top of page

ליצירת קשר:

050-99-24-24-4

שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38
246x0w.jpg

שתפו את המאמר:

iconfinder_mail_287692_edited.png
iconfinder_65-fb_messenger_1181202_edited.png
iconfinder_whatsapp-logo_1269930_edited.png
iconfinder_facebook_2400861_edited.png

ת.א. 36211-07-22 מגן ואח' נ' אזורים בנין (1965) בע"מ

איחור במסירת דירות בפרויקט אזורים בשוהם: כשניהול התביעה מחייב להבין את הפרויקט כולו


ייצוג של כ־60 רוכשי דירות, אלפי עמודי ראיות, ניתוח לוחות זמנים וחקירות מומחים: על הניסיון המקצועי שמאחורי ניהול תביעת הרוכשים באמצעות משרד עו"ד כפיר חיון


כדי לנהל תביעה בגין איחור במסירת דירה, לא תמיד מספיק להציג את הסכם המכר ואת פרוטוקול המסירה. מקום הו היזם מייחס את האיחור למגפת הקורונה, לאירועים ביטחוניים ולשיבושים בעבודת קבלנים וספקים - נדרש לעיתים לשחזר את התקדמותו של פרויקט שלם: מה תוכנן להתבצע, מה בוצע בפועל, אילו מלאכות עיכבו מלאכות אחרות, ומה הקשר בין כל אלה לבין מועד מסירת הדירה לרוכש.


זהו האתגר שעומד במרכז ייצוגם של כ־60 רוכשי דירות בפרויקט מחיר למשתכן של אזורים בשוהם, באמצעות משרד עו"ד כפיר חיון. ניהול ההליך דרש שילוב בין ליטיגציה במקרקעין לבין בחינה מעמיקה של מסמכים הנדסיים, חשבונות ביצוע, דוחות פיקוח, יומני עבודה וחוות דעת מקצועיות.


הניסיון שנצבר בתיק אינו מתמצה בהיקף המסמכים שנקראו. הוא נוגע ליכולת להפוך חומר רב ומפוזר לתשתית ראייתית, לזהות פערים בין מקורות מידע, ולהעמיד לבחינה גם מסקנות של מומחה שמונה מטעם בית המשפט.


ההליך עודנו מתנהל. טרם הושלמה שמיעת כלל העדים וטרם ניתן פסק דין. המאמר מתאר את עבודת המשרד ואת הסוגיות שהתעוררו בהליך עד ליום 03.11.2026; טענות הצדדים והשגות על חוות הדעת אינן מוצגות בו כהכרעות שיפוטיות.


פרויקט בהיקף של מאות מיליוני שקלים — ותביעה שמחייבת לרדת לפרטים


על פי נתוני המשרד, היקף הביצוע הכולל של הפרויקט הרחב עולה על 600 מיליון ש"ח. מדובר בהיקף העבודות בפרויקט, ולא בסכום תביעת הרוכשים.


במתחמים שבמוקד ההליך פעלו שני קבלני ביצוע מרכזיים: חברת צ'יינה סיביל, CCECC, במגרשים 144–147, וחברת א. ושאחי במגרשים 100–102. לפי תצהיר חברת הפיקוח, מתחמים אלה כללו 25 מבני מגורים ובהם 500 דירות. לצד קבלני הביצוע פעל קבלן עפר וביסוס, וכן קבלני משנה וספקים בתחומים שונים.


היקף כזה מחייב להבחין בין מערכת ההתחייבויות של היזם כלפי הרוכשים לבין ההתחייבויות של קבלני הביצוע כלפיו; בין עבודות שבוצעו במקביל לבין עבודות שהיו תלויות זו בזו; ובין מצב הבנייה בכל בניין לבין הנתונים המצטברים של המתחם כולו. העבודה בתיק דרשה אפוא מבט כפול: הבנת התמונה הכוללת של פרויקט גדול, לצד יכולת להתעכב על שורת פעילות בלוח זמנים, סעיף בחשבון ביניים או הערה ביומן עבודה.


