top of page
איחור במסירת דירה 2023 (המדריך למומחים)
על רגל אחת – מה הפיצוי שישולם במקרה של איחור במסירת דירה מקבלן (או יזם)?
במקרה של איחור במסירת דירה על היזם לשלם פיצוי בהתאם למנגנון הקבוע בחוק המכר דירות, כך שבעבור דירות שנרכשו לפני 07.07.2022 – ישולם פיצוי הגבוה פי 1.5 מדמי השכירות הראויים במהלך שמונת החודשים הראשונים, ופי 1.25 בעבור כל חודש איחור נוסף לאחר מכן.
בעבור חוזים שנחתמו לאחר 07.07.2022 (לאחר תיקון מספר 9 לחוק המכר דירות) – ישלם פיצוי דמי שכירות ראויים החל מהחודש השני לאיחור ועד לחודש הרביעי. החל מהחודש החמישי ועד לחודש העשירי לאיחור ישלם היזם פיצוי הגבוה פי 1.25 מדמי השכירות הראויים, ולאחר מכן פי 1.5.
היזם מאחר במסירה, אך טוען לפטור מתשלום פיצוי עקב קורונה וכוח עליון – מה אפשר לעשות?
יזמים רבים מאחרים במסירה במשך חודשים רבים (ולעיתים אף שנים), אך הם מסרבים לשלם פיצוי משום שלגישתם אירעו נסיבות מעכבות (הנסיבות מתאימות עצמן לרוח התקופה) המהוות כח עליון ואשר בגינן הם זכאים לפיצוי.
אלא שבניגוד מוחלט לרושם הרב שהיזמים מנסים לצור – בתי המשפט דוחים את טענותיהם ומחייבים אותם בתשלום בהתאם להוראות חוק המכר דירות. בעת הזו, יזמים רבים טוענים לעיכוב בשל נגיף הקורונה, שומר חומות (אירועים ביטחוניים), שבתות, מחדלים של הרשויות ועוד (ראו מאמר המתייחס לפסק דין שהקנה לכאורה פטור של ארבעה חודשים וכן מאמר המתייחס לדו"ח משרד המשפטים ולפרסומי משרד הבינוי והשיכון).
ניסיונו העשיר והייחודי של המשרד בייצוג רוכשי בתביעות איחור במסירת דירה מקבלן:
למשרד ניסיון רב ועשיר בייצוג מאות רוכשי דירות בתביעות הנוגעות לאיחור במסירת דירה (ראו פירוט חלקי), לרבות: תביעת ענק בסך 3,500,000 ₪, ביטול כתבי ויתור שקיפחו את זכויות הרוכשים, התמודדות עם טענות לפטור מתשלום פיצוי עקב איחור בתשלום התמורה בעבור הדירה, התמודדות עם טענות לכח עליון וכו'.
תוכן עניינים:
-
מבוא - הסבר כללי על איחור במסירה קבלן.
-
אמנם, החוק מקנה ליזם 60 ימי חסד (גרייס), אך מהיום ה- 61 ישולם פיצוי רטרואקטיבי.
-
האם החוק חל על תמ"א 38, פינוי בינוי ומחיר למשתכן?
-
-
מועד המסירה - ההתחייבותו החוזית הראשונה והחשובה ביותר שעל היזם לקיים.
-
-
הוכחת גובה הפיצוי - כיצד נחשב ונוכיח את דמי השכירות הראויים.
-
האם ניתן לדחות את התשלומים או את התשלום האחרון במקרה של איחור במסירה.
-
התחשבנות וקיזוז - האם ניתן לקזז את הפיצוי מהתמורה בעבור הדירה?
-
האם ניתן לתבוע פיצויים נוספים בנוסף לפיצויים מכח חוק המכר דירות.
-
טענות של יזמים לפטור מתשלום פיצוי בשל נסיבות המהוות כח עליון.
- נקודות חשובות המשפיעות על מועד המסירה.
---------------------------------------- עמוד 32 ----------------------------------
מבוא
מבוא - מגנון הפיצוי במקרה של איחור במסירת דירה מקבלן:
-
כח עליון – נסיבות מעכבות:
למרבה ההפתעה, אין בחוק המכר דירות הגדרה למונח "", זאת מפני שמדובר בתיאור למכלול של נסיבות לא מוגדרות אשר פוטרות את היזם מתשלום פיצוי. כמו כן, החוק אינו מגדיר אירועים ביטחוניים, שביתות, עיצומים, קריסת קבלן ונגיף הקורונה ככוח עליון.
אם כן, מהו אותו "כח עליון" שיזמים רבים מבססים עליו את כתבי ההגנה?
חוק המכר דירת בנוסחו הקודם (לפני תיקון מספר 9) אפשר לצדדים להסכם המכר להגדיר רשימה של מקרים אשר יפטרו את היזם מתשלום פיצוי (כלומר, הטלת נזקי האיחור על הרוכש), ובלבד שהם לא היו בשליטת היזם ושהוא לא יכול היה לצפות את התרחשותן.
בנוסח החדש, סעיף הפטור מקנה ליזם פטור מתשלום פיצוי אם העיכוב נגרם באשמת הרוכש ובאם התקיימו התנאים לפי דיני הסיכול החוזיים. אמנם, התיקון לחוק נועד להפסיק את השימוש הפסול והנרחב שעשו יזמים בטענות מסוג כח עליון – אולם, מאז התיקון לחוק לא חל שינוי בהסכמי המכר שמצביע על שינוי מגמה.
מכל מקום, וזה העיקר, ההגדרה לכח עליון או לנסיבות מעכבות הפוטרות את היזם מתשלום פיצוי אינה נבחנית על בסיס הוראות הסכם המכר בלבד או הבל פיו של היזם – אלא לפי מכלול המבחנים שנקבעו בפסיקה לגבי המונח כח עליון; מבחנים ששוללים כמעט באופן גורף את טענות לפטור מתשלום פיצוי.
