביקור נוסף שאינו מוביל לפתרון.
בהעדר נכונות מצד הנתבעת לתיקון הליקויים, הוגשה ביום 11.3.20 תביעה לבית משפט השלום בפתח תקווה. התביעה לא הסתפקה בדרישה לפיצוי כספי: במרכזה עמדה גם בקשה לצו עשה לתיקון הליקויים, לצד הסעדים הכספיים הנוגעים לנזקים שנגרמו.
גם קבלת חוות הדעת הנגדית דרשה מאבק:
הגשת התביעה לא סיימה את המחלוקות על אופן בירור הליקויים. כבר בתחילת ההליך התעורר ויכוח סביב חוות דעת שערכה הנתבעת לפני הגשת התביעה, ושעותק ממנה לא נמסר לתובעים, אף שלטענתם הובטח להם שיקבלו אותו. במקביל ביקשה הנתבעת לערוך בדיקה נוספת ולהשלים את הגנתה בחוות דעת שמאית.
עמדת משרדנו הייתה ברורה: הרוכשים אינם מתנגדים לבירור מקצועי, אך יש לאפשר להם לעיין בממצאים שכבר נאספו בנוגע לדירתם. בעקבות ההליכים והפניות בנושא, ובהמשך להחלטת בית המשפט שנזכרה בהתכתבות בין הצדדים, הועברה ביום19.8.20 חוות הדעת הנתבעת הראשונה.
גם שלב זה ממחיש את העבודה שנדרשה בתיק: לא רק ניסוח כתב תביעה, אלא ניהול מלחמה עיקשת על קבלת מסמכים וחוות דעת, תיאום בדיקות והבטחת האפשרות לבחון את עמדתה המקצועית של הנתבעת.
מומחה בית המשפט - ליקויים ממשיים ופגיעה בשימוש בדירה:
בית המשפט מינה את המהנדס ושמאי המקרקעין צבי רון כמומחה מטעמו. חוות דעתו אישרה קיומם של ליקויים במגוון תחומים וההגדירה את הדרך לתיקונם. כך, למשל, המומחה התייחס לרטיבות בחדר ההורים ובחדר הארונות, לעבודות איטום במרפסת הדירה שמעל, לחדירת מים סביב חלונות ולצורך בתיקוני טיח וצבע לאחר טיפול במקורות הרטיבות. הוא גם קבע צורך בבדיקות שיבחנו את האטימות ואת יעילות העבודות.
בחוות דעתו השמאית מאוקטובר 2021 העריך המומחה את הפגיעה בשימוש בדירה, באמצעות הפגיעה בדמי השכירות הראויים, בסך 875 ₪ לחודש. משך התקופה המזכה בפיצוי הושאר להכרעת בית המשפט. זו הייתה תמיכה מקצועית ברכיב שכונה בטענות התובעים ״כישלון תמורה״: לא רק עלות העבודות הדרושות, אלא גם הפגיעה בהנאה ובשימוש בדירה בזמן שהליקויים קיימים.
מבחינת ניהול התיק, היה בכך ביטוי לשני מישורים נפרדים: הדרישה לתקן את הליקויים, והדרישה לתת מענה לנזק שנגרם לבעלי הדירה עד לתיקונם.

בדיקות המטרה לפי גבהים - בירור מקור הרטיבות במקום הסתפקות בהאשמות:
אחת המחלוקות המשמעותיות הייתה ניסיונה של הנתבעת לייחס את הרטיבות לעבודות שביצעו הרוכשים לאחר קבלת הדירה. משרדנו עמד על כך שהמחלוקת תיבחן באמצעות ממצאים ובדיקות, ולא תישאר ברמת טענות כלליות בדבר אחריות הרוכשים.
במסגרת הבירור הורה המומחה על סדרת בדיקות, ובהן בדיקת חלון חדר הילדים, בדיקות לצנרת ולניקוז המרפסת שמעל הדירה, בדיקת הצפה ובדיקת המטרה של קיר המעטפת בשני שלבים: מתחת למפלס קדחי הפרגולה ומעליו. החלוקה לאזורים ולגבהים יצרה אפשרות לבדוק בנפרד מוקדים שונים של חדירת מים.
בבדיקה שנערכה ביולי 2022 מתחת למפלס הקדחים אותרו סימני חדירת רטיבות באחד המקטעים. בבדיקה מעל למפלס הקדחים לא אותרה חדירה נוספת. בחוות הדעת המסכמת מנובמבר 2022 קבע המומחה כי הרטיבות שנמצאה בקיר הגובל בחדר הארונות נבעה, בסבירות גבוהה, מכשל באיטום קיר המעטפת שבאחריות הנתבעת.
זו הייתה נקודה חשובה במאבק: ביחס לכשל שנבדק, התקבלה קביעה מקצועית המייחסת אותו לאיטום שבאחריות הנתבעת. בהתאם לכך, המומחה פירט עבודות בקיר המעטפת וכן טיפול בנזקי הפנים, שיבוצע לאחר ביטול מקור חדירת המים.