נקודת המוצא: לא רק כמה זמן חלף, אלא מהו המועד המחייב

במרכז התביעה ניצבו שתי מחלוקות נפרדות. הראשונה עסקה במועדי המסירה המחייבים ובתוקפו של מנגנון חוזי שקשר את דחיית המסירה למועד קבלת היתר הבנייה. השנייה עסקה בשאלה אם האירועים שעליהם הסתמכה אזורים מצדיקים פטור מתשלום פיצוי, ואם כן - באיזה היקף.


התובעים טענו כי מנגנון הדחייה אינו מתיישב עם ההגנות שבחוק המכר (דירות) ועם התחייבויות הנתבעת במסגרת מחיר למשתכן. לצורך בירור מועד המסירה נעשה שימוש גם במידע שהתקבל ממשרד הבינוי והשיכון בעקבות פנייה לפי חוק חופש המידע, ולא רק במסמכים שנמסרו מטעם החברה.


מנגד, אזורים טענה כי מגפת הקורונה והמגבלות שנלוו לה פגעו בביצוע העבודות וביכולת להתמודד עם קשיים אחרים בפרויקט. עמדתה נתמכה בחוות דעת בתחום לוחות הזמנים ובתצהירים מטעמה.    


מכאן נוצר הצורך לנהל את התיק בשני מישורים במקביל: לבחון את ההתחייבות המשפטית לרוכשים, ולבדוק את התשתית העובדתית והמקצועית שעליה מבוסס ההסבר לאיחור.


ההתמודדות הראשונה: להשיג את המסמכים הדרושים לבירור המחלוקת

אחד האתגרים הראשונים בתיק היה פער המידע. הרוכשים החזיקו בהסכמי המכר, בהודעות שקיבלו ובתיעוד הנוגע לדירותיהם. לעומת זאת, חומרי הביצוע והניהול — ההסכמים עם הקבלנים, דוחות הפיקוח, החשבונות ולוחות הזמנים — היו בידי הגורמים שניהלו את הפרויקט (הנתבעת).


המשרד פעל לקבלת החומר באמצעות דרישות לגילוי מסמכים, שאלון ובקשות שהוגשו לבית המשפט. בהמשך נדרש גם הליך להשלמת מסמכים, ובכלל זה העברת דוחות הליווי הבנקאי, מסמכים הנוגעים לחברת החשמל, דוחות פיקוח לשנת 2022 והסכמי התקשרות עם קבלני משנה. הבקשות פירטו לא רק אילו מסמכים חסרים, אלא גם היכן הם נזכרו בחומר שכבר נמסר ומה חשיבותם לבירור המחלוקת.     


לדרישה לקבל את דוחות הליווי הבנקאי הייתה מטרה מעשית: לאפשר הכנת חוות דעת נגדית המבוססת על נתוני הפרויקט לאורך זמן. בבקשה שהגיש המשרד הודגש כי אין להסתפק בחומר חלקי כאשר נדרש לנתח את קצב התקדמות הבנייה ואת תקופות העיכוב.    


זו הייתה עבודה משפטית שהקדימה את הדיון ההנדסי ואפשרה אותו. לפני שאפשר לבחון מסקנה מקצועית, צריך לוודא שהמסמכים הנחוצים לבדיקתה נמצאים בידי הרוכשים והמומחים מטעמם.



כ־13,000 עמודים: להפוך חומר מפוזר לתשתית ראייתית

המצאת כמות גדולה של חומר אינה מסיימת בהכרח את שלב איסוף הראיות.


בהודעה שהגישו התובעים צוין שהועבר חומר בהיקף של כ־13,000 עמודים ללא סדר כרונולוגי או חלוקה לפי נושאים ומגרשים. לפי הבקשה, החומר כלל כפילויות וחוסרים, והמשרד נדרש להקדיש מספר ימים של עבודה על מנת לקטלג אותו לפי מגרשים ומועדים, להפריד כפילויות ולאתר מסמכים שלא הומצאו.     