2. חוק קוגנטי – חוק שלא ניתן להתנות עליו:
על מנות שהוראות חוק המכר דירות לא תהפוכנה לאות מתה – . מכאן, שכל הוראה בהסכם המכר, נספח להסכם, ויתור בעל פה או בכתב, כתב ויתור, הסכם פשרה שמנוגדים לתכלית החוק – בטלים. היטב לוודא את מעמדו של חוק קוגנטי כבוד השופט אריה דורני דורון, כך:
"ניהול המשא והמתן בין הצדדים על סעיפי החוזה הנוגד חוק קוגנטי או המשמש כלי לפרצה אסורה בו, אינו משמש ראיה להסכמה מותרת. לפיכך, גם אם התנהלו הצדדים על תנאי החוזה ונאלצו לחתום על סעיפיו ויש בתוכם סעיף אחד שאינו עומד בתכליות החוק, אין לראות בכך אישור כדין והסכמה כדין אלא התנהלות סרק שאינה מחייבת כל עוד האמור אינו עולה בקנה אחד עם החוק..." [(ת"ק (ת"א) 31195-09-19 קנר נ' לוינסקי - עופר בע"מ (23.3.21)].
כיוון שהוקדש מאמר נפרד על האיסור להתנות על חוק המכר דירות ועל בטלותם של סעיפים ותנאים מקפחים – נסתפק בהפניה למאמר בלבד.
-
פיצוי סטטוטורי:
פיצוי סטטוטורי, משמעו – פיצוי ללא הוכחת נזק. על כן, רוכש דירה שתובע פיצויים בגין מסירת הדירה באיחור אינו נדרש להוכיח ששכר דירה חליפית, ששילם בעד משכנתא ואף לא שנגרם לו נזק כלשהו – כל שהרוכש נדרש להוכיח הוא שהדירה נמסרה באיחור.
כפי שצוין לעיל, הפיצוי מכח חוק המכר דירות מורכב מתקופת האיחור, מקדם הפיצוי ודמי שכירות ראויים. בהליך ע"א (ב"ש) 14808-08-19 כ. כוכב הנגב - חברה לבנין ופתוח (1990) בע"מ נ' שמלוב (נבו, 16.12.19), קבע בית המשפט שמבחינת רכיבי הפיצוי – על הרוכש להוכיח את דמי השכירות הראויים בלבד, כדלהלן:
-
מקנה לרוכשי דירות את הזכות לפיצויים בלא הוכחת נזק. הנתון היחיד שיש להביא בפני בית המשפט לשם קביעת הפיצוי, הוא "דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה". ....
חוק המכר (דירות) צועד כברת דרך לקראת רוכשי דירות, תוך התרחקות מהכללים הרגילים של פיצוי חוזי או נזיקי, שמבוססים על פיצוי כפי גובה הנזק שנגרם בפועל לתובע. לא ניתן ללכת כברת דרך נוספת ולהסתפק בהצהרה סתמית של התובע על דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה."
-
מנגנון הפיצוי:
מנגנון הפיצוי מכח חוק המכר דירות כולל את תקופת האיחור (המורכבת ממועד מסירה חוזי ומועד מסירה בפועל), ימי החסד, מקדם פיצוי ודמי שכירות ראויים. על פניו, כל עוד דמי השכירות הראויים נשענים על חוות דעת שמאית – אין קושי בחישוב גובה הפיצוי.
אולם, ייתכנו מקרים בהם יתגלעו מחלוקות באשר למועד המסירה החוזי, מועד המסירה בפועל (לא פעם הדירות נמסרות ללא חשמל, ללא מעלית, עם ליקויים רבים וכיו"ב), שימוש פסול בימי החסד, טענות מקוממות לכח עליון ועוד.
-
תקנות חוק המכר דירות:
חוק המכר דירות נכלל במסגרת חקיקה צרכנית מגנה, במקרה דנן – מדובר בהוראות חוק שנועדו להגן על ציבור רחב של רוכשי דירות אשר ניצבים בפני העסקה היקרה והחשובה ביותר בחייהם – רכישת דירה.
בנוסף לחוק המכר דירות, ניתן למצוא תקנות אשר מגבילות את תשלום התמורה בהתאם לקצב התקדמות הבנייה (באם מסופקת בטוחה מסוג הערת אזהרה), הוכחה בדבר השלמת בנייה, חובה לצרף מפרט ועוד.
תשלום רטרואקטיבי החל מהיום ה- 61 לאיחור
הרוכש אינו נדרש להוכיח נזק ו- מתי היזם נדרש לשלם פיצוי:
בהתאם להוראות חוק המכר דירות, על היזם לשלם את הפיצוי בגין האיחור במסירת הדירה מדי חודש בחודש (כך שעיכוב בלתי מוצדק של התשלום מהווה הפרה של הוראות החוק). הנזק (להבדיל מהפיצוי מכח חוק המכר דירות) במקרה של איחור במסירה אינו טעון הוכחה, כך שבעלי הדירות אינם נדרשים להוכיח שנגרם להם נזק בפועל, אלא רק את גובה הפיצוי. במובנים רבים, ניתן לראות במנגנון זה כמעין פיצוי מוסכם. בהמשך המאמר נתייחס בהרחבה ליתרונות ולחסרונות של מגנון הפיצוי וכיצד עלינו להוכיח את גובה הפיצוי. למרות הפשטות והבהירות של מנגנון הפיצוי, ואף על פי שישנם פסקי דין ותקדימים שמאפשרים לרוכשי הדירות להתמודד עם יזמים שמסרבים לשלם פיצוי; עדיין מושגים בסיסיים המשמשים אמת מידה לקביעת גובה הפיצוי – נותרו ללא הגדרה. כפי שנראה בהמשך, מדובר בעיקר בנושאים "מסחריים" כגון: מועד התחלת עבודות, תקופת עבודות, מועד המסירה החוזי, רשימת הגורמים שמאפשרים לדחות את מועד המסירה וכו'.