העבודות בוצעו — אבל הרטיבות חזרה:
במהלך ההליך ביצעה הנתבעת עבודות תיקון. חלקן הצליחו, אולם זו לא הייתה התמונה המלאה: לצד הצלחת חלק מהעבודות, נותרו מוקדי רטיבות, ובהמשך דווח שוב על הופעתם לאחר ירידת גשמים10.11.22 .
לאחר עבודות שבוצעו בסוף 2021, הוגשה בפברואר 2022 פנייה לעריכת חוות דעת משלימה עקב הישנות הרטיבות. במרץ 2023, לאחר שהנתבעת הודיעה על השלמת עבודות נוספות, עדכנו התובעים שוב את בית המשפט שהרטיבות חזרה. בהמשך, לאחר ביקור נוסף של המומחה בדצמבר 2023, תועדה חזרה של הבעיות עם הגשמים ונדרשה התערבות נוספת.
בכל אחד מהשלבים האלה, משרדנו לא הסתפק בתשובה שהעבודות כבר בוצעו. פנינו לבית המשפט, הצגנו תיעוד המוכיח את הישנות הבעיות וביקשנו להמשיך את הבירור באמצעות חוות דעת משלימות ובדיקות נוספות. בינואר 2024 התבקש המומחה לבחון גם את ירידת הערך הנובעת מאי־פתרון הליקויים. במרץ 2024 ביקשנו להסתייע בחברה המתמחה באיתור רטיבות ולחייב את הנתבעת בעלויות הנדרשות.
לא פחות חשוב מכך, ביקשנו שהמשך העבודות ייעשה בפיקוח הדוק, ושייבחן אם מדובר בתיקון של מקור החדירה או בטיפול זמני המחייב חידוש תקופתי. ההבדל בין תיקון המקור לבין טיפול בסימנים עמד במרכז העבודה המשפטית.
מחוות דעת ראשונה לבירור הנדסי ושמאי מתמשך:
התיק לא התנהל כמחלוקת שהסתיימה לאחר ביקור אחד וחוות דעת אחת. במהלך השנים הצטברו חוות דעת הנדסיות ושמאיות, דוחות ביניים, בדיקות מעבדה וביקורים נוספים. בסיכומי התובעים פורטו שישה דיונים, תשעה ביקורי מומחה ומומחי משנה, ושבע חוות דעת ודוחות מקצועיים שנערכו לאורך ההליך.
העבודה המשפטית נדרשה להתעדכן עם הממצאים. כאשר הרטיבות חזרה, היה צורך להציג את התיעוד, לקשור אותו למוקדים שכבר נבדקו ולדרוש בירור נוסף. כאשר עלו שאלות על ביצוע הבדיקות ועל מימונן, נדרשו פניות ובקשות ייעודיות. וכאשר התברר שהמענה ההנדסי עשוי להיות מורכב יותר מכפי שנראה בתחילת הדרך, היה צורך לבחון גם את המשמעות השמאית.
זהו המקום שבו נמדדת בעינינו עבודה משפטית חסרת פשרות: לא בריבוי הצהרות, אלא במעקב אחר מה שנעשה בפועל ובנכונות לחזור לבית המשפט כאשר המציאות בדירה אינה תואמת את ההודעה שהבעיה נפתרה.
התיקון היסודי, החלופה המצומצמת וירידת הערך שנותרה:
בחוות דעת מחודש 12/2024 הוצג היקפו של הפתרון היסודי לכשלי המעטפת: פירוק חיפוי בחזיתות, טיפול בקיר הרקע ובאיטומו, תכנון ועיגון של החיפוי החדש, בדיקות וחיפוי מחדש. לצד זאת הוצגה חלופה מצומצמת יותר, שכללה איטום מישקים ויישום סילר, תוך צורך בתחזוקה תקופתית ואי־ודאות ביחס לפתרון מוחלט וסופי.
מדובר היה, אפוא, בבחירה בין טיפול יסודי ונרחב לבין פתרון חלופי מצומצם יותר — ולא בין שתי פעולות זהות בתוצאותיהן. על רקע היקף העבודות, מורכבות הביצוע והעלויות הכרוכות בפתרון היסודי, נבחרה בהמשך החלופה המצומצמת, כפי שתואר גם בסיכומי התובעים. משרדנו עמד על כך שבחירה זו לא תעלים מן הדיון את הנזק שנותר ואת אי־הוודאות לגבי העתיד.
בחוות הדעת השמאית ממאי 2025 נבחנו שלושה מצבים: אי־ביצוע העבודות; ביצוע התיקון החלופי; וביצוע התיקון היסודי. ירידת הערך הוערכה, בהתאמה, בסכומים שנעים בין 150,000 ₪, 80,000 ₪ ו 55,000 ₪. אלה היו אומדני ירידת ערך בחלופות שונות — ולא שלוש עלויות תיקון או סכומים מצטברים.
הקביעה שלפיה נותרת ירידת ערך גם לאחר תיקון יסודי ממחישה את המשמעות של היסטוריית הרטיבות. המומחה הביא בחשבון, בין היתר, את החשש של רוכש עתידי מפני חזרת הבעיות ואת ההשפעה על משך הזמן הנדרש למכירת הדירה.