המשימה לא הייתה רק לקרוא את המסמכים, אלא לבנות קשרים ביניהם. הערה בדוח פיקוח עשויה להפנות להסכם שלא נמסר או להבצע על עיכוב שהנתבעת ניסתה להסתיר; חשבון חודשי עשוי להציג שיעור ביצוע שאינו תואם את התיאור ביומן או בדו"חות הליווי הבנקאי; ולוח זמנים עשוי להיראות סדור בפני עצמו, אף שבמסמכים שנערכו בזמן אמת נרשם שהוא נדחה שמום שהתגלו בו כשלים אקוטיים.


הבקשה להשלמת מסמכים ממחישה את רמת הפירוט שנדרשה: היא כללה הפניות לתוכניות עבודה, ללוחות זמנים מתוקנים, להערות שניתנו ביחס אליהם ולמסמכים שנזכרו בישיבות הפיקוח. בהמשך הוגשו תצהירי רוכשים, חוות דעת שמאיות, חוות דעת בתחום לוחות הזמנים ותיק מוצגים נרחב. מבחינת ניהול ההליך, האתגר היה לצמצם את המרחק בין אלפי העמודים לבין השאלה המדויקת שעליה נדרש העד להשיב בבית המשפט.


מסמך אינו הופך לראיה משמעותית רק משום שנמצא בתיק. צריך לדעת מה הוא מוכיח, לאיזו תקופה הוא מתייחס, וכיצד הוא משתלב — או מתנגש — עם יתר המסמכים.


להבין מה באמת עומד מאחורי אחוזי הביצוע

אחת הדוגמאות המוחשיות לעבודת ההצלבה עלתה בחקירת נציג חברת הפיקוח: ההבחנה בין נתון המתייחס ל־85% מרצפת המרתף לבין נתון המתייחס ל־85% משלד המרתף כולו.


בחקירת עדי הנתבעת הוצגו דוח הליווי הבנקאי וחשבונות הביניים, וכן נבחן אם הנתונים המופיעים בהם מתייחסים לאותו היקף עבודה. הדיון עסק גם בהפרדה בין הרצפה, הקירות והתקרה ובאפשרות להסיק מנתון המתייחס לרכיב אחד על התקדמות המרתף כולו.    


המשמעות של ההבחנה ברורה: אם נתון משמש בסיס לקביעת קצב התקדמות העבודה, יש לברר תחילה מה בדיוק נמדד. שינוי בסיווג הפעילות או בהיקף העבודות הנכללות בה עשוי לשנות את משמעות ההשוואה.


אין בכך קביעה שכל דוח בנקאי שגוי, או שאין להסתמך עליו. השאלה שהתובעים ביקשו לברר הייתה ממוקדת יותר: האם במקרה המסוים ניתן להסיק מהנתונים את המסקנה שנגזרה מהם, בלי לבדוק את התאמתם לחשבונות ולתיעוד הביצוע?


כאן באה לידי ביטוי העבודה המשלבת משפט והנדסה. הטענה אינה מסתפקת באמירה כללית שחוות הדעת שגויה; היא חוזרת לנתון המקור, מבררת את הגדרתו ובוחנת את השפעתו על המסקנה.


לוחות זמנים: לבדוק את רצף העבודות, ולא רק את תאריכי הסיום

סוגיה מרכזית נוספת נגעה לקשר בין עבודות העפר והביסוס לבין עבודות המרתפים והשלד.


בתצהיר מטעם הנתבעת נכתב כי חלק מעבודות הביסוס בוצעו לאחר השלמת החניון, וכי מלוא עבודות החפירה והדיפון הסתיימו באוקטובר 2020 או בסמוך לכך, לאחר שקבלני הביצוע כבר החלו בעבודתם. הנתון הזה חייב בחינה של רצף העבודה בכל מתחם. לא היה די להניח שעבודות העפר הסתיימו כולן לפני תחילת עבודות קבלני הביצוע; מנגד, עצם המשך עבודות העפר אינו מוכיח שכל הבניינים היו מעוכבים באותה מידה.