אין צורך בהוכחת נזק בפועל
אחור במסירת דירה - סיכום ראשוני
סיכום ראשוני:
לפי חוק המכר דירות היזם מחויב לשלם בשמונת החודשים הראשונים פיצוי חודשי הגבוה פי 150% מדמי השכירות הראויים בעבור דירה בעלת מאפיינים דומים, ולאחר מכן פיצוי הגבוה פי 125%. כאמור, בעלי הדירות נדרשים להוכיח את גובה הפיצוי, אך לא הנזק שנגרם להם בפועל.
על מנת שלא להפוך את הוראות חוק המכר דירות לאות מתה, חל איסור להתנות עליהן, אלא לטובת הקונה. משכך, כל תניה פסולה ובטלה.
להרחבה: האם קבלן רשאי לשנות את תקנון הבית המשותף לאחר מסירת הדירות?
אלא, שלמרות הוראותיו המחייבות של החוק, יזמים רבים מתחמקים מתשלום פיצוי וטוענים שהתקיימו בעניינם נסיבות שלשיטתם נכנסים בגדרו של המונח "כח עליון", ובהם:
-
קריסה וחדלות פירעון (פשיטת רגל) של קבלנים, קבלני משנה וספקים.
-
שביתות ועיצומים מצד חברת החשמל, תאגידי המים, ועדות מקומיות והרשויות השונות.
-
עיכובים שנוצרו באשמת העירייה וכיוצא בזה רשויות.
-
צווי מניעה וצווים מנהלתיים (או משפטיים) שהוצאו להפסקת עבודות "בחוסר צדק".
-
אירועים בטחוניים, מבצעים צבאיים ומלחמות.
-
קורונה: סגרים ועיכובים ישירים או עקיפים שנגרמו בשל כך.
-
הפרה של צד ג' באספקת ציוד (נטעו בעיקר כשמדובר במתקני חניה).
-
דרישות חדשות מצד הרשויות שאי אפשר להיערך להן או לצפות אותן.
-
עיכובים שנגרמו באשמת הקונה (שינויים, הפרות ואיחור בביצוע התחייבויות).
בהמשך המאמר נדון בנושאים אלו בהרחבה.
להרחבה: האם היזם רשאי למכור חניות ומחסנים לאחר מסירת הדירות בפרויקט?
הקדמת מילין – החשיבות של עסקה לרכישת דירה וחשיבותו של מועד מסירה:
עסקה לרכישת דירה ידועה ומוכרת כעסקה החשובה והיקרה ביותר בחייו של אדם מן השורה – הן מהפן הכספי והן מהפן המהותי. מבחינה מהותית, דירה מהווה את מרכז חייו של כל אדם ואף מכונה לא פעם כמבצרו.
מבחינה כספית, העלייה המתמדת במחירי הדירות בשנים האחרונות הובילה לכך שגובהן הממוצע העסקאות עולה 1,500,000 ₪ ואף 2,000,0000 ₪ (ומעלה). לנוכח זאת, ברור מדוע מרבית בעלי הדירות נוטלים הלוואות ומשכנתאות שיפרעו לפרקים במשך עשרות שנים.
כאשר מדובר בעסקה לרכישת דירה מקבלן – שוויה של הדירה מושפע ממועד המסירה החוזי, כך ששוויה של הדירה יעלה ככול שמועד המסירה יהיה קרוב יותר למועד החתימה על הסכם המכר.
מכאן, מתקבלת גם המסקנה לפיה מועד המסירה מהווה חלק בלתי נפרד משווי העסקה, במיוחד כשהדירה נרכשת על הנייר. לעניין זה, ראוי להדגיש את הדברים שנאמרו בהלכת שמש, כך:
"כפי שצויין לא אחת בפסיקה וכפי שציין גם בית משפט קמא, נקודת המוצא לדיון היא הזהירות היתרה שבה יש לנהוג בכל הקשור להגנה על זכויותיהם של רוכשי דירות. עסקה לרכישת דירה היא העסקה היקרה והמשמעותית ביותר שעושה אדם במהלך חייו ועל כן סוגיה זו מצריכה פיקוח שיפוטי מיוחד לשם הגנה על האינטרס הציבורי"
החשיבות של מועד המסירה החוזי:
-
מועד מסירת הדירה מהווה חלק אינטגרלי משווי העסקה, וידוע כנושא מהותי ויסודי בעסקה. שכן, נתון זה מאפשר לרוכש לכלכל את צעדיו, לדעת מתי למכור את דירתו (ככול שמדובר במשפר דיור), לסיים את תקופת השכירות ולקצוב את לוח התשלומים בקשר לדירה הנרכשת.
-
בנוסף, לא מעט רוכשי דירות קובעים את לוח התשלומים לפי מועד המסירה החוזי, כך שעד למועד זה הם משלמים לפחות 90% משווי הדירה, ומעמידים את החזרי המשכנתא כמעט באופן מלא. משכך, בגין כל חודש איחור אותם בעלי דירות כרועים תחת הנטל הכפול של שכר דירה, החזרי משכנתא וכו'.
-
מבחינת בעלי דירות שהתחייבו לשלם את ההון העצמי בהתחלה ואת היתרה לפני מועד המסירה – אמנם, הם אינם כורעים תחת הנטל הכפול, אך הפרשי ההצמדה והריבית שישולמו על ידם עד למועד מסירת הדירה יאמירו לאין ערוך.