הסיכומים ופסק הדין - הצגת התמונה שנבנתה לאורך השנים:
לאחר השלמת הבירור המקצועי הוגשו סיכומים. משרדנו ריכז בהם את השתלשלות האירועים: התלונות שקדמו לתביעה, חוות הדעת, הטענות בדבר אחריות הרוכשים, התיקונים שבוצעו, הישנות הרטיבות והנזק שנותר. לצד דרישת הפיצוי, הודגשו גם המשאבים שנדרשו לניהול ההליך — הדיונים, הבדיקות, חוות הדעת המשלימות והפניות החוזרות.
בחודש פברואר 2026 ניתן פסק הדין בתיק ת״א 24769-03-20, גולדנברג ואח׳ נ׳ קחם חברה להשקעות בע״מ, לאחר כמעט שש שנות התדיינות.
מאחורי ציון הדרך הזה עומדת עבודה שנמשכה הרבה מעבר להגשת התביעה: עיון בחוות דעת, טיפול במחלוקות ראייתיות, מעקב אחר בדיקות ותיקונים, והצגת תיעוד חדש כאשר הרטיבות שבה והופיעה. המסמכים שהוגשו לאורך הדרך משקפים מאמץ מתמשך להשאיר את מצב הדירה בפועל במרכז ההליך.
לא להסתפק בתיקון על הנייר
התיק הזה מבטא את הגישה שמנחה את משרדנו בטיפול בליקויי בנייה: חוות דעת היא כלי עבודה חיוני, אך כאשר מופיעים ממצאים חדשים יש לבחון אותם; ביצוע עבודות הוא שלב חשוב, אך אינו מייתר בדיקה של תוצאותיהן; ודיון בעלות התיקון אינו מחליף דיון בפגיעה המתמשכת בבעלי הדירה.
לאורך ההליך פעל משרד עו״ד כפיר חיון בשני מישורים במקביל: קידום איתור הליקויים ותיקונם, וביסוס הדרישה לפיצוי בגין הנזק שנגרם ונותר. בכל פעם שהרטיבות חזרה, דרשנו שהבירור המשפטי והמקצועי יתייחס לכך — ולא יסתיים על יסוד תמונה שכבר אינה משקפת את המצב בדירה.
משרד כפיר חיון — עורכי דין מייצג רוכשי דירות ובעלי נכסים בסכסוכי ליקויי בנייה ורטיבות. הטיפול משלב בחינה של המסמכים והראיות, עבודה עם אנשי מקצוע וניהול ההליך מתוך תשומת לב למטרה המעשית של הלקוח: מה צריך לתקן, כיצד ניתן לקדם זאת ואיזה מענה נדרש לנזק שנגרם.
הקבלן ביצע תיקונים והרטיבות חזרה? פנו למשרדנו לבחינת התיעוד, חוות הדעת ודרכי הפעולה המתאימות למקרה שלכם.
Ha-Arava St, Ari'el
ליקויי בנייה, מקרקעין, חוק המכר דירות, נדל"ן
פסק הדין שניתן מצטרף לפסקי דין נוספים ולמקרים נוספים אשר טופלו על ידי משרדנו. מדובר בנושאים אשר נמצאים בליבת העיסוק של משרדנו ואשר הועלו בעניינם מאמרים וכתבות רבים לאתר זה, כמפורט להלן:
-
השכן מרחיב את דירתו – כך תפעלו אם נגרם נזק לרכוש המשותף או לדירתכם.
-
הוספת חדר על הגג – בוטל היתר בנייה שהתיר ניצול של זכויות בנייה השייכות לשכנים.
-
ניצול יתר של זכויות בנייה - בעל דירה חויב ב- 127,000 ש"ח עקב הרחבת דירתו.
-
רכישת מחסן בבניין: רוכש איבד 2/3 מזכויותיו בשל טעות שאפשר היה להימנע ממנה.
-
הזכות לקורת גג יבשה – מספר גורמים שמשפיעים על תיקון ליקויים ונזילות.
-
רטיבות, נזילות ושאר ליקויים בבית משותף – בתוך כמה זמן על בעל הדירה לתקנם.
-
ליקויים בבית משותף – האם ניתן לחייב בעל דירה לתקן נזילות במקום הקבלן?
-
שימוש לא סביר ברכוש המשותף: בית המשפט הורה לבעל דירה להסיר שלט מקיר הבניין.
-
3 שנים לאחר סיום העסקה: מוכר דירה חויב בתשלום פיצויים עקב רטיבות שהתגלתה בדירה.
-
האם קבלן רשאי לנצל זכויות בנייה ולבנות על הגג לאחר מסירת הדירות?
-
האם בעל דירה רשאי לנצל זכויות בנייה שהוצמדו לדירתו ולבנות על הרכוש המשותף?
-
על זכויות בנייה והצמדת גג בניין בנכס אגב הסכם שנחתם לחלוקתם.
-
תופעת הסבת גני הילדים בדירות מגורים ובבתים משותפים - מה ניתן לעשות ואיך?