עבודת המשרד התמקדה בזיהוי הממשקים: אילו עבודות היו תנאי להמשך הבנייה, היכן נדרשו מילוי חוזר והשלמת קידוחים, ומה משמעותם של הקשרים בין הפעילויות בלוח הזמנים. לצורך כך נבחנו גם מסמכים שבהם נרשמו הערות בזמן אמת על לוחות הזמנים, דרישות לתיקונם ואי־המצאת עדכונים.


בחקירת מומחה בית המשפט נבחנה גם ההסתמכות על לוחות הזמנים כנקודת ייחוס מקצועית. המומחה הסביר כי התייחס ללוח שהוצע כאל עמדה מקצועית בדבר מה שניתן היה לבצע; התובעים ביקשו לבחון אם נקודת מוצא זו עומדת מול המסמכים וההערות שניתנו בזמן אמת.     פרוטוקולים


הבירור נועד להבחין בין התארכות של פעילות מסוימת לבין השפעתה על מועד השלמת הפרויקט. מבחינת הרוכשים, זו אינה הבחנה טכנית בלבד: היא נוגעת לתקופה שבגינה מבקשת הנתבעת שלא לשלם פיצוי.



חשמל, מעליות ואכלוס: לבחון את ההסבר מול התנאים בשטח

הטענות לעיכובים לא הסתיימו בעבודות השלד והחיפוי. נדרשה בחינה גם של התנאים שאפשרו את אכלוס המבנים, ובכלל זה חיבור לחשמל, בדיקות ואישורים להפעלת המעליות.


בכתב התשובה הציגו התובעים טענה שלפיה הקושי בקבלת אישורי המעליות היה קשור, בין היתר, להעדר חיבור חשמל קבוע. לצד זאת צורף תיעוד שנועד לבחון את הטענה בדבר השפעת הקורונה על קבלת האישורים, לרבות אישור שניתן בפרויקט אחר.    


לפי תיאור המשרד, אותו מסמך אותר במסגרת ייצוג רוכשים בהליך אחר בצפון הארץ. הוא לא נועד להוכיח שכל הפרויקטים התנהלו באותה דרך, אלא לבחון את היקפה של טענה כללית בדבר חוסר אפשרות לקבל אישורים בתקופה מסוימת.


ההשוואה חייבה זהירות: מסמך מפרויקט אחר אינו מוכיח לבדו מה התרחש בשוהם. ערכו היה בהצבת שאלה ממוקדת ובהצלבתה עם המסמכים של הפרויקט עצמו.


גם בחקירת מומחה בית המשפט עלתה מחלוקת לגבי משמעות העיכוב בחשמל ולגבי היחס בינו לבין העיכובים האחרים. המומחה הבהיר שלא העניק ארכה בגין אירועים מאוחרים מסוימים, ובהם סוגיות חברת החשמל; התובעים ביקשו לברר את השפעתם על הניתוח הכולל ועל האפשרות למסור את הדירות במועד.    



להתמודד עם חוות דעת מומחה בית המשפט — באמצעות התשתית שעליה היא נשענת

ההתמודדות עם חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט היא אתגר שונה מהתמודדות עם חוות דעת שהגיש הצד שכנגד. הפסיקה מעניקה משקל משמעותי לממצאי מומחה שמונה על ידי בית המשפט, והנטייה היא לאמצם בהיעדר סיבה ממשית שלא לעשות כן. משום כך, התנגדות כללית לתוצאה אינה תחליף להצגת קושי מבוסס בחוות הדעת.