-
כמו כן, לא מעט רוכשי דירות מסתמכים על מועד המסירה, כך שהם רושמים את ילדיהם למסגרות חינוכיות, חותמים על הסכמי שכירות לתקופה מסוימת, מזמינים מוצרים כמו מזגנים וריהוט עד למועד המסירה וכו'.
טיפ פרקטי:
רצוי להימנע מהתקנת המזגן לפני מועד המסירה, ובייחוד כשישנו צפי לאיחור משמעותי במסירתה, כך שתקופת האחריות לא תנוצל בחודשים בהם הדירה לא מאוכלסת. מסקנה זו רלוונטית בשינויים המתבקשים לגבי יתר המוצרים והפריטים שמותקנים בדירה.
היות שביתו של אדם הוא מבצרו – מצבה של הדירה במועד הסירה, היותה ראויה למגורים וקיומם של ליקויי בנייה (לרבות: היקפם וחומרתם) – משפיעים באופן ישיר על איכות החיים וההנאה שניתן להפיק מהדירה. מניסיוננו – ישנו קשר ישיר בין איחור במסירה לבין תביעות לליקויי בנייה.
כך למשל, בחלק מהתיקים שטופלו במשרדנו, מצאנו רוכשי דירות שקיבלו למגינת לבם דירה מלאה בליקויים, שבשל מצבם, היקפם והשפעתם החמורה – הפכו את הדירה ללא ראויה למגורים.
לא פעם ליקויים אלו נגרמו עקב פעילות קדחתנית ונמרצת של היזם להשלמת העבודות ומסירת הדירה בהקדם האפשרי (על חשבון טיב העבודות), ורק לצורך צמצום תקופת האיחור. במקרים אחרים, הליקויים הם תוצאה של ניהול כושל של הפרויקט, ביצוע מחפיר, החלפת קבלנים, רשלנות ומחדלים של היזם ועוד כהנה וכהנה גורמים שבגללם בדיוק הדירה נמסרה באיחור.
בהמשך, אנו נתייחס בהרחבה לפסקי דין שקבעו כי מסירת דירה מלאה בליקויים ושאינה ראויה למגורים לאחר שהתקבל טופס 4 לפרויקט ו- לדחיית התשלום האחרון כשהדירה אינה ראויה למגורים – אינה מהווה מסירה כדין ואינה עוצרת את תקופת האיחור במסירה.
מועד המסירה - אבן הראשה של העסקהה
איחור במסירה וליקויי בנייה
סרטון - הסבר כללי בעניין חוק המכר דירות
חישוב גובה הפיצוי
מהו הפיצוי שעל היזם לשלם בגין איחור במסירה?
חישוב גובה הפיצוי שישולם במקרה של איחור במסירת הדירה:
סעיף 5א(א) לחוק המכר דירות קובע כי הרוכש יהיה זכאי לפיצוי בגין תקופת העיכוב במסירת הדירה לידיו, כאשר תקופת העיכוב מוגדרת "מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו", ואילו הפיצוי מורכב מרכיב עונשי (150% בשמונת החודשים הראשונים ו- 125% לאחר מכן) ודמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה (מאפיינים דומים).
"לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה – המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:
-
סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5 – בעבור התקופה שתחילתה במועד החוזי וסיומה בתום שמונה חודשים מאותו מועד;
-
סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.25 – בעבור תקופה שתחילתה תשעה חודשים לאחר המועד החוזי ואילך."
תקופת העיכוב – מספר נקודות שחשוב לדעת:
-
מועד תחילת העבודות:
נתחיל בהגדרה המורכבת של מועד המסירה. בחלק מהסכמי המכר מועד המסירה החוזי נקבע בתוך מספר חודשים שיתחילו להימנות ממועד תחילת העבודות, ולעתים גם תוספת חודשי התארגנות. על פניו, השימוש במונח "תחילת עבודות" נשמע מובן מאליו ומפורש אצל מרבית הרוכשים כמועד שבו התקבל היתר בנייה לפרויקט. אולם, מדובר בפרשנות שגויה.
-
מועד מסירה ערטילאי = פגיעה בזכויות הרוכש:
על מנת להתגבר על הקושי הנעוץ בהתחקות אחר "מועד תחילת העבודות" ובניצול לרעה של אותו מונח הערטילאי – חל הצורך לבצע מספר בדיקות ולהעלות שורה של טענות משפטיות, אחרת תקופת העיכוב עלולה להתכווץ שלא בצדק!
לכן, יש להימנע ממועד מסירה שהגדרתו הסופית אינה ברורה וחד משמעית!
מספר נקודות חשובות בקשר לחישוב תקופת האיחור
מועד המסירה זכה אף לתשומת לב נכבדה בפסיקה, ואגב כך בהליך ע"א 449/85 היועץ המשפטי לממשלה נ' גד חברה לבניין בע"מ נקבע כי העדר ציון של מועד המסירה או קביעת מועד מסירת לא סביר פוגע בהסתמכותו הטבעית והלגיטימית של הרוכש ואינו מאפשר לו לכלכל את צעדיו מראש (כמו למשל לצורך מכירת דירתו הקודמת או היערכות לקבלת הדירה).
טופס לחישוב גובה הפיצוי
כיצד נקבע את מוד התחלת העבודות
-
מועד הוצאת היתר בנייה:
בהסכמי מכר אחרים, מועד המסירה החוזי נקבע בתוך מספר חודשים ממועד הוצאת היתר בנייה, אלא שבדרך כלל היזם מקבל בשלב הראשון היתר חפירה ודיפון, ובשלב השני הוא מקבל היתר בנייה. לעתים, חולפים חודשים רבים בין המועד בו התקבל היתר חפירה ודיפון לבין המועד בו הוצא היתר בנייה.
מעבר לעובדה שיש לתכנן את התביעה לאיחור במסירה ואת הדרישה לפיצוי באופן שתואם לעובדות ולהסכמות המסחריות שאליהן הגיעו הצדדים – חל הצורך לבחון את סבירות השיהוי ואת אחריותו של היזם להתמשכות העיכוב בהוצאת היתר הבנייה.
גם הפעם, ללא הבדיקות הנדרשות והעלאת הטענות המתבקשות – תקופת העיכוב עשויה להצטמצם שלא בצדק.
-
דחיית כללית של מועד המסירה:
-
להבדיל מהדוגמאות הקודמות בהן מועד המסירה החוזי תלוי באירוע החיצוני, המקרה הנ"ל יכול להתרחש גם כשהסכם המכר נוקב במועד מסירה ספציפי שיקבע בתוך מספר חודשים מעת החתימה על הסכם המכר או בתאריך ספציפי.
-
במקרה זה, מדובר בדחיות שנקבעו בגוף ההסכם (ולא בנספח נפרד או בסמוך לסעיף בו נקבע מועד המסירה); דחיות שאפשרות ליזם לדחות את מועד המסירה ללא כל סיבה במספר דו ספרתי של ימים (בדרך כלל מדובר בתקופה של 60-90 יום).
-
מאחר שלא ניתן להתנות על חוק המכר באופן פסול, כל דחייה שחורגת מעבר ל- 60 ימי החסד שהוקנו ליזם מכח החוק, ואשר שוללת מרוכש הדירה פיצוי – בטלה!
-
יחד עם זאת, מומלץ שלא להעלות את טענת הביטול באופן כללי, אלא לתמוך אותה בטענות משפטיות ובחוות דעת מתאימה.
-
"העמדת הדירה לרשותו" – מועד המסירה בפועל:
לפי הוראות החוק תקופת האיחור מסתיימת עם העמדת הדירה לרשות המוכר, אולם שילוב של חוקים שונים, פסקי דין וסעיפים חוזיים שמעוגנים במרבית הסכמי המכר – מחילים בדרך כלל שורה של תנאים מצטברים למסירת הדירה, כדלהלן:
-
התקבל טופס 4 לגבי הפרויקט (בתיקון 101 לחוק התכנון והבניה טפסי 4 ו- 5 אוחדו).
-
הדירה ראויה למגורים (ללא ליקויים מהותיים וחמורים שמונעים שימוש סביר).
-
אין בדירה אדם או חפצים שמונעים את כניסת הרוכש אליה.
-
נשלחה לרוכש הזמנה לקבלת החזקה בדירה בתוך פרק הזמן שנקבע בהסכם המכר (בכפוף לסייגים כמו למשל שהרוכש לא תפס חזקה בפועל בניגוד להוראות הדין).
-
נמסרו לרוכש הוראות תחזוקה ושימוש לגבי מערכות ומתקני הדירה והרכוש המשותף.
-
מערכות ומתקני הדירה תקינים ופועלים כראוי, כאשר ניתן (לכל הפחות) לחבר את הדירה למערכת המים, חשמל, גז, ביוב וכו'.
-
בחלק מהסכמי המכר ובמקרים הרלוונטיים – כשמעלית אחת פועלת לפחות.
-
הדירה על הצמדותיה נמסרה בהתאם להוראות הסכם המכר, ובלבד שאין בהסכם הוראות שמאפשרות למסור את הדירה ללא חניות מחסנים וכיוצא בזה הצמדות.
להרחבה: האם יזם רשאי לנצל זכויות בנייה ולבנות קומות נוספות לאחר מסירת הדירות?
-
כמובן שלא מדובר ברשימה סגורה, אך אלו התנאים השכיחים שמצאנו לנכון לציין.
האם ניתן למסור דירה לפני שהתקבל טופס 4 לפרויקט?
-
כשם שמתגלות (ומתגלעות) מחלוקות באשר למועד הקובע שממנו מתחילים למנות או לקבוע את מועד המסירה החוזי, כך מתגלות מחלוקות באשר למועד שמסיים את תקופת העיכוב במסירת הדירה בפועל לידי הרוכש.
-
במסגרת התיקים שניהלנו נתקלנו כמעט בכל הדרכים היצירתיות (והלא יצירתיות) של יזמים וקבלנים לצמצום תקופת האיחור. ויחד עם זאת, אין לנו ספק שהמילה האחרונה בעניין טרם נאמרה.
-
בחלק מהמקרים, נתקלנו ביזמים שמסרו את הדירות מבלי שהתקבל טופס 4 לפרויקט, ובמקרים בהם טופס 4 להרצת מערכות או טופס 4 על תנאי – הוצגו כאישורים סופיים ובלתי מותנים לאכלוס הדירות.
-
לפי סעיף 4.א לחוק המכר דירות, היזם לא עמד בהתחייבויותיו אם "הדירה או כל דבר שבה (להלן – הדירה) שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבניה".
-
לפי תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה), תשל"ז-1976 (להלן: "תקנות המכר דירות – הוכחת השלמת בנייה") (בנוסחן הקודם) – הדירה תימסר לרוכש לאחר שהתקבל אישור מהנדס כי הדירה נבנתה בהתאם למפרט הטעני
-
בתאריך 04/03/2021, תקנות המכר דירות – הוכחת השלמת בנייה – בוטלו, ובמקומן תוקנו תקנות המכר(דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דרכי הוכחה בדבר השלמת בנייתה של דירה ומסירת חזקה בדירה), התשפ"א-2021 (להלן: "תקנות השלמת הבנייה החדשות").
-
במאמר שהועלה על ידנו בקשר לשינוי בתקנות חוק המכר דירות – הוכחת השלמת בנייה, התייחסנו בהרחבה לשינוי התקנות ובהחלפת הדרישה לאישור מהנדס בהמצאת טופס 4 וטופס 5 (במידת האפשר), חיבור הדירה למים וחשמל (תשתיות) ומסירתה בנוכחות הרוכש.