בתיק אזורים, המשרד נדרש לבחון את חוות הדעת ברמת מקורות המידע, שיטת הניתוח והמסקנות. בין היתר נבדקו ההתאמה בין הדוחות לגרפים, מקורות הנתונים בדבר מצבת העובדים, התייחסות לתיעוד חסר והקשר בין ירידה בקצב הביצוע לבין האירוע שאליו יוחסה.


כך, בחקירה הוצגה למומחה שאלה לגבי נתוני כוח אדם בתקופות שבהן צוין כי חסרים יומני עבודה. הדיון לא עסק רק בתוצאה המספרית, אלא בשאלה כיצד נבנה הנתון שעליו מבוססת אותה תוצאה.     


המומחה, מצדו, הסביר כי השווה בין תקופות ביצוע שונות וביקש לזהות את המקומות שבהם מצא קשר בין השיבוש לבין הפגיעה בקצב העבודה. התובעים חלקו על היישום ועל המסקנות שנגזרו ממנו.     


מבחינת עבודת המשרד, נקודת המוצא הייתה שחוות דעת מורכבת מחייבת בדיקה מקיפה: קריאת המסקנות לצד חומרי הבסיס, בחינת ההנחות והכנת חקירה שבה לכל שאלה יש עוגן במסמך. מעמדו של מומחה בית המשפט מחייב דיוק רב יותר בביקורת — לא ויתור על הביקורת.



התפתחות בלתי צפויה: בירור הקשר הקודם בין המומחים

לצד המחלוקות המקצועיות, במהלך חקירת מומחה בית המשפט עלתה סוגיה נוספת: קשר קודם בינו לבין מומחה הנתבעת.


בחקירתו אישר מומחה בית המשפט כי טוני לופו נתן חוות דעת מטעמו בהליך אחר שבו היה בעל דין. כאשר נשאל על משמעות הקשר ועל אי־הדיווח עליו, מסר כי לא סבר שעליו לפסול את עצמו וכי לא ייחס לכך חשיבות מהסוג שהציגו השואלים.


הסוגיה הצריכה בחינה נפרדת של טיב הקשר ושל משמעותו להליך. היא לא החליפה את הביקורת המקצועית על חוות הדעת, ולא היה בה כשלעצמה כדי להכריע בשאלת תוקפה.


בהמשך הוגשה מטעם התובעים הודעה על כוונתם להגיש בקשה לפסילת המומחה לאחר דיון ההוכחות. אזורים התנגדה להודעה וביקשה למחוק אותה, תוך שמירת טענותיה ביחס לבקשת פסילה, ככל שתוגש. נכון למצב ההליך המתואר במאמר, טרם הוגשה הבקשה עצמה ולא ניתנה הכרעה הפוסלת את המומחה.   


ההתפתחות הזו ממחישה היבט נוסף של ניהול ליטיגציה מורכבת: הצורך להגיב למידע חדש בלי לאבד את מוקד התביעה, להפריד בין סוגיות שונות ולבחור את הדרך הדיונית המתאימה לבירורן.


הניסיון שנצבר — והמשמעות עבור רוכשי דירות

העבודה בתיק אזורים בשוהם העמיקה שלושה מרכיבים מרכזיים בניסיון המשרד.


ניהול הליך הנוגע לפרויקט גדול ורב־גורמים: בחינת התחייבויות של יזם, קבלני ביצוע, קבלני משנה, חברת פיקוח וספקים, תוך שמירה על ההבחנה בין המתחמים והבניינים ובין ההתחייבות לקבלן לבין ההתחייבות לרוכש.


ניהול ראיות ולוחות זמנים בהיקף נרחב: קבלת מסמכים, איתור חוסרים, סיווג חומר, הצלבת נתונים והכנת תשתית המאפשרת למומחים ולבית המשפט לבחון את הטענות על בסיס תיעוד, ולא רק על בסיס הסבר שניתן בדיעבד.


התמודדות עם חוות דעת מורכבות ועם התפתחויות בלתי צפויות: בדיקת הנחות העבודה של המומחה, זיהוי פערים נטענים בין מקורות המידע, הכנת חקירה מקצועית וטיפול בסוגיות חדשות שהתעוררו במהלך ההוכחות.