-
כפי שצוין בגוף המאמר הנ"ל, השינוי בתקנות אינו מחדש הרבה, שכן ישנם תקדימים למכביר ופסיקה מחייבת שחייבו את היזם למסור דירה מחוברת לתשתיות, אחרת המסירה תהיה מנוגדת לחוק המכר דירות ולא תפסיק את תקופת העיכוב.
-
לכן, צוין שהשינוי בתקנות אינו משנה את המצב הקיים באופן משמעותי, אולם בהמשך המאמר כשנעסוק בהליכי בוררות (ייחודיים), נראה שהשינוי מטיב עם רוכשי דירות בנסיבות מסוימות ואף נתמוך את טענותיה בדוגמאות פרקטיות.
-
אגב, לפי סעיף 1.ג. לחוק התכנון והבניה, הוועדה המקומית מחויבת להעלות לאתר האינטרנט שהוקם על ידה מסמכים שיש לפרסמם לציבור (ללא עלות). כך, שכל רוכש דירה יכול לבדוק בלחיצת כפתור אם התקבל טופס 4 או מסמך מסוים ביחס לפרויקט בו דירתו נרכשה.
-
במקרים רבים נדונה שאלת מועד המסירה כאשר לגישת המוכר נמסרה לידי הקונה הודעה כי הדירה מוכנה, ואילו לגישת האחרון לא היה ניתן לבצע מסירה בפועל של הדירה כיוון שבסיור שנערך בדירה התגלו ליקויים או שלא הוצג טופס 4. בפסק דין ת"ק (נת') 3787-03-15 סיסאי מקונן נ' רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ ניתנה ביחס לסוגיה זו ההחלטה שלהלן:
"לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים בפניי וקראתי את כתבי הטענות, אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה. תמצית נימוקיי לקבלת התביעה הם כי מחד, לטעמי, קיומו של טופס 4 הוא תנאי בסיסי, יסודי ומהותי למסירת הדירה לקונה ומסירת דירה לקונה בהיעדר טופס 4 מנוגדת לתכלית החקיקתית, עלולה לפגוע בקונה ולסכנו, ומכאן, מסירת הדירה בפועל (דה-פקטו), ללא טופס 4, אף בהסכמת הקונה, אינה יכולה להיחשב למסירה פורמאלית (דה יורה); מאידך, הגם שהתובעים זכאים לפיצוי בגין האיחור הפורמאלי במסירת הדירה, הרי שתביעתם חסרה ראיות מהותיות – התובעים לא הנציחו את המפגעים שלטענתם היו בדירה בעת המסירה; התובעים לא הוכיחו "דמי שכירות ראויים" בהשוואה לדירה אותה רכשו ובאותה סביבה; התובעים לא צירפו הסכם שכירות...
...אמור מעתה, קיומו של "טופס 4" הוא תנאי סף, שאין בלתו, לא סופי ולא קונקלוסיבי, לענין היות דירה או בנין מושלמים וראויים למגורים, או "תנאי מוקדם לאיכלוס הדירות" (כב' השופט מ' גל ת"א (מחוזי-ירושלים) 978/95 מילון ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ תק-מח2001 (3) 15114 פיסקה 14). "טופס 4" אינו מוכיח, כי דירה או בנין נבנו והושלמו לפי הוראת המפרט ו/או התקנים, אלא שהבניה תואמת את התכנית המאושרת, נשוא היתר הבניה, מבחינת הצורה האדריכלית ומבחינת אחוז הבניה. המסקנה, כי אין לראות דירה או בנין כמושלמים ומוכנים למסירה, כלומר לשימוש, כל עוד לא ניתן "טופס 4", עולה בקנה אחד עם התכלית החקיקתית הן של חוק התכנון והבניה והן של חוק המכר (דירות), חוקים, אשר בחסות משטרם הקוגנטי, מתקיימים היחסים החוזיים שבין מוכר לבין קונה של דירה או בית. "ניתן להזכיר שחוק המכר (דירות) יוצר זיקה מפורשת בין קיום הדרישות שבתקנות התכנון והבניה לבין חיובי ההתאמה של המוכר..."
למאמר שעוסק בבטוחות שמסופקות לרוכשי דירות (הערת אזהרה, ערבות בנקאית, פוליסת ביטוח וכו') - לחצו כאן!
האם מסירת דירה שאינה ראויה למגורים לאחר שהתקבל טופס 4 עוצרת את תקופת העיכוב?
-
מסירת דירה ללא חשמל או מים:
-
כאמור לעיל, לא ניתן למסור דירה שאינה מחוברת למים וחשמל, זאת לנוכח התקנות החדשות ובשים לב לפסיקה המחייבת שניתנה עוד לפני התיקון הנ"ל.
-
אולם, העובדה שהתקנות והפסיקה אוסרות על כך – לא הפסיקו את הניסיונות הבלתי פוסקים למסור דירות שלא עברו ביקורת חשמל, שלא ניתן להתקין בהן מונים ושאינן מחוברות למים או לחשמל.
-
על מנת להתגבר על העדר חיבור לתשתיות – הדירות הללו מחוברות לא פעם למערכת החשמל והמים של הבניין (ולא לחיבור פרטי). כתוצאה מכך, בעלי הדירות בבניין סובלים מהפסקות חשמל רבות ולחץ מים נמוך.
-
מסירת דירה ללא מעלית או גנרטור:
-
מספר המעליות בכל בניין נקבע לפי מספר הקומות, כמות יחידות הדיור וסוג הפרויקט (כך שאם מדובר בפרויקט תמ"א 38/1 תותקן מעלית אחת בדרך כלל).
-
קשה להלום את המסקנה שבעל דירה שגר מקומה חמישית ומעלה יעביר את תכולת דירתו ללא מעלית או שהוא יידרש לרדת ולעלות למעלה מחמש קומות בכל יציאה מביתו.
-
לפי התקנות החדשות, מסירת הדירה מותנית בקבלת אישור אכלוס (טופס 4 וטופס 5), כאשר קבלתו מחייבת (במרבית המקרים) השלמה של העבודות ברכוש המשותף (ציבורי). משכך, ובמידת הצורך, ניתן לדרוש את דחיית מועד המסירה מכח גזירה שווה והיקש מהוראות החוק.
-
מסירת דירה ללא חניה, מחסן או אחת מהצמדות הדירה:
-
לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), הבית המשותף מחולק לשני חלקים שונים: דירות ורכוש משותף. לפי ההגדרה, כך מה שלא הוגדר כדירה או הוצמדה אליה – נכלל ברכוש המשותף.
-
לעומת זאת, לפי חוק המכר דירות, דירה מוגדרת כ – "חדר או מערכת חדרים שנועדו למגורים, לעסק או לכל צורך אחר".
-
מכאן, שאין הלימה בין הגדרת דירה בחוק המקרקעין לבין ההגדרה שבחוק המכר דירות. אולם, במרבית הסכמי המכר הדירה כוללת את הצמדותיה, כך שאם היזם מעוניין לפצל את המסירה עליו לציין זאת בתוך גוף ההסכם, וגם זאת בכפוף למגבלות, סייגים ותנאים.
-
ואמנם, בניגוד להפרות אחרות, במקרה שלפנינו אין דחייה של מועד המסירה או איסור מפורש בדין הקיים למסור את הדירה ללא הצמדותיה, אלא שיש להגיע לתוצאה זו באמצעות שימוש במספר הוראות חוק ופסקי דין.
-
מחסור בכלים סניטרים:
-
בחלק מהמקרים אנו נתקלים בתלונות של רוכשים שמסרבים להיכנס לדירה שחסרים בה ברזים, שירותים, כיורים וכו'.
-
לעניין זה, חשוב לציין כי דירה שחסר בה ברז או תא שירותים אחד מתוך מספר פריטים דומים, עשויה להיות ראויה למגורים. זאת לעומת דירה שחסרים בה כלים סניטרים רבים.
-
בנסיבות בהן החוסרים לא מעלים באופן חד משמעי וברור כי הדירה אינה ראויה למגורים, מומלץ לשכור את שירותיו של מהנדס לביצוע דו"ח בדק בית, וכן לנקוט במשנה זהירות – אחרת הסירוב לקבל את הדירה עשוי להיחשב כלא מוצדק, לפגוע בזכויותיו של הרוכש ואף להוות הפרה של הסכם המכר.
-
מסירה דירה עם בעיות רטיבות וליקויים בטיחותיים:
-
בשורה של מאמרים שהועלו לאתר זה, הדגשנו את הפער הקיים בין הציפייה של בעלי דירות לקבל דירה ללא ליקויים, לבין המציאות בה 100% מהדירות נמסרות על ליקויי בנייה (על פי מחקר של הטכניון).
-
היות שהיזם מחויב לתקן את ליקויים, אי התאמות וכשלים לעומת התקנים המחייבים שהתגלו בדירה – בעלי דירות מצפים שהדירה תימסר ללא ליקויים.
-
לפי הפסיקה – רק ליקויים מהותיים וחמורים ביותר שיתרחשו יצדיקו את דחיית מועד המסירה לאחר שהתקבל טופס 4 לפרויקט. מדובר בליקויים שיוצרים סכנה בטיחותית, בעיות רטיבות חמורות וכיוצא בזה כשלים ופגמים.
-
לצורך הדוגמא, באחד התיקים שטופלו על ידי משרדנו נמצאו במצע החול של הדירה אחוזי רטיבות גבוהים מהמותר בתקן, ובאופן שיצר מעמסה מסוכנת על היסודות של המבנה. משכך, נקבע בצדק על ידי המומחה מטעם הקונים כי בעיית הרטיבות יוצרת סכנה בטיחותית חמורה שיש לדחות בגינה את מועד המסירה.
-
מה קורה כשהדירה נמסרת אך יום לאחר מכן או בתוך זמן קצר היזם מתחיל בעבודות?
-
מדובר בתופעה שכיחה, אולם אין לגביה תשובה חד משמעית בפסיקה.
-
כאמור לעיל, אם הסכם המכר מחייב את היזם למסור את הדירה ללא אדם וחפץ, אז על פניו מסירת דירה עם פועלים וציוד מהווה הפרה של החוזה.
-
בהעדר התייחסות בהסכם המכר – חל הצורך לבצע השלמה באמצעות מקורות חיצוניים, להתייחס להיקף העבודות ועוד.
למאמר בעניין חישוב תקופת האיחור – לחצו כאן.
-
לסיכום ביניים – חישוב תקופת העיכוב:
-
תקופת האיחור היא ההפרש שבין מועד המסירה החוזי לבין מועד מסירת הדירה בפועל.
-
מועד המסירה החוזי: אם לא נקבע בהסכם המכר מועד מסירה מפורש, יש להתחקות אחר מועד התחלת העבודות, מועד הוצאת היתר בנייה וכו'. יש להתגבר על קשיים שיתגלו בדרך באמצעות בדיקות ייחודיות ושימוש בטענות משפטיות.
-
מסירת הדירה בפועל – תנאים מקדמיים:
-
מסירת הדירה תתבצע לאחר שהיזם יעמוד בתנאים שנקבעו בחוק המכר דירות על תקנותיו, חוק התכנון והבניה, פסקי דין מנחים ומחייבים, הוראות הסכם המכר, בנוכחת הצדדים ולאחר שנחתם פרוטוקול מסירה.