הערך של ניסיון כזה אינו נמדד בהבטחה לתוצאה. הוא מתבטא ביכולת לנהל את הבירור גם כאשר החומר רב, הסוגיות מקצועיות וחוות הדעת אינה תומכת בעמדת הלקוחות.


עבור רוכשי הדירות, ההליך עוסק בסופו של דבר בזכות לקבל תשובה מבוססת: מה היה מועד המסירה המחייב, מה גרם לאיחור, ואילו נסיבות הוכחו כמצדיקות פטור מפיצוי.


מאחורי המחלוקת ההנדסית עומדים רוכשי הדירות

לצד לוחות הזמנים, הגרפים והמסמכים, חשוב לזכור את משמעות האיחור עבור מי שרכש דירה למגוריו.


בהחלטה שניתנה בתיק ביום 7 בספטמבר 2023 עמד בית המשפט על הנזק שעלול להיגרם למשקי בית בעקבות איחור ממושך במסירה, ועל ההשלכות שאינן מסתכמות בכסף, ובהן מסגרות חינוך וחיי המשפחה. באותה החלטה הובהר גם כי האחריות לנזקים נותרה במחלוקת.     


בחינת משרד עו"ד כפיר חיון, זו תכליתה של העבודה המקצועית בתיק: להשתמש בכלים המשפטיים ובניתוח המסמכים כדי לאפשר בירור מלא של זכויות הרוכשים.


תביעת אזורים בשוהם ממחישה כי ליטיגציה בתחום הנדל"ן עשויה לדרוש הרבה מעבר לפרשנות חוזה. לעיתים היא מחייבת להבין כיצד נבנה הפרויקט, כיצד תועדה התקדמותו, ואיך הפך הנתון שנרשם בשטח למסקנה המוצגת בבית המשפט.


היכולת לחבר בין המסמכים, ההנדסה והטיעון המשפטי — ולהעמיד את החיבור הזה למבחן בחקירה — היא הניסיון המרכזי שנצבר בניהול ההליך.


המאמר מתאר הליך תלוי ועומד מנקודת מבטו של המשרד המייצג את הרוכשים. אין בו קביעה בדבר אחריות הנתבעת, פסילת מומחה או תוצאת ההליך, ואין בו משום ייעוץ משפטי פרטני.



Ha-Etrog St, Shoham, Israel

מקרקעין, נדל"ן, חוק המכר דירות, פיצוי בגין איחור במסירת דירה

ת.א. 36211-07-22 מגן ואח' נ' אזורים בנין (1965) בע"מ

פיצוי בגין איחור במסירת דירה

חוק המכר דירות

בוררות: פסגת זאב – חב' נופי גבעת זאב בע"מ ו- חב' איחוד יסודות בנייה בע"מ.

פיצוי בגין איחור במסירת דירה

חוק המכר דירות

ת"א 30917-02-21 דוך ואח' נ' התחדשות וולקני – נאות רחל בע"מ.

פיצוי בגין איחור במסירת דירה

חוק המכר דירות

ל"ר

פיצוי בגין איחור במסירת דירה

חוק המכר דירות

ת"א 8083-05-21: ממן ואח' נ' בר ובניו חברה לבניין ופיתוח בע"מ

פיצוי בגין איחור במסירת דירה

חוק המכר דירות

ת"א 73544-07-19 אזולאי ואח' נ' ע.ע. אבו ראס חברה לעבודות בניין ופיתוח בע"מ

פיצוי בגין איחור במסירת דירה

חוק המכר דירות

ת"א 12049-11-20 דרורי ואח' נ' רייסדור טאוורס בע"מ

פיצוי בגין איחור במסירת דירה

חוק המכר דירות


דהן נ' אשדר

פיצוי בגין איחור במסירת דירה

חוק המכר דירות

ת"א 29501-02-20 פרידמן נ' ו.מ.ל קוקיס 12 בת-ים בע"מ

פיצוי בגין איחור במסירת דירה

חוק המכר דירות

ת"א 3119-09-20 לליצקי ואח' נ' בוני אליעזר יפה בע"מ

פיצוי בגין איחור במסירת דירה

חוק המכר דירות

ת"א 10087-10-19 שוקרון נ' אחדות השבחת נכסים בע"מ

פיצוי בגין איחור במסירת דירה

חוק המכר דירות

ת"א 51839-12-19 סלם ואח' נ' גרופית הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות בע"מ