-
מסירת הדירה בפועל – תנאים נוספים לאחר קבלת טופס 4:
-
יש לוודא כי הדירה עברה ביקורת חשמל, ושניתן לחברה לתשתיות השונות (מים, חשמל, גז וכו'). שהדירה נמסרת על הצמדותיה השונות, ללא חוסר מהותי של אביזרים ופריטים, ללא ליקויים מהותיים וחמורים וכו'.
מועד המסירה בפועל
האם ניתן למסור דירה ללא טופס 4
מיתן לעשות כאשר הדירה לא ראויה למגורים
מסירת דירה ללא חניה או מחסן
מסירת דירה עם ליוקויים רבים וחמורים
סיכום ביניים - חישב תקופת האיחור
סרטון - חישב דמי השכירות בעבור הדירה
חוות דעת שמאית
חישוב דמי השכירות - גובה הפיצוי שישולם בגין איחור במסירת דירה:
הכלל הנהוג במשפט האזרחי "המוציא מחברו עליו הראיה" – חל גם בעניינו. וכפועל יוצא מכך, החובה להוכיח את גובה דמי השכירות הראויים בעבור הדירה חלה על הרוכש.
הוכחת דמי השכירות הראויים נעשית באמצעות חוות דעת שמאית, שעל בסיסה הרוכש תומך את דרישתו לקבלת פיצוי. אי המצאת חוות דעת שמאית עלול להוביל לדחיית התביעה, והמצאת חוות דעת שאינה משקפת את מחירי השכירות בפועל – עלולה לקבל משקל ראייתי נמוך.
המשמעות של אי המצאת חוות דעת שמאית – אפשרות לדחיית התביעה:
לפעמים, רוכשי דירות מנסים להימנע מעריכת חוות דעת שמאית, ובמקום זאת הם מצרפים חוזה שכירות, תצהיר של מתווך, נתונים ופרסומים של שכר הדירה מאתרי אינטרנט וכו'.
במאמר שעוסק באופן ייחודי בחישוב דמי השכירות הראויים, הבאנו כדוגמא מספר תביעות של רוכשי דירות שנדחו מאחר שתחשיב הפיצוי לא נתמך בחוות דעת שמאית. כך למשל בהליך ע"א (באר שבע) 14808-08-19 כ. כוכב הנגב - חברה לבנין ופתוח (1990) בע"מ נ' גבריאל שמלוב (פורסם בנבו, 16.12.19), בית המשפט דחה ניסיון של רוכשי דירות להסתמך על פסקי דין שקבעו שכר דירה של נכסים בסביבה או על הסכמי פשרה שנחתמו עם רוכשי דירות אחרים בבניין.
בסופו של יום, תביעתם של השוכרים נדחתה, והם חויבו בהוצאות משפט לטובת היזם (מפח נפש די רציני בהתחשב בכך שהם היו מקבלים פיצוי בסך של עשרות אלפי שקלים לו היו מצרפים חוות דעת שמאית).
על האמור לעיל, ניתן להוסיף מקרים ופסקי דין נוספים בהם בתי המשפט דחו את תביעות שלא נתמכו בחוות דעת שמאית, ואף ציינו זאת במפורש:
" אך התובעים לא הוכיחו מהו גובה דמי השכירות לדירה דומה, אף שמדובר ביסוד מיסודות התביעה שהנטל להוכיחו עליהם. הם לא תמכו את טענתם כי דמי השכירות עומדים על סך 5,750 ₪ בראייה כלשהי. האמירה בכתב התביעה ביחס לדמי השכירות ניתנה ללא כל הסבר למקור הידיעה של המשיבים והם לא הסבירו מאין לקוח שיעור דמי השכירות. לא הוכח כי דירות דומות מושכרות תמורת הסכום האמור. לא הוצג שום הסכם שכירות, עדות של מתווך, שוכר או משכיר, ואף לא מודעות על דירות דומות מהעיתון או מהאינטרנט. האמירה בכתב התביעה (וגם בדיון) היא אמירה בעלמא, ללא כל ביסוס או הסבר."
ת"ק (הרצליה) 46280-01-21 שחר נ' אלקטרה השקעות (1998) בע"מ (פורסם בנבו, 3.8.2021)
חישוב לדוגמה:
לצורך הדוגמה, בגין איחור של שנה במסירת דירה חדשה שבנייתה טרם הסתיימה גובה הפיצוי החודשי יחושב לפי דמי השכירות הראויים שיש לשלם בעבור דירה בעלת מאפיינים דומים. גובה דמי השכירות החודשיים משמש עוגן בעת חישוב הפיצוי שישולם מכח חוק המכר דירות.
-
לצורך העניין אנו נקבע את גובה דמי השכירות לפי שווי של 8,000 ש"ח.
-
בגין האיחור בעבור שמונת החודשים הראשונים במסירת הדירה ישולם פיצוי בגובה פי 1.5 מגובה דמי השכירות, כלומר 12,000 ש"ח לחודש.
-
כיוון שעברנו את תקופת הגרייס הפיצוי ישולם החל מהיום הראשון לאיחור ולא מהיום ה- 61.
-
דהיינו, בעבור שמונת החודשים הראשונים זו ישולם פיצוי בסך 96,000 ש"ח.
-
בגין האיחור בעבור שלושת החודשים האחרונים (מהחודש התשיעי ועד לתום השנה) - ישולם סכום הגבוהה פי 1.25 מדמי השכירות, כלומר 10,000 ש"ח לחודש.
-
לכן בגין תקופה זו יינתן פיצוי בגובה 30,000 ש"ח.
סה"כ ישולם פיצוי בסך 126,000 ש"ח בעבור איחור של 12 חודשים.
חישוב דמי השכירות
קישור למאמר מסכם
.jpg)
.jpg)