פיצוי בגין איחור במסירת דירה

חוק המכר דירות

ת.א. 6819-03-18 זנדבנק ואח' נ' מצלאוי חברה לבנין בע"מ

 

פסק הדין שניתן מצטרף לפסקי דין נוספים ולמקרים נוספים אשר טופלו על ידי משרדנו. מדובר בנושאים אשר נמצאים בליבת העיסוק של משרדנו ואשר הועלו בעניינם מאמרים וכתבות רבים לאתר זה, כמפורט להלן:

​

  1. התקנת חלון או דלת – על שינויים חיצוניים בבית משותף.

  2. מתי ניתן להרוס דירה שהורחבה בהסכמת השכנים או ללא הסכמתם?

  3. השכן מרחיב את דירתו – כך תפעלו אם נגרם נזק לרכוש המשותף או לדירתכם.

  4. הוספת חדר על הגג – בוטל היתר בנייה שהתיר ניצול של זכויות בנייה השייכות לשכנים.

  5. התקנת מעלית בבית משותף קיים – התנאים, השלבים והתנגדויות.

  6. ניצול יתר של זכויות בנייה - בעל דירה חויב ב- 127,000 ש"ח עקב הרחבת דירתו.

  7. האם ניתן להרחיב דירה ללא הסכמתם של בעלי הדירות בבניין?

  8. רכישת מחסן בבניין: רוכש איבד 2/3 מזכויותיו בשל טעות שאפשר היה להימנע ממנה.

  9. עברו את הגבול - סכסוכי שכנים על גודל המגרש ומיקום החומה.

  10. הזכות לקורת גג יבשה – מספר גורמים שמשפיעים על תיקון ליקויים ונזילות.

  11. תיקון ליקויים ונזילות שחוזרים על עצמם בבית המשותף.

  12. רטיבות, נזילות ושאר ליקויים בבית משותף – בתוך כמה זמן על בעל הדירה לתקנם.

  13. ליקויים בבית משותף – האם ניתן לחייב בעל דירה לתקן נזילות במקום הקבלן?

  14. רכישת דירה מקבלן ושינוי התקנון לאחר מסירת הדירות.

  15. שימוש לא סביר ברכוש המשותף: בית המשפט הורה לבעל דירה להסיר שלט מקיר הבניין.

  16. החלפת חברת מעליות בבית משותף.

  17. 3 שנים לאחר סיום העסקה: מוכר דירה חויב בתשלום פיצויים עקב רטיבות שהתגלתה בדירה.

  18. כך נפעל נכון מול נזילות שגורמות לבעיות רטיבות.

  19. פטור מהיטל השבחה במכירת דירה או בהרחבתה עד 140 מ"ר.

  20. האם קבלן רשאי לנצל זכויות בנייה ולבנות על הגג לאחר מסירת הדירות?

  21. האם בעל דירה רשאי לנצל זכויות בנייה שהוצמדו לדירתו ולבנות על הרכוש המשותף?

  22. על זכויות בנייה והצמדת גג בניין בנכס אגב הסכם שנחתם לחלוקתם.

  23. תופעת הסבת גני הילדים בדירות מגורים ובבתים משותפים - מה ניתן לעשות ואיך?

  24. שאלות ותשובות בנושא בתים משותפים.

​

כפיר חיון, עורך דין | מקרקעין - נדל"ן
bottom of page